בוול סטריט חגגו את תחילתו הרבעון השני: מדד הנאסד"ק זינק ביותר מ-3.5%

מדד מנהלי הרכש הפתיע לטובה ועדיין מסמן התכווצות. הוצאות הבנייה לחודש פברואר רוסנו. בישראליות, טבע מזנקת ב-2.62%, מארוול עולה ב-2.11%
אילן קליקה |

המדדים המובילים בוול סטריט ננעלו ביום שלישי בעליות שערים חדות, לאחר שהודעתם של ליהמן ברדרס על גיוס הון בהיקף של 4 מיליארד דולר מהנפקת מניות, ושל UBS כי ינסה לגייס הון המשוער ב-15.1 מיליארד דולר, הפיחו רוח של תקווה במשקיעים.

"זה נראה כמו ראלי בהובלת סקטור הפיננסים. גיוס ההון של UBS וליהמן ברדרס מקל על דאגות המשקיעים", כך אמר היום ביל סטון, אסטרטג ב-PNC. "גם נתוני המאקרו היום אותתו כי הכלכלה האמריקנית לא קורסת", ציין סטון.

כמו כן, המשקיעים היום סופגו מעט נחת גם בחזית המאקרו כלכלית, לאחר שמדד מנהלי הרכש לסקטור היצרני רשם ירידה מתונה מן הצפוי, לרמה של 48.6 נקודות. בנוסף לכך, שיעור הוצאות הבנייה לחודש פברואר רוסנו לאחר שהכו את הערכות השוק ורשמו ירידה של 0.3% בלבד.

הפיננסים חוזרו היום למוקד העניינים ולאחר ש-UBS ודויטשה בנק הודיעו הבוקר על מחיקות נוספות, ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב, פועל קצת אחרת והודיע על כוונה לגייס 4 מיליארד דולר מהנפקת מניות, בצל הספקולציות שחוסר נזילות שלח את מניית הפירמה לצניחה חופשית של 42% מתחילת השנה.

מניות חברת ליהמן ברדרס יונפקו במחיר של 49.87 דולר למניה, פרמייה של 33% בהשוואה למחיר נעילת המנייה אמש.

מדדים מובילים: מדד הנאסד"ק ננעל בעלייה של 3.67% לרמה של 2,362 נקודות. מדד הדאו ג'ונס נסחר בעלייה של 3.19% לרמה של 12,654 נקודות.

מאקרו

יצרניות הרכב בארה"ב צפויות למסור היום את נתוני המכירות החודשיות עבור מרץ, הצפויים לשקף ירידה של 13%. קרייזלר, הנמצאת בבעלות סרברוס ודיימלר (סימול: DAI) צפויה להציג את הנתונים הגרועים ביותר מבין שלוש החברות המובילות.

במרכז חזית נתוני המאקרו ככב נתון מדד מנהלי הרכש לסקטור היצרני בחודש מרץ, שרשם ירידה מתונה מן הצפוי לרמה של 48.6 נקודות מרמה של 48.3 נקודות בחודש פברואר. יש לציין, כי ירידה מתחת לקו ה-50 נקודות מסמנת את הצטמקותו של הסקטור היצרני.

נתון נוסף שפורסם היום הוא נתון הוצאות הבנייה עבור חודש פברואר, אשר הציג ירידה של 0.3% בעוד הכלכלנים ציפו לירידה של 1.1%. טווח הקונצנזוס נקבע בין ירידה של 0.6%-1.5.

החוזים העתידים על מחיר הנפט למסירה בחודש מאי ננעלו בירידה של 0.68דולר למחיר של 100.98 דולר לחבית. החוזים העתידים על מחיר הזהב חתמו כעת בירידה של 33.7 דולר למחיר של 887.8 דולר לאונקיה.

אמריקניות במרכז

בית ההשקעות השווייצרי UBS (סימול: UBS) הודיע, כי הוא ייאלץ לרשום מחיקה של 19 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2008, מה שיעביר אתו להפסד רבעוני. היו"ר מרקל אוספל הודיע על התפטרותו. והבנק הודיע, כי ינסה לגייס הון המשוער ב-15.1 מיליארד דולר.

ליהמן (סימול: LEH) מציע 4 מיליון מניות במכירה ש"תאשר את מאזן החברה למשקיעים", אמר סמנכ"ל הכספים החברה, ארין קאלאן, בראיון אמש. ביקוש היתר להנפקה היה פי 3 מכמות המניות המוצעת ע"פ גורם המקורב להנפקה, שסירב להזדהות לפני שההנפקה תסתיים היום.

דויטשה בנק (סימול: DB) שהודיע, כי הוא צפוי למחוק 3.9 מיליארד דולר ברבעון הראשון, ברקע לתנאים מאתגרים מאוד.

IBM (סימול: IBM) הודיעה כי הושעתה זמנית מעסקאות חדשות עם סוכנויות פדרליות בשל חקירה המתנהלת נגדה. החקירה עוסקת באפשרות להפרות יושרה על ידי עובדי IBM לגבי תקנות הסוכנות להגנה על הסביבה.

חברת דל (סימול: DELL) הודיעה לאחר תום המסחר אמש כי בכוונתה לקצץ את עלויות הייצור ולסגור את מפעל ייצור המחשבים השולחניים בטקסס במהלך 2009. המהלך מיועד לאפשר מיקוד בלקוחות גלובליים, מחשבים ניידים, חברות קטנות ובינוניות ומדינות באיזורי שווקים מתעוררים.

ישראליות מעבר לים

חברת ריטליקס חו"ל (סימול: rtlx), המפתחת ומשווקת פתרונות תוכנה לקמעונאים ולמפיצים ברחבי העולם, הודיעה היום כי רשת הסופרמרקטים האמריקאית לאיון פוד (food lion), מקבוצת דלהייז (סימול: deg), איתה היא עובדת כבר, בחרה במערכת retalix yard management לניהול החצרות בשמונת מרכזי ההפצה שלה בארצות הברית.

חברת מטאלינק (סימול: mtlk), ספקית מובילה של פתרונות מתקדמים לתקשורת אלחוטית וקווית בפס רחב, הודיעה היום על תכנית לקיצוץ משמעותי של הוצאותיה התפעוליות. החברה תקטין את ההוצאות התפעוליות, מכ- 9 מיליוני דולר ברבעון הרביעי של שנת 2007 לכ- 8 מיליוני דולר ולכ- 7 מיליוני דולר ברבעונים השלישי והרביעי של שנת 2008, בהתאמה. הוצאות אלו אינן כוללות הוצאות בגין הענקת אופציות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם

מנדי הניג |

נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.  

טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים  להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו.  זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה. 


התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך אם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה. 


הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.