ה'פד' מתחיל לעבוד: מציג תכנית חדשה ומקפיץ את וול סטריט
הפדרל ריזרב עולה מדרגה במלחמתו במשבר האשראי. במסגרת נסיונותיו להגדיל את הנזילות בשווקים, הודיע ה'פד' על מכרזים מתואמים עם בנקים מרכזיים אחרים אשר יסייעו להזריק למערכת הפיננסית 200 מיליארד דולר.
המכרזים האמורים יתקיימו על בסיס שבועי החל מה-27 במרץ, וכל מכרז יספק הלוואה למשך 28 ימים. מטרתו של ה'פד' הינה כאמור להגביר את הנזילות בשווקים, ולצורך כך הוא למעשה מרחיב את תכנית ההלוואות שלו למוסדות הפיננסיים.
הנקודה המרכזית בתוכנית הנוכחית היא שכעת ה'פד' מודיע כי יסכים לקבל ני"ע מגובי משכנתאות כבטוחות עבור אשראי למערכת הבנקאית. למעשה, מדובר במכשיר חדש בו ישתמש ה'פד' להגברת הנזילות בשווקים. ה'פד' יקבל על עצמו אג"ח מגובות משכנתאות שנרכשו ע"י חברות המכנתאות הממשלתיות למחצה כדוגמת פאני מיי או פרדי מק.
השווקים הפיננסיים מקבלים את הודעת ה'פד' בחיוב, כאשר החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט מזנקים בכ-2%, וגם מדדי אירופה עולים בשיעור של עד 2.3%.
רונן מנחם ממזרחי טפחות: הבנק המרכזי של ארה"ב מגדיל את יכולת ההתחייבות כנגד ני"ע מגובי משכנתאות.
"הפד רמז לאחרונה כי כלי הריבית הקונבנציונאלי כבר חסר יכולת של ממש להשפיע על הריביות הארוכות וצריך לפתור את סוגיית הנזילות בדרכים משלימות. כתוצאה הוא החליט להגדיל את היקפי ני"ע הממשלתיים שהוא משאיל לעושי השוק הראשיים, כדי שאלו יגבירו את הנזילות והיקפי המסחר בשווקים. הפד ישאיל עד כדי 200 מיליארדי דולרים ערך נקוב של אג"ח לעושי שוק אלו ואף יגבה אותם במשך 28 ימים, ולא ליממה אחת, כמקובל. האיגרות תוצענה במכרז."
"צעד זה יאפשר לחברות הנזקקות לכך להתחייב כנגד ני"ע אחרים והדברים האמורים גם לגבי ני"ע מגובי משכנתאות. מדובר בצעד אחד, להערכתנו הראשון בשורת צעדים, שיטפלו ישירות בנושאים על הפרק ולא באופן עקיף דרך מנגנון הריבית שהוכיח עצמו בעייתי בחודשים האחרונים. כתוצאה, עשויות הציפיות להורדות ריבית נוספות לפחות ומסיבה זו ניתן לצפות להתחזקות בערך הדולר בעולם."
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
