השבוע שהיה: 2 ניירות שקרובים לרגע האמת שלהם

ערן סטפק ממיטב על השבוע שהיה בשוק האג"ל ועל רגע האמת של שניים מהניירות הבולטים בתקופה האחרונה
ערן סטפק |

שבוע המסחר החולף בשוק אגרות החוב הממשלתיות היה שבוע קצר שרובו היה דומה מאד לקודמו, כך שאגרות החוב הצמודות נסחרו בד"כ במגמה חיובית ואילו אגרות החוב השקליות בריבית קבועה רשמו ירידות שערים קלות.

כתוצאה מההתפתחויות הללו ניתן לומר שעלו הציפיות האינפלציוניות, כפי שהן משתקפות ממחירי אגרות החוב הממשלתיות, במח"מים זהים, ונכון לסוף שבוע המסחר הציפיות הנ"ל עומדות על כ-3% לשנה, כשבטווח הקצר (כשנה) הפערים אף גבוהים יותר, כלומר באופן לא מפתיע, ציפיות הפעילים הן שהאינפלציה בשנה הקרובה תהיה גבוהה יחסית לממוצע השנים שאחריה.

אבל בעוד שבשוק אגרות החוב הממשלתיות היה שקט יחסית, למרות הזינוק החד בשערי המט"ח, הרי שבשוק אגרות החוב הקונצרני היה סוער, כשבעיקר ניתן לראות את הצבע האדום שולט, כלומר ירידות שערים חדות, כשרק ביום חמישי התיצב קמעא השוק.

הירידות הנ"ל היו המשך לירידות השערים, שנמשכות כבר כשבועיים והחלו כזכור לאחר פרסום הדו"חות הכספיים של החברות (בימים האחרונים של סוף מאי), "שהזכירו" לשוק את הסיכונים הגבוהים הגלומים בהשקעה זו. לכן, בקרב הפעילים רווח החשש שלצד ההזדמנות יוצאת הדופן, בשל התשואות הגבוהות, רגע האמת של החברות הולך ומתקרב, ואנו צפוים לכמות לא מבוטלת של חברות שלא יוכלו לשלם במועד את תשלומי החוב, אם בכלל.

יחד עם זאת ברוב החברות רגע האמת הנ"ל, שלמעשה הוא הרגע שבו צריך להתחיל להחזיר את תשלומי הקרן, ולא רק את הריבית, איננו כל כך קרוב (ובהמשך נדגים את המקרים שבהם הוא כן קרוב) ולכן כמעט בכל המקרים הבעיות עלולות להתעורר אי שם לקראת סוף 2009 בואכה 2010 ועד אז קשה להעריך האם השווקים יתאוששו ויאפשרו גלגול חוב, אפשרות הנראית קלושה עד הזויה כרגע, או לחילופין שמצב הנזילות בחברות, שרובן ממונפות מאד , ישתפר, בין אם על ידי מימושי נכסים ובין אם על ידי סיומם הרווחי של פרויקטים.

בינתיים, אין ספק, השוק כבר החל את הכנותיו לתסריט הרע, שכן אגרות חוב רבות נסחרות בתשואות גבוהות מאד, וסביר שככל שנתקרב למועדי תשלומי הקרן השוק ינסה לשפוט את החברות מי לחסד (ומחיר האג"ח יעלה) ומי לשבט (מחיר האג"ח ירד והתשואות הגבוהות מאד יהפכו לאסטרונומיות).

ובכל זאת, כפי שהבטחתי, אדגים כעת את המקרים שבהם רגע האמת קרוב, אפילו קרוב מאד.

חברת ליטו גרופ אמורה לשלם כ-11 מיליון שקל בסוף חודש אוגוסט הקרוב. מזה תקופה ארוכה שאגרות החוב של החברה נסחרות במחירים המשקפים את חוסר אמונם של המשקיעים ביכולת החברה לפרוע את חובותיה, כך שעפ"י התנהגות השוק זו תהיה הפתעה גדולה מאד אם בסוף אוגוסט יראו המשקיעים את 11 מיליון השקלים בחשבונם. האם החברה תפתיע אותם? האם היא תיגש להסדר מוסכם? כאמור רגע האמת מתקרב ותוך כחודשיים נדע.

בניגוד לליטו, אגרות החוב של אנטר הולדינגס החלו להיסחר בתשואות גבוהות מאד רק בחודשים האחרונים, כאשר החברה אמורה לשלם כ 30 מיליוני שקל בסוף חודש יולי הקרוב. לצורך כך הודיעה החברה על מכירת חברת פרפקט (עסקה שהושלמה ביום חמישי האחרון) לחברת קמור תמורת 30 מיליון שקל מה שיאפשר לה לכאורה לשלם למחזיקי האג"ח את התשלום הנוכחי. יחד עם זאת, בשל הצורך בקבלת אישורים לעסקה, לא ברור כי גם אם אלו ינתנו, האם ינתנו בזמן, כלומר עד לסוף חודש יולי, כך שגם במקרה זה בעוד זמן קצר מאד נדע האם החברה תחזיק מעמד, תנסה להגיע להסדר או שתובל, אחר כבוד, לפירוק.

נסיים , כהרגלנו באחרונה, עם חברת טופספין מדיקאל, שם החברה לא חיכתה לרגע שבו תצטרך לשלם את קרן אגרות החוב, אלא ניסתה להגיע להסדר (שנדחה ע"י בעלי האג"ח) כבר כעת. השבוע שיפרה החברה משמעותית את הצעתה למחזיקי האג"ח כך שבמקום 18 אג' ו-4 מניות יקבל כל מחזיק אג"ח 25 אג' ו-9 מניות, כך שמדובר בשיפור גדול לבעלי האג"ח.

האם מחזיקי האג"ח יקבלו את ההצעה? ינסו לשפרה ו"לסחוט" מהלימון (מהחברה) עוד כמה טיפות אחרונות? או שאולי יתעקשו בבית המשפט בדלאוור ארה"ב, על דרישתם לפדיון מוקדם, דרישה שבינתיים נדחתה על ידו? גם כאן, ההתפתחויות יהיו כפי הנראה בקרוב מאד. נעדכן.

מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר בבמית ההשקעות מיטב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

רמי לוי
צילום: תמר מצפי
בעשר אצבעות

רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל

הנפקת חברת הנדל"ן של רמי לוי, מספרת על יזם בלתי נלאה שהצליח להפוך מכולת לרשת השנייה בגודלה בישראל ועל הדרך לקנות ולהשביח נדל"ן בשווי של מיליארדים. כך הגיעה משפחת לוי להון של 7 מיליארד שקל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי

רמי לוי מנפיק את חברת הנדל"ן שלו בבורסה. השווי המבוקש - 4.5 מיליארד שקל. ייתכן שלוי יסגור על פחות. אבל, השווי של הנדל"ן מבחינתו גדול משמעותית מהשווי של הקמעונאות (בנדל"ן הוא מחזיק ב-100%, בקמעונאות כ-40%). חשבתם שרמי לוי זה בעיקר רשת מובילה? טעיתם, גם אנחנו טעינו. רמי לוי זה טייקון של נדל"ן, קמעונאות, עם החזקות ברשת פארם, תעופה, סלולר ועוד. ההחזקה של רמי לוי ברשת הקמעונאות שווה כ-1.7 מיליארד שקל, לצד השקעות פרטיות ונכסים נוספים ועם ההחזקה בחברת הנדל"ן שעומדת להנפיק, ההון של המשפחה באזור 7 מיליארד שקל.

לוי הוא מעשירי הארץ והכל ב-10 אצבעות. לא ירושה, לא מתנה. עבודה קשה. זו הזדמנות לספר את הסיפור של רמי לוי, סיפור חובה ליזמים - כל הדרך מחנות קטנה לאחד מאנשי העסקים המובילים בארץ.  

רמי לוי נולד ב-1955 בשכונת נחלאות בירושלים, אחת השכונות הוותיקות והצפופות של העיר. המשפחה התגוררה בדירה קטנה, וההורים התקשו לפרנס את הילדים הרבים. "גדלתי עם הפחד שיום אחד לא יהיה לחם בבית", סיפר לוי בראיון לפני יותר מעשור. "זה פחד שמלווה אותי עד היום. גם כשיש לי מיליארדים, אני עדיין זוכר את התחושה הזאת של חוסר ביטחון".

בגיל 14, במקום להמשיך ללימודים תיכוניים מלאים, החל לוי לעבוד בשוק מחנה יהודה. תחילה כסבל, סוחב ארגזים כבדים תמורת גרושים, ואחר כך כעוזר לסוחרים ותיקים. "השוק היה האוניברסיטה שלי", אמר בראיון בעבר. "שם למדתי שהכי חשוב זה להיות הוגן עם הלקוח. אם אתה גונב אותו פעם אחת, הוא לא יחזור".

השנים בשוק עיצבו את תפיסת העולם העסקית שלו. הוא ראה איך סוחרים מרוויחים אחוזים בודדים על כל עסקה אבל מצליחים להתפרנס בכבוד מהמחזור הגדול. הוא הבין שהמפתח הוא נפח - למכור הרבה במרווח קטן ולא מעט במרווח גדול.