בהנחה ופישר פגע בינגו - 4 דרכים לחזור אל הדולר
קשה להאמין איזה מהפך חל בהתייחסות הציבור הישראלי למטבע האמריקני. בעבר, כל מי שהיה נחשב בעיני אחרים ובפרט בפני עצמו, נהג לרפד את חשבונו, את הכספת בביתו ואף את השטח שמתחת לבלטות בביתו במטבע הירוק. שוק הנדל"ן נצמד אליו, ההיטק, עו"ד וכל מקצוע נחשב אחר היה מחושב בדולרים, ואילו היום, לאחר שנתיים של היחלשות משמעותית בשערו, (של כ-25%), הפך הדולר לרעה החולה של שוק ההון.
המשקיעים גם הם שינו את גישתם, ממכשיר השקעה סולידי נושא ריבית ובעל תכונות הגנתיות לרגעי משבר, הפך הדולר למכשיר השקעה ברמת סיכון גבוהה בעל תנודתיות רבה והכי גרוע – כנכס שהפסיד יותר מכל אחד אחר בשנתיים האחרונות, אז איך עלינו להסתכל על הדולר, כמכשיר השקעה סולידי או ספקולטיבי?
התשובה שלי היא שבנקודת הזמן הנוכחית, בהחלט ניתן להגדיר את הדולר כמכשיר השקעה שמתאים למשקיע סולידי המסתכל על השקעה במונחים של שנה קדימה, וזאת מתוך שתי סיבות עיקריות:
א. מחיר - אני מתקשה להאמין שהמצב בו הדולר ממשיך לרדת בקצב של 10% בשנה מול השקל יכול להמשך לאורך זמן – מצב זה הינו מכה קשה למשק הישראלי הנשען על יצוא שעדיין מוטה דולר, ולא נוכל להשלים עימו לאורך זמן, והראשון להבין זאת הוא סטנלי פישר.
ב. ציפיות – התגובות בשוק המט"ח נשענות ברובן על ציפיות, דהיינו השוק מגיב לציפיות להורדת ריבית בארה"ב, כיום אנו נמצאים לקראת סופו של תהליך הורדת הריבית בארה"ב. כאשר הציפיות להורדת הריבית יעצרו סופית, צפוי תהליך של התחזקות הדולר בעולם בכלל וכנגד השקל בפרט.
לאותם משקיעים החשים כי "זמן הדולר" מתקרב מצורפת רשימת מכשירי ההשקעה לפי סדר רמת הסיכון הגלומה בהם (הרשימה הינה בסדר עולה), הרשימה מגוונת ומתאימה למשקיעים בעלי רמת ידע שונה בשוק:
1. תעודות סל עוקבות דולר כגון: הדס, תאלי, תכלית וכו'.
יתרונות: סחירות גבוהה, הצמדה מוחלטת לשע"ח ,דירוג מקסימלי AAA
חיסרון: ריבית נמוכה המסתכמת ב. 2.6% בלבד בשנה ,המשתנה בהתאם לשינויים בריבית בארה"ב.
2. גלבוע 6551 (אג"ח של ממשלת ישראל צמוד לדולר).
תאור: אג"ח לשנה ועשרה חודשים, מעניק תשואה של 3.7%, המשתנה לפי ריבית הלייבור (הריבית בארה"ב).
3. לאומי מימון 4 לאומי מימון 5.
תאור: אג"ח בדרוג AAA, סידרה 4 הינה אג"ח שמסתיים ב-30.6.08 ומעניק ריבית של 6% שנתית (שימו לב לעלויות הקניה והמכירה כיוון שהאג"ח הוא לשלושה חודשים בלבד). סידרה 5 הינה אג"ח לשנתיים בריבית משתנה בהתאם ללייבור ונושאת ריבית של 4.6%.
4. אג"ח קונצרני בדירוגים נמוכים מ AAA.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
התרחישים שעל השולחן וכולם בעייתיים
בהיעדר אופק מדיני, שלושה תרחישים מרכזיים מרחפים מעל האזור. הראשון: המשך המצב הקיים של כיבוש דה-פקטו עם אוטונומיה פלסטינית מוגבלת, מתכון להתפרצויות אלימות מחזוריות. השני הוא סיפוח חד-צדדי של חלקים מהגדה, כפי שמציעים גורמים בישראל, מהלך שעלול להוביל לעימות חזיתי עם הקהילה הבינלאומית ואולי לסנקציות. השלישי: מדינה אחת עם זכויות שוות, פתרון שמשמעותו סוף הפרויקט הציוני כמדינת הלאום של העם היהודי וזה כמובן לא יקרה.
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
ההכרות האירופיות והקנדית הצפויות אינן משנות את המציאות בשטח, אך הן מעבירות מסר שהסטטוס קוו אינו מקובל עליהם והם מאבדים סבלנות. עבור ישראל, המהלך הבינלאומי פגע ופוגע בעסקה להחזרת החטופים וסיום המלחמה. ביום שבו מקרון דיבר על הכרה במדינה פלסטינאית, החמאס דחה את ההצעה של המתווכות. צרפת למעשה גרמה בעקיפין למשבר חמור וגדול במו"מ, ועוד באה בטענות לישראל שניסתה מספר פעמים ותוך כדי וויתורים להגיע להסכם עם החמאס.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
המתווך האמריקאי וגם המתווכות באים בטענות לחמס שלא הסכים לעסקה טובה, ומשום מה בצרפת של עמנואל מקרון באים בטענות לישראל. יש ככל הנראה לחץ גדול מהבית לתמוך בעזה כשזצריך לזכור שיש כמות מאוד גדולה של מהגרים ואזרחים איסלמיים במדינות אירופה, לרבות בצרפת.