מרדית' וויטני מתריעה: "תוצאות הרבעון הראשון יכו מתחת לחגורה"
מרדית' וויטני, האנליסטית מבית ההשקעות אופנהיימר חוזרת גם היום להכות בסקטור הפיננסים. אך הפעם, מעלה וויטני את הרף בעוד היא צופה כי מריל לינץ, UBS וסיטיגרופ אף יפספסו את תחזיות הרווחים שכבר נחתכו. "החברות ימצאו את עצמן בחיפושים אחר מזומנים", ציינה וויטני.
וויטני פרסמה היום את הדוח האמור, לאחר שאתמול הודיעה וויטני כי היא מצפה שסיטיגרופ תרשום הפסד הגדול יותר פי ארבע מהצפי המוקדם שלה ברבעון הראשון וכי תרשום הפסד שנתי של 15 סנט למניה. וויטני גם חתכה את צפי הרווח הממוצע ב-84% עבור הבנקים המובילים בנק אוף אמריקה (סימול: BAC), ג'יי.פי.מורגן-צ'ייס (סימול: JPM) ו-ווקוביה (סימול: WB) על מנת לשקף את המחיקות הגדולות שעוד צפויות למוסדות הפיננסיים הנ"ל מחשיפה להפסדים בגין השקעות בניירות ערך מגובי משכנתאות ו-CDO.
"אנו מצפים שההפסד הנקי של סיטיגרופ, מריל לינץ ו-UBS יסתכם מעל 30 מיליארד דולר", כך אמרה היום וויטני. "בעוד רבים ציפו שהרבעון הרביעי יביא עימו בשורות מרות, אנו מאמינים כי תוצאות הרבעון הראשון יכו מתחת לחגורה", ציינה וויטני.
למרות שדוחותיה של וויטני ידועים בהשפעתם על השוק, מניות מריל לינץ וסיטיגרופ נסחרים כעת בירידות קלות בעוד מניות חברת UBS מוסיפות 2% לערכן. ובכל זאת, מצב המניות כעת לא אמור לנחם את המשקיעים, אשר לרוב מתייחסים לדוחותיה של וויטני ברצינות תהומית.
בדוח זה וויטני מתייחסת לנקודה נוספת מאוד חשובה, השפעת הורדות הדירוגים של ניירות הערך על סקטור הפיננסים. חברות הדירוג הורידו את הדירוג לניירות ערך בהיקף של 370 מיליארד דולר. "כאשר חברת דירוג חותכת את דירוג נייר הערך המוחק על ידי הבנק, אותו בנק מחוייב על פי חוק להגדיל את היקף הונו בהתאם", הסביר וויטני. על פי וויטני, סיטיגרופ זקוק באופן נואש להזרקה גדולה ומהירה של הון.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
