כלכלני מזרחי-טפחות באסטרטגית אג"ח: "הסיכוי להורדת ריבית נוספת בישראל נמוך"
במזרחי-טפחות מספקים היום תחזית לגבי סביבת המאקרו של המשק הישראלי וטוענים בראש הדברים כי להערכתם בתקופה הבאה ריבית בנק ישראל תישאר על כנה, אך לוקחים בחשבון שינויים נוספים הן כלפי מטה והן כלפי מעלה, בהתאם להתפתחויות השוטפות. בניהן בראש ובראשונה – תגובתו הבלתי צפויה של שער החליפין לשינויים מבית ומחוץ.
האם יתמחר הורדות ריבית נוספות, או יגלם הערכות כי בהינתן מדדי המחירים הגבוהים, שגם בנק ישראל ער להם, השינוי הבא בריבית, לכשיתרחש, יהיה כלפי מעלה? כך או כך, מעריכים בבנק כי התנודתיות וסיכון שער החליפין שקל-דולר, הגבוהים גם כך ואף נמצאים בסימן עלייה, יתגברו עוד יותר בתקופה הקרובה, עת השוק מחפש כיוון.
במזרחי ממשיכים לדבוק כי שער החליפין שקל-דולר ינוע בין 3.5 ל-3.8 בתקופה הקרובה, תוך נטייה כלפי מעלה. אם ייפרץ תחום זה נראה בכך ירידת/עליית מדרגה. גורסים הכלכלנים בבנק, כי הסיכוי לפריצה מעין זו כלפי מעלה עלה כעת.
בתוך כך, מציינים את העובדה שעקום התשואה לפדיון על אג"ח ממשלתיות קצרות טווח צפוי לרשום, מן הסתם, ירידה לתקופת מה, בעקבות הורדת הריבית המפתיעה. להערכתנו, הקצה הקצר שלו ירד בשיעור חד יותר מאשר הקצה האמצעי והארוך, אך לא בהכרח במלוא שיעור הורדת הריבית, שכן השווקים יעריכו, לפחות חלקם, כי הצעד שננקט נושא בחובו סיכון לא מבוטל, בהינתן העליות האחרונות במדדי המחירים והסתמכותו על הערכה/תקווה כי עליות אלו תשככנה בהמשך.
הקצה הארוך ירד בשיעור נמוך יותר, שכן גם כך התבטאו אנשי בנק ישראל רק לאחרונה כי שיעור הקודם של הריבית, 4.25%, היה נמוך דיו. לכן, בעקבות ההורדה החדה והמפתיעה, הסבירות להורדות ריבית נוספות קטנה, בעוד הסיכוי לשינוי כיוון כלפי מעלה רושם עלייה - כך מציינים היום במזרחי-טפחות.
לכך מדגישים במזרחי כי יש להכניס למשוואה את הגיוס המפתיע של משרד האוצר ביום רביעי הקרוב: בעוד ההערכות היו כי יגויס סכום של 9 מיליארדי שקל (כ-3 מיליארדים לחודש), בפועל מתוכנן גיוס בסך 13.5 מיליארדים (50% יותר) בחלוקה שווה מדי חודש. כתוצאה, עודף הפדיון נטו יהיה שלילי בסך 5 מיליארדי שקל, ולא חיובי נמוך בסך 0.5 מיליארד שקל. כלומר, הפדיון יהיה נמוך בשיעור ניכר מהגיוס.
הפדיון ממשלתיות קצרות טווח מתוכנן לעמוד על 2.7 מיליארדי שקל. מאחר ובחודש מארס הגיוס ב ממש"ק יהיה 2/3 מסך הגיוס (כ 3 מיליארדי שקל), אם נניח כי בחודשים אפריל ומאי תמהיל הגיוס יהיה דומה, מדובר בעודף גיוס נטו משמעותי בסך 6.3 מיליארדי שקל באג"ח אלו. לפי ההערכות הקודמות, היה אמור להיות עודף גיוס נטו של 3.3 מיליארדי שקל בלבד.
מולן, באג"ח ממצ"מ עשוי הגיוס להצטבר ל-4,500 מיליוני שקל בחודשים מארס – מאי, מול פדיון בסך 7 מיליארדי שקל קרי, עודף פדיון של 2.5 מיליארדי שקל.
בעקבות נתונים אלו, נראה כי השתנו התנאים לרעת האג"ח ממשלתיות קצרות טווח לתקופות ארוכות. במידה מסוימת, הדבר עשוי לקזז את הלחצים שעשויים להיות כלפי מעלה על מחירי אג"ח אלו, לנוכח הערכות כי בשל הורדת הריבית תירשם ירידה של עקום התשואה לפדיון.
עקום התשואה בארה"ב: עליות בקצה הארוך של העקום - הבנק הפדרלי יאלץ להעלות את הריבית
כמו כן, בארה"ב, זה זמן עקום התשואה לפדיון על ה-Treasuries עולה, למרות הורדות הריבית החדות/תכופות וההערכות כי הריבית תרד עוד במחצית האחוז ב-18 במארס. במיוחד מורגשת העלייה בקצה הארוך של העקום והדבר מצביע על הערכות לפיהן העלייה המהירה במדדי המחירים בארה"ב תימשך ותאלץ בסופו של דבר את הבנק הפדראלי לאותות על העלאות ריבית חוזרות.
גורם זה יתחיל, להערכת כלכלני מזרחי, להעיק על הקצה הארוך של העקום כאשר הפער בין שתי המדינות יישחק לכיוון נקודת אחוז אחת. במצב שנוצר, הסבירות שכך יקרה בפרק זמן קצר יחסית – עלתה. כתוצאה, בדומה למה שמתרחש בארה"ב, נראה כי שיפוע העקום יהפוך תלול יותר ובשלב מאחור יותר עשוי כל העקום לעלות.
בטווח הקצר להאריך את המח"מ השקלי
במזרחי מסכמים כי לאור הנתונים ניתן לשקול הארכה של המח"מ השקלי לתקופה קצרה מאוד (ייתכן כי תימשך מספר בודד של ימים) כדי ליהנות מהמח"מ הארוך, אך לאחר מכן, בהתאם להתפתחויות ולהתבטאויות בשווקים. לקצר את המח"מ לכיוון 5-2 ובהמשך ייתכן כי יהיה צורך להקטין את החשיפה לכל האפיק.
עקב תכנית הגיוס של משרד האוצר, נראה כי הצורך בקיצור המח"מ/הקטנת החשיפה לאפיק גדל וראוי לשקול להקדים את הצעדים בכיוון. מטבע הדברים, בסיטואציה שנוצרה, קשה לספק כעת נקודות זמן מדויקות יותר לכל אחד משלושת השלבים.
באשר לעקום הממצ"מ, נראה כי ההערכות בשווקים בנוגע לסיכוי ששער החליפין ישנה כיוון והשקל ייחלש מול הדולר – תגברנה. על רקע התנודתיות וסיכון שער החליפין הגבוהים גם כך, החשש שמא היחלשות השקל תתרחש במהירות ובשיעור חד – יגדל אף הוא. כתוצאה, מציעים במזרחי לשים לב למתרחש בקצה הקצר – בינוני של העקום.
בקצה זה ייתכן כי נראה נטייה לעליות שערים בתוך מספר ימים, אך הדבר יהיה תלוי מאוד במה שיתרחש הלכה למעשה בשוק מטבע החוץ.הקצה הארוך של העקום לא ייהנה במיוחד מתרחיש כזה, שכן במצב כזה הסדרות השקליות הארוכות תישחקנה. לסדרות אלו השפעה גדולה, באותו כיוון, על הסדרות המדדיות הארוכות. עם זאת, אפשר שהפער בין השתיים יגדל, בשל תמהיל הגיוס.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
