הוול סטריט ג'ורנל: "פרדי מאק צפויה לגייס כ-10 מיליארד דולר באמצעות הנפקת מניות"
ענקית המשכנתאות האמריקנית פרדי מאק צפויה לגייס כ-10 מיליארד דולר באמצעות מכירת מניות, כך מדווח הבוקר עיתון הוול סטריט ג'ורנל בעקבות מידע בלעדי השיג מגורמים יודעי דבר.
החברה (פרדי מאק), שפועלת בחסות ממשלתית מתכוונת לגייס הון, בעקבות העלייה במחיר המניה - זאת הגיעה לאחר נכונות לסיוע רגולטורי מצד ממשלת ארה"ב. ייתכן והגיוס ימנע מהחברה להיזדקק לסיוע הממשלתי, כך מציינים עוד בוול סטריט ג'ורנל.
פרדי מאק ופאני מיי, שתי החברות 'האחיות', מחזיקות בחוב של יותר מ-5.2 טריליון דולר ונובע ממשכנתאות שהעניקו - כנגדן גייסו איגרות חוב. האנליסטים צופים שפרדי מאק תחווה חדלות פירעון של 21 מיליארד דולר ופאני מיי תספוג מחיקות של 32 מיליארד דולר.
מניות שתי החברות נפלו בכ-45% בשבוע החולף ברקע לספקות באשר ליכולתן להתמודד עם הפסדי האשראי, אלה נובעים מהמשכנתאות שהעניקו. הצניחה החדה, הביאה את הממשל האמריקני לחשוף תוכנית חירום שתספק קו אשראי לשתיהן. ואף הלאמת החברות במידת הצורך – אפשרות שקיבלה תגובות צוננות מצד החברים בקונגרס וסנאט.
בורד (חבר) הדירקטורים של פרדי מאק ערך אתמול ישיבה במטרה לבחון מספר אופציות שונות למכירת מניות חדשות, כולל אפשרות להנפקת זכויות לבעלי מניות קיימים. המכירה צפויה להניב לחברה 5 עד 10 מיליארד דולר, כך מדווחים הבוקר מהוול סטריט ג'ורנל. בעיתון מצטטים גורם המקורב לשיחות שלא הסכים לחשוף את שמו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
