שוק נדל"ן: המניות שיהנו מעליית מחירי הדירות
ביום חמישי פרסמה הלמ"ס כי בינואר 2008 נמכרו 1,180 דירות בסקטור הפרטי. בהשוואה לינואר אשתקד מדובר בעלייה של 9.1% ועוד פורסם כי על פי נתונים מנוכי עונתיות, חלה עלייה של כ-6.6% במספר הדירות החדשות שנמכרו בבנייה ביזמה פרטית בממוצע לחודש בתקופה אוגוסט 2007-ינואר 2008, בהשוואה למספר הדירות החדשות שנמכרו בממוצע לחודש בתקופה פברואר-יולי 2007.
עוד קצת נתונים "יבשים" על ביקוש מול היצע לדיור - נתונים מהלמ"ס מצביעים על ביקושים למגורים שהחלו בשנת 2002, דירות חדשות ויד שנייה יחדיו. בחודשים ינואר-אוקטובר 2007, למשל, בוצעו כ-77,465 עסקאות, גידול של כ-11% ביחס לתקופה המקבילה, ושל כ-35% ביחס ל-2002. החל משנת 2001-2006 התחלות הבנייה השנתיות עומדות בממוצע על כ-30,000 דירות. בחודשים ינואר-אוקטובר 2007 הוחל בבנייתן של כ-23,650 יח"ד, ירידה של 6% לעומת תקופה מקבילה אשתקד.
מה גורם לביקושים הגוברים? הסיבות העיקריות הן השיפור במצב הכלכלי בארץ, העלייה ברמת החיים ובביטחון התעסוקתי של האזרחים וריבית המשכנתאות הנוחה (ותודה רבה לתחרות המתחדשת בענף) מצד אחד, וצמצום בהתחלות הבנייה במלאי הדירות מצד שני. כל זאת מבלי להזכיר את הצעות החוק התגבשות להכרה בריבית המשכנתא כהוצאה מוכרת לצרכי מס.
אז הביקושים גבוהים והמלאים מצטמצמים; מיהן החברות שייהנו מהמצב הזה?
ראשונות ייהנו החברות שבאמתחתן קרקעות באזורי ביקוש (במרכז הארץ כמובן) בכלל, ואלו שמחזיקות בהן שנים רבות בפרט.
אז על מי אנחנו בעצם מדברים ואיך אפשר להיחשף לחברות האלו?
בראש ובראשונה חברות הבניה הגדולות בארץ שבבעלותן מלאי נרחב של קרקעות לאלפי יח"ד, כדוגמת שיכון עובדים (מבית שיכון ובינוי), אזורים, אפריקה מגורים (מקבוצת אפריקה ישראל) נווה גד (נכסים ובניין), אשדר ודנקנר השקעות (דלק נדל"ן). מדובר בחברות שחלק ניכר מהקרקעות שבבעלותן נרכש לפני עשרות שנים והן רשומות בערכים היסטוריים בספרי החברות (מה שיוצר רווחים גבוהים בעת מכירת הדירות או הקרקעות).
אבל את החברות הללו כמעט כולם מכירים. עם זאת, יש לא מעט קבלנים שהשכילו לאסוף קרקעות למאות יח"ד (חלקם אפילו לאלפים בודדים) בשנים השחונות (והיו לא מעט כאלו), כשהבולטים בתחום הם יגאל דמרי (י.דמרי), צבי צרפתי (צרפתי ובניו), בוני תיכון, מצלאווי, פרשקובסקי ועוד לא מעט שפעילים בענף שנים רבות (על עליותיו ונפילותיו) ולא היססו לרכוש קרקעות (למרות שזה מעמיס על עלויות המימון ומקטין את הרווחיות) ולחכות לימים טובים (שכמו בשיר הנה הם באים).
במבט לעתיד, מצד אחד נראה שהמגמה של המשך ביקושים צפויה להימשך כל עוד האופק הכלכלי בישראל חיובי, ומצד שני כל זה לא מדרבן את הקבלנים לבנות דירות למלאי (מגדיל את רמת הסיכון); אז כל אלו נראה שימשיכו ללחוץ את המחירים כלפי מעלה, ונכון - כל המוזכרים לעיל ייהנו מאוד מהמצב. אכן, גם בישראל בנייה למגורים זה תחום חם.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
