הטריק של אל-על: כשהנפט טיפס הייתה העלאת מחירים גורפת, עכשיו יש הוזלה ל-2,500 כרטיסים בלבד

בשבועות האחרונים צנח הנפט בשיעור של 28%. מתחילת השנה ביצעה אל על 5 העלאות מחירים גורפות
משה בנימין |

חברת התעופה הגדולה בישראל- אל-על, מודיעה היום (ג') על הוזלת מחיריה במספר טיסות נבחרות (2,500 כרטיסים) למגוון יעדים באירופה, צפון אמריקה והמזרח הרחוק. הוזלת המחירים נשמעת חיובית כשלעצמה אך כאשר מציבים אותה מול עליות המחירים בשנה החולפת מתגלית תמונה פחות ורודה.

בשנה החולפת ערכה אל על 5 עדכוני מחירים גורפים לכיוון מעלה, ליעדיה בטיסות למרחקים קצרים, בינוניים וארוכים כאשר היא תולה את העדכון בעליית מחירי הנפט. מסתבר שחברת התעופה הגדולה בישראל לא מזדרזת לעשות את הכיוון ההפוך ןלהוריד מחירים באותה המהירות והנכונות שבה היא החליטה להעלות את המחיר.

רק בספטמבר, רק לכמה יעדים

הוזלת מחירי הטיסות באל-על נעה בין 40-100 דולר ותופסת אך ורק לגבי חודש ספטמבר ולכמות מוגבלת של 2,500 כרטיסים. בחברה מסבירים את העדכון בירידה במחירי הנפט בשבועות האחרונים, אך כאמור לא משווים את מהלך הירידה לאופן בו היא מעלה את המחירים.

בנוסף לעובדה שאל-על מבצעת הוזלה נקודתית מול העלאת מחירים גורפת צריך גם לציין שההוזלה תופסת לגבי יעדים נבחרים אותם היא מציינת במפורש להבדיל מהעלאת המחירים שתפסה לגבי כל היעדים של החברה, שם היא ציינה "יעדים קצרים, בינוניים וארוכים" ללא התייחסות פרטנית ליעדים.

מחירי חביות הנפט המהוות עבור אל-על הסיבה המובילה לכל שינוי ו/או עדכון במחיר, דחפו את החברה להעלות תעריפים עוד בתחילת 2008 כאשר מחיר חבית הנפט עמד על 96 דולר לחבית והחברה העלתה את מחירי הכרטיסים בכ-3.5% (לאחר העלאה מוקדמת של כ-4% בינואר). העדכון היה במתכונת של 5, 9 ו-16 דולר ליעד קצר בינוני וארוך בהתאמה.

את העדכון הנוסף, בחודש מרץ, ערכה החברה כאשר מחיר חבית נפט עלה לאזור 110 דולר לחבית, אז עדכנה החברה את המחיר במתכונת של 12, 22 ו-33 דולר ליעד קצר בינוני וארוך.

העדכון האחרון של החברה היה בחודש יולי כאשר מחיר חבית נפט נסק מעלה באופן דרמטי ועמד על כ-140 דולר לחבית. בשלב זה העלתה אל-על את מחיריה במקביל כאשר ההעלאה במחלקות עסקים ומחלקה ראשונה היו כפולים. היעדים קצרי טווח עלו ב-20 דולר, הבינוניים ב-30 דולר והארוכים ב-50 דולר.

מעבר למחירי הנפט היורדים שאמורים לתת סיבה יותר מטובה לאל-על להוזיל את מחיריה באופן קבוע (ולא הוזלה רגעית תלוית כמות) צריך להזכיר גם את התחזקות הדולר בתקופה האחרונה שכמובן מייקרת את מחיר הכרטיס.

לסיכומו של עניין, לא ידוע כמה מנוסעי אל-על ישבו ויערכו את השוואת המחירים ויבדקו את השינוי בתעריפים מתחילת השנה. אבל מה שבטוח הוא שלא לוקח לחברה הרבה זמן לבצע עדכון מחיר גורף ומיידי כאשר חבית נפט עולה 140 דולר אך כאשר הסיטואציה משתנה וחבית נפט יורדת לאזור 106 דולר לחבית נפט הם מרגישים צורך ל"בוא לקראת הלקוחות" ולצאת במהלך של הוזלת מחירים ליעדים נבחרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.