הוול סטריט ג'ורנל: "פרדי מאק צפויה לגייס כ-10 מיליארד דולר באמצעות הנפקת מניות"
ענקית המשכנתאות האמריקנית פרדי מאק צפויה לגייס כ-10 מיליארד דולר באמצעות מכירת מניות, כך מדווח הבוקר עיתון הוול סטריט ג'ורנל בעקבות מידע בלעדי השיג מגורמים יודעי דבר.
החברה (פרדי מאק), שפועלת בחסות ממשלתית מתכוונת לגייס הון, בעקבות העלייה במחיר המניה - זאת הגיעה לאחר נכונות לסיוע רגולטורי מצד ממשלת ארה"ב. ייתכן והגיוס ימנע מהחברה להיזדקק לסיוע הממשלתי, כך מציינים עוד בוול סטריט ג'ורנל.
פרדי מאק ופאני מיי, שתי החברות 'האחיות', מחזיקות בחוב של יותר מ-5.2 טריליון דולר ונובע ממשכנתאות שהעניקו - כנגדן גייסו איגרות חוב. האנליסטים צופים שפרדי מאק תחווה חדלות פירעון של 21 מיליארד דולר ופאני מיי תספוג מחיקות של 32 מיליארד דולר.
מניות שתי החברות נפלו בכ-45% בשבוע החולף ברקע לספקות באשר ליכולתן להתמודד עם הפסדי האשראי, אלה נובעים מהמשכנתאות שהעניקו. הצניחה החדה, הביאה את הממשל האמריקני לחשוף תוכנית חירום שתספק קו אשראי לשתיהן. ואף הלאמת החברות במידת הצורך – אפשרות שקיבלה תגובות צוננות מצד החברים בקונגרס וסנאט.
בורד (חבר) הדירקטורים של פרדי מאק ערך אתמול ישיבה במטרה לבחון מספר אופציות שונות למכירת מניות חדשות, כולל אפשרות להנפקת זכויות לבעלי מניות קיימים. המכירה צפויה להניב לחברה 5 עד 10 מיליארד דולר, כך מדווחים הבוקר מהוול סטריט ג'ורנל. בעיתון מצטטים גורם המקורב לשיחות שלא הסכים לחשוף את שמו.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
