כספים המופקדים בנאמנות מסוג "נאמנות יוצר תושב חוץ" והמיסוי והדיווח הכרוכים בהם
תושב חוץ מעוניין לפתוח חשבון נאמנות אצל נאמן בארץ ולהפקיד באותו חשבון כספים בשביל בנו נטול-היכולת. האדם, הזכאי להשתמש בכספים אלה, הוא בנו של תושב החוץ האמור [הבן, גם הוא תושב חוץ]; ובעלי החשבון הם ההורים.
האם קיימת חובת דיווח בארץ על נאמנות זו [?]; ואם קיימת חובה זו, מה הם פרטיה ?
עו"ד (רו"ח) רונן ארויו משיב:
שאלת השואל אינה ברורה; שכן, מן הצד האחד - נאמר, כי הכספים מופקדים בחשבון נאמנות אצל נאמן ישראלי לטובת ילדם תושב החוץ; מן הצד השני - נאמר, כי הבעלים של החשבון הם ההורים. אם כך הוא - הרי לא מדובר כאן בנאמנות, משום שבנאמנות רשום הנאמן כבעל הנכס והוא שמנהל את פירותיו.
הנני ממשיך במתן פתרון לשאלה, אשר הובאה לעיל, בהנחות אלה: כי יוצרי הנאמנות הם ההורים תושבי החוץ, כי הנאמן הוא תושב ישראל, וכי הנהנה, בנם של יוצרי הנאמנות, הוא תושב חוץ.
בהנחות אלה, אין מדובר כאן בנאמנות מסוג "נהנה תושב חוץ"; שכן, התנאי שבסעיף 75י(א)(3) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] ("יוצר אחד לפחות בה הוא תוב ישראל") אינו מתקיים בענייננו.
מאידך - מדובר כאן בנאמנות מסוג "יוצר תושב חוץ".
על פי סעיף 75ט(ג) לפקודה:
"נאמנות יוצר תושב חוץ תיחשב כתושבת חוץ, ויראו את נכסי הנאמן כנכסים המוחזקים בידי תושב חוץ ואת הכנסת הנאמן כהכנסה של יחיד תושב חוץ; היו היוצרים תושבי כמה מדינות חוץ, יראו את נכסי הנאמן כמוחזקים באופן יחסי על ידי יחידים תושבי מדינות תושבותם של היוצרים ואת הכנסת הנאמן כאילו הופקה או נצמחה באופן יחסי על ידי יחידים תושבי אותן מדינות, בהתאם לשווי הנכסים שהוקנו לנאמן על ידי כל יוצר, כפי שהיה במועד ההקניה."
משכך הוא - יש לראות את הרווחים שבחשבון הבנק כשייכים ליחיד שתושבותו היא תושבות החוץ של יוצרי הנאמנות. בהתאם לכך, אם מדובר ברווחי הון המופקים מניירות ערך סחירים - הם לא יחויבו במס בישראל; וזאת, בדיוק כפי המצב כאשר תושב חוץ מחזיק ישירות בניירות ערך כאמור. וכך, יש לנתח את כל שאר ההכנסות מהחשבון - כאילו הן שייכות לתושב חוץ.
באשר לחובות הדיווח על הנאמנות - הרי סעיף 75ו לפקודה רואה בנאמן כבעל החבות במס וכבעל השומה בשל רווחי הנאמנות. מובן, שסכום המס יחושב לפי ייחוס הכנסה זו לנהנה או ליוצר לפי שאר הוראות פרק הנאמנויות, אך הנאמן אחראי לדווח ולכלול את ההכנסה בדוחותיו ולשלם את המס החל עליה.
לאור זאת - אפשר לומר כך: הנאמן צריך לדווח על ההכנסות המופקות מהחשבון, אך בשל היות הנאמנות מסוג "נאמנות יוצר תושב חוץ", הרי יש לראות את ההכנסות המופקות מהחשבון כאילו הן מופקות בידי היוצר תושב החוץ, ולחייב במס בהתאמה לזה; אך, כאמור, בר-השומה והאחראי על דיווח ההכנסה ותשלום המס (שיחושב כאילו היוצר קיבל את ההכנסה) הוא הנאמן.
למרות האמור לעיל, יכולים היוצר והנאמן לבחור, כי ההכנסות הללו, לא רק שיחויבו כאילו הן שייכות ל"יוצר" אלא גם בר-השומה ובר-חובת-הדיווח יהיה היוצר. כל זאת, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 75ו(ח) לפקודה, ואם מדובר בנאמנות הדירה (הניתנת לביטול).
באשר להכנסות, המחולקות מהחשבון לנהנה תושב החוץ - אם מדובר בנאמנות בלתי הדירה (שאינה ניתנת לביטול), הרי כספים שחילק הנאמן לנהנה בתוך שישה חודשים ממועד הפקתם בנאמנות בידי הנאמן, יכולים שלא להיחשב להכנסת הנאמן (כלומר: הם יכולים להיחשב להכנסת "היוצר" שהנאמן מחויב במס עליה) אלא הם יכולים להיחשב להכנסת הנהנה, אם הנהנה והנאמן יודיעו כי בחרו בזה; ואם הנהנה יגיש דוח עליהם (אין זה אומר שהנהנה יחויב במס על סכומים אלה - כי יש לראותו כאילו קיבל ישירות מהיוצר סכומים אלה, ושניהם תושבי חוץ).
לסיום אציין כי ביום 11.6.2008 פורסם תיקון 165 לפקודת מס הכנסה, במסגרתו נקבעו חובות דיווח בסעיפים 75ט"ז1 עד 75ט"ז3 לפקודה. מעיון בסעיפים אלה נראה כי לענייננו רלבנטי סעיף 75ט"ז2 לפיו על הנאמן לדווח על הנאמנות (או על היוצר אם הוא רומה להיות בר השומה במקום הנאמן). כמו כן אם הנאמנות תפסק מלהיות נאמנות יוצר תושב חוץ, חלות חובות דיווח לפי 75ט"ז1 גם כן.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
