מפלצת האינפלציה פועלת: מי נפגע ואיפה להשקיע
הזינוקים החדים במחירי הסחורות והמזון שאירעו בשנה האחרונה, ואף גברו בחודשים האחרונים, מחזקים את ההערכה כי ההתפרצות האינפלציונית טרם עומדת להסתיים. מדד המחירים לצרכן בחודש פברואר האחרון הפתיע את הכלכלנים בישראל כשעלה ב-0.3%, בעוד שהם ציפו לירידה של 0.2%.
ככה מתחילה לפעול מפלצת האינפלציה – בהפתעות ובלי הכנות. כלכלות רבות ברחבי העולם, וישראל היא אחת מיני רבות, נאלצות להתמודד עם ההשלכות הרחוקות של מדיניות הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב - הפדראל ריזרב. דולר זול וחלשלוש, כפה על העולם גל מתמשך של זינוק במחירי האנרגיה (הנפט נקבע בשער דולרי), וכעת הוא מוביל בעקיפין (דרך הגברת היצור והעושר של סין והודו) לביקושים חדים למזון. בנוסף לכך, כניסתם של משקיעים ספקולנטים לתחום החוזים העתידיים על מחירי המזון – עלולה לייצר ייקור בועתי עם השלכות הרסניות.
תחום המזון איננו דומה לתחום האנרגיה. התייקרות מחירי המזון היא לא עוד "משחק" לספקולנטים. משום שעליית מחיר המזון עלולה לדרדר אוכלוסיות חלשות לרעב אמיתי. היא לא סתם מגבירה את תחושת העוני בחשבון הבנק. בניגוד למחירי האנרגיה שהתייקרות מתמשכת בהם - מאיטה את פעילות הכלכלות, הרי שבמקרה של אוכל – אי אפשר להפסיק לאכול. אם המשמעות של נפט יקר היא שאנשים פשוט לא נוסעים, או צורכים פחות דברים המתבססים על תזקיקיו – כמו פלסטיק, קוסמטיקה, וכיוב'.
הרי שהתייקרות חדה במחירי החיטה (מחיר הקמח בחנויות בארץ - זינק ב-70% ביחס למחירו ב-2007. במדד חודש מרס זינקו מחירי הבשר והעופות ב-2.4%, החלב עלה ב-2.5% והשמנים והמרגרינה עלו בלא פחות מ-4.9%, כל זאת בחודש אחד), היא שחיקה חדה בכח הקנייה של כל משפחה, ומשפחות חלשות בפרט. אם מישהו חושש מתרחישי בלהה פוליטיים במישור הבינלאומי – הרי שדווקא התייקרות מחירי המזון עלולה להאיץ אותם.
לכן, גל ההתייקרויות במחירי המזון, עתיד לדחוף לשינויים שהם מעבר לכלכלה ולכיס ברחבי העולם. ממשלות עלולות ליפול - דווקא במדינות החלשות, וקיטוב הפערים בכלכלות הצומחות כמו הודו וסין, עשוי לגרום לשינוי במגמה שם. אם מחירי המתכת והנחושת שזינקו בסין כתוצאה מהגידול החד בפעילות התעשייתית בה – גרמו כמו באפקט פרפר כלכלי, לגל של גניבות ברזל ברחבי ישראל (ובעוד מקומות), הרי שבמקרה של מזון – לא סביר שזו תהיה התוצאה. מה שיותר סביר הוא שהאזרחים במקומות שונים בעולם ידרשו התערבות ממשלתית, סבסוד והקצבות מזון, במקומות שהמשטרים יותר יציבים. ולכן, המשך זינוק מחירי המזון יכול להתבצע כל עוד הוא לא מגרד איזשהו גבול דמיוני של מרי אזרחי.
השאלה העיקרית ששואל המשקיע את עצמו היא כיצד להגן על עצמו מפני התפרצות מחירים שכזאת. התשובה המתבקשת היא בהצמדות להשקעות ריאליות ככל הניתן. האלטרנטיבה הראשונה היא באמצעות אג"ח צמודות מדד, לפי דירוגים שמתאימים למידת הסיכון שהמשקיע מעוניין ליטול על עצמו. אך אפשר גם לחפש אחר מניות של חברות שיפגעו פחות מעליות המחירים. חברות שאדישות להתפרצות מחירים הן באופן מסורתי נחשבות לחברות טכנולוגיה. אבל האטה גלובלית עשויה לפגום ברצון להצטייד בתוכנה חדשה יותר או בשדרוג למערכות המחשוב בארגונים השונים. תחומי התוכנה והמחשוב עלולים להיות דווקא המקומות הראשונים שמקצצים בהם בעת האטה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -1.09% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
