מתי יגיע המפנה בשוק? כשיוחלף הקונדיטור

בין הבעיות של ברננקי, דרך שנת הבחירות בארה"ב - מתי נראה את האור?
חזי שטרנליכט |

אלה הם זמנים מבלבלים, ללא ספק. כשהזמנים הופכים למבלבלים אנשים נוטים לחפש חזאים. משום מה, כשהשווקים היו שוריים במיוחד ורצו בראלי חסר פשרות כלפי מעלה, היו הרבה שהזכירו לנו איך בסוף המיתון הקודם וימי השוק הדובי, הם היו הראשונים שאמרו שהזמנים מתחלפים ושוק ההון המקומי והעולמי נכנסים לעידן של שגשוג. איפה הם היום? חלקם ניבאו את סוף המשבר בשווקי ההון בתחילת השנה והשתתקו. אחרים מנבאים אותו כעת. הבעיות לא נגמרו. טרם הגענו לאמצע תקופת הסיום של המשבר הנוכחי.

המשבר אותו חווים השווקים הפיננסיים נובע מהיסודות לעוגה הגדולה שרקח הפדראל ריזרב - אי שם בתחילת שנות ה-2000. אחרי הורדות הריבית הדרמטיות בעקבות ה-11 בספטמבר, נוצרה בועת החוב העצומה של ארה"ב. אך היא לא הבעיה היחידה שנוצרה. ממשל בזבזני שמסרב להעלות מיסים - ואף קיצץ אותם תדיר, מתוך אידיאולוגיה ארוכת שנים, הגדיל את גירעונות הסחר ותקציב הממשל של ארה"ב להיקפים אסטרונומיים. את הנגיד גרינספאן החליף נגיד חדש שמאמין בדוקטרינת בית הדפוס. דוקטרינה שדוגלת בהדפסת דולרים והצפת העולם במטבע הזה – לא משנה עד כמה ייחלש.

כך נאפתה לה בשנים האחרונות עוגה גדולה של צמיחה. עוגה תופחת. הרבה קמח תופח והרבה אבקת סוכר פוזרו מלמעלה. הרבה מאוד גורמים חגגו מהעוגה שתפחה לה. יצרני השמרים והקמח – הבנקים עם יכולות המינוף הפיננסי ושוק הנדל"ן – המתמנף מטבעו. אבל כעת מנסים חלקים גדולים בציבור לנגוס ולהנות מחלקם בעוגה שתפחה למימדים עצומים, רק בכדי לגלות שזוהי עוגת שכבות חלולה מתוכן. השכבה הראשונה התגלתה כשכבת הסאב-פריים ונמצאה ריקה מבפנים. רק ציפוי יפה מבחוץ. ולכן חלה נפילה ראשונה. העוגה נפלה בקיץ 2007 - קומה אחת.

הקונדיטורים (הפדראל ריזרב והממשל האמריקני) מיהרו לשפוך כסף כדי לנסות לרומם את העוגה הריקה מתוכן. אבל כשהתוכן ריק, והחזות החיצונית היא מעטה דק של הבטחות – באה הנפילה השנייה. משבר אשראי בחלק מהבנקים. שוב נזעקו הקונדיטורים לשפוך כסף (על ידי הורדת ריבית וסיוע כספי לבנקים במצוקה) בכדי לנסות לאושש את העוגה. אבל שוב הם לא פותרים את הבעיה.

פתרון הבעיה יגיע כנראה רק לאחר חילופי אחד הקונדיטורים – הפדראל ריזרב או הנשיא. מכיוון שאנחנו בשנת בחירות נראה שרק לאחר חילופי הממשל הנוכחי יגיע המזור (אולי עוד לפני כן, עם הסתמנות המועמד או המועמדת המובילה לתפקיד). בין אם ייכנס רפובליקני ובין אם ייכנס דמוקרט או דמוקרטית לבית הלבן – תגולגל לעברם בעיה חמורה בדרכה של הכלכלה הגלובלית. הם יאלצו "לזרוק" את שרידי העוגה ולהכין את הרכיבים שיאפו עוגה בריאה ונכונה יותר. לזה קוראים – העלאת מיסים, קיצוץ הבזבוז חסר הרסן של תקציב הממשל הפדראלי במקביל, וכניסה בראש מורם לתקופה של מיתון – בכדי לצאת ממנו מחוזקים. כל ניסיון לאושש את העוגה הנוכחית על בסיס אבקות אינסטנט, לא יעזור לקונדיטור החדש. הוא יידמה לכוסות רוח למת.

מכיוון שהקונדיטורים הנוכחיים הנשיא בוש והנגיד ברננקי נכשלים, כל אחד מסיבותיו שלו, בלפתור את הבעיה היא פשוט תגולגל לפתחם של הבאים בתור. המשמעות מבחינת המשקיעים היא שהמסיבה לא חוזרת לשווקי ההון, כעת הם צריכים לחפש אלטרנטיבות שפויות בסערה הנוכחית. זוהי שעת אתגר. אין ספק שהאלטרנטיבות נמצאות שם, בין אם בשוק המניות, שוק האג"ח, עולם הסחורות או סקטור הנדל"ן - אך קשה יותר למצוא אותן – חייבים פשוט לחפש באינטנסיביות.

מאת: חזי שטרנליכט

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.