כספים המופקדים בנאמנות מסוג "נאמנות יוצר תושב חוץ" והמיסוי והדיווח הכרוכים בהם

חשבים מידע עסקי |

תושב חוץ מעוניין לפתוח חשבון נאמנות אצל נאמן בארץ ולהפקיד באותו חשבון כספים בשביל בנו נטול-היכולת. האדם, הזכאי להשתמש בכספים אלה, הוא בנו של תושב החוץ האמור [הבן, גם הוא תושב חוץ]; ובעלי החשבון הם ההורים.

האם קיימת חובת דיווח בארץ על נאמנות זו [?]; ואם קיימת חובה זו, מה הם פרטיה ?

עו"ד (רו"ח) רונן ארויו משיב:

שאלת השואל אינה ברורה; שכן, מן הצד האחד - נאמר, כי הכספים מופקדים בחשבון נאמנות אצל נאמן ישראלי לטובת ילדם תושב החוץ; מן הצד השני - נאמר, כי הבעלים של החשבון הם ההורים. אם כך הוא - הרי לא מדובר כאן בנאמנות, משום שבנאמנות רשום הנאמן כבעל הנכס והוא שמנהל את פירותיו.

הנני ממשיך במתן פתרון לשאלה, אשר הובאה לעיל, בהנחות אלה: כי יוצרי הנאמנות הם ההורים תושבי החוץ, כי הנאמן הוא תושב ישראל, וכי הנהנה, בנם של יוצרי הנאמנות, הוא תושב חוץ.

בהנחות אלה, אין מדובר כאן בנאמנות מסוג "נהנה תושב חוץ"; שכן, התנאי שבסעיף 75י(א)(3) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] ("יוצר אחד לפחות בה הוא תוב ישראל") אינו מתקיים בענייננו.

מאידך - מדובר כאן בנאמנות מסוג "יוצר תושב חוץ".

על פי סעיף 75ט(ג) לפקודה:

"נאמנות יוצר תושב חוץ תיחשב כתושבת חוץ, ויראו את נכסי הנאמן כנכסים המוחזקים בידי תושב חוץ ואת הכנסת הנאמן כהכנסה של יחיד תושב חוץ; היו היוצרים תושבי כמה מדינות חוץ, יראו את נכסי הנאמן כמוחזקים באופן יחסי על ידי יחידים תושבי מדינות תושבותם של היוצרים ואת הכנסת הנאמן כאילו הופקה או נצמחה באופן יחסי על ידי יחידים תושבי אותן מדינות, בהתאם לשווי הנכסים שהוקנו לנאמן על ידי כל יוצר, כפי שהיה במועד ההקניה."

משכך הוא - יש לראות את הרווחים שבחשבון הבנק כשייכים ליחיד שתושבותו היא תושבות החוץ של יוצרי הנאמנות. בהתאם לכך, אם מדובר ברווחי הון המופקים מניירות ערך סחירים - הם לא יחויבו במס בישראל; וזאת, בדיוק כפי המצב כאשר תושב חוץ מחזיק ישירות בניירות ערך כאמור. וכך, יש לנתח את כל שאר ההכנסות מהחשבון - כאילו הן שייכות לתושב חוץ.

באשר לחובות הדיווח על הנאמנות - הרי סעיף 75ו לפקודה רואה בנאמן כבעל החבות במס וכבעל השומה בשל רווחי הנאמנות. מובן, שסכום המס יחושב לפי ייחוס הכנסה זו לנהנה או ליוצר לפי שאר הוראות פרק הנאמנויות, אך הנאמן אחראי לדווח ולכלול את ההכנסה בדוחותיו ולשלם את המס החל עליה.

לאור זאת - אפשר לומר כך: הנאמן צריך לדווח על ההכנסות המופקות מהחשבון, אך בשל היות הנאמנות מסוג "נאמנות יוצר תושב חוץ", הרי יש לראות את ההכנסות המופקות מהחשבון כאילו הן מופקות בידי היוצר תושב החוץ, ולחייב במס בהתאמה לזה; אך, כאמור, בר-השומה והאחראי על דיווח ההכנסה ותשלום המס (שיחושב כאילו היוצר קיבל את ההכנסה) הוא הנאמן.

למרות האמור לעיל, יכולים היוצר והנאמן לבחור, כי ההכנסות הללו, לא רק שיחויבו כאילו הן שייכות ל"יוצר" אלא גם בר-השומה ובר-חובת-הדיווח יהיה היוצר. כל זאת, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 75ו(ח) לפקודה, ואם מדובר בנאמנות הדירה (הניתנת לביטול).

באשר להכנסות, המחולקות מהחשבון לנהנה תושב החוץ - אם מדובר בנאמנות בלתי הדירה (שאינה ניתנת לביטול), הרי כספים שחילק הנאמן לנהנה בתוך שישה חודשים ממועד הפקתם בנאמנות בידי הנאמן, יכולים שלא להיחשב להכנסת הנאמן (כלומר: הם יכולים להיחשב להכנסת "היוצר" שהנאמן מחויב במס עליה) אלא הם יכולים להיחשב להכנסת הנהנה, אם הנהנה והנאמן יודיעו כי בחרו בזה; ואם הנהנה יגיש דוח עליהם (אין זה אומר שהנהנה יחויב במס על סכומים אלה - כי יש לראותו כאילו קיבל ישירות מהיוצר סכומים אלה, ושניהם תושבי חוץ).

לסיום אציין כי ביום 11.6.2008 פורסם תיקון 165 לפקודת מס הכנסה, במסגרתו נקבעו חובות דיווח בסעיפים 75ט"ז1 עד 75ט"ז3 לפקודה. מעיון בסעיפים אלה נראה כי לענייננו רלבנטי סעיף 75ט"ז2 לפיו על הנאמן לדווח על הנאמנות (או על היוצר אם הוא רומה להיות בר השומה במקום הנאמן). כמו כן אם הנאמנות תפסק מלהיות נאמנות יוצר תושב חוץ, חלות חובות דיווח לפי 75ט"ז1 גם כן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.