חושבים להיכנס לבורסה? תזכורת משנת 2000

האם אנחנו צריכים לחשוש מהחשש או שיש יותר גרוע מזה
חזי שטרנליכט |

חשש למפולת בבורסה הסינית כבר השנה, כך אמרה אחת הכותרות בעתונות הכלכלית הבינלאומית השבוע. היא התווספה להרבה כותרות דומות שהועלו במהלך השנה שחלפה. כל מי שרצה להתרשם מהכותרות ונרתע בינתיים מהבורסה הסינית החמיץ תשואה פנומנלית של עשרות אחוזים. חוששים להכנס? הסינים לא חוששים – כך מסתבר. השלטון שלהם אחראי לבועה המנופחת הזאת, והיא יכולה להתנפח כל עוד הצמיחה המטורפת נמשכת שם והמפלגה המנהלת את המעצמה הגדלה במזרח הרחוק, קובעת שכל הנתינים יכולים להשקיע רק שם.

הבורסה הסינית הגואה היא רק דוגמא אחת, למשהו שהגיוני לצפות לו – אבל בינתיים הוא לא מתרחש. משבר הסאב-פריים הצליח לייצר שטף מילים בלתי פוסק בחודשים האחרונים. בצדק. הוא מאוד מפחיד. הוא הצדיק חלק מטענות מקהלת ה"חוששים ממיתון". זוהי מקהלה מתוזמרת היטב של מומחים, שמצביעים לעבר הגרעונות של ארה"ב, ושלל נתוני המאקרו המתפרסמים אצלה. קשה להגיד שהם טועים, אבל בינתיים המיתון המיוחל טרם הגיע. ההאטה הדרמטית בפעילות העסקית בארה"ב עדיין לא כאן. אפשר להמשיך לצפות לה, לחשוש מפניה, ולפחד מהבאות.

אפשר. ואפשר גם להזכר במפולת שאירעה בשנת 2000. כשכולם היו כבר משוכנעים שהדוטקום זה הדבר הבא, וההייטק הוא הפתרון ואין בלתו. קשה להעביר שוב את התחושות שהיו בארץ ובעולם ערב המפולת. באותה תקופה עבדתי בחברת השמות ("ציידי גולגלות" במינוח פחות נעים). מתכנתים היו נכנסים לחדר ראיונות קטן, פורשים את הניסיון הקטן והמצומק שלהם. משהו כמו תואר ראשון במדעי המחשב, שנתיים תכנות ב-C++, ואז דורשים משכורת של שלושים אלף שקל פלוס רכב, פלוס פלוס. בחלק גדול מהמקרים הם קיבלו את התנאים האלה, ועוד מחברות סטארט-אפ שהיו רחוקות מאוד ממוצר ומשוק אמיתי. אך בעיקר קרובות לכסף שגייסו מקרנות הון סיכון.

תעשיית הדוטקום פעלה באופוריה מרשימה ומלאה. כשהחלו לקרוס המניות, הן נראו פתאום פחות יקרות. כל האופטימיסטים הנצחיים המשיכו לאסוף אותן כל הדרך למטה, עד שכל האוויר (שווי השוק צנח). הבעיה עם כל החוששים מהמיתון ומתרחישי הבלהה, הם לא העובדות שמולן הן מצביעות, אלא התרחיש שהם לא צופים. הנה סתם תרחיש הזוי: אולי חילופי הממשל בארה"ב יובילו לסדרת של פעולות כלכליות (העלאת מיסים דרמטית) שיכניסו את המשק למיתון קצר טווח אך יצמצמו את הגרעונות, יחזקו את הדולר, ו"יחליקו" את התקופה הקשה? אולי יציאה חפוזה מעיראק, וסיום המלחמה באפגניסטן, יחד עם קיצוץ דרמטי בחלק מתקציבי הממשלה האמריקני, יסייעו למעצמה מספר אחת לעבור את המיתון המיוחל בקלות?

ההשלכות הקשות של שנות הריבית האפסית, טרם הסתיימו. כרגע נראה שמנבאי המיתון דווקא צודקים. המצב הולך להיות קשה. התנפחה פה בועה של חוב, כלומר המחירים המופקעים על הנדל"ן גובו במשכנתאות, בעוד שבבועה הקודמת – המחירים היו מגובים בניירות ערך (מניות), שהתאיידותם היתה תאורטית בדיוק כמו העושר הדמיוני שייצרו בחשבון הבנק. זה הגיוני להאמין שהגופים הפיננסיים יסבלו, חלק יפשטו רגל, ואחרים יקצצו במידה נכרת את כח האדם. אבל, כמו שאמרנו, העובדה שזה הגיוני לחשוש, לא הופכת את החשש לתרחיש היחידי שצפוי להגיע.

מאת: חזי שטרנליכט

הכותב הינו יועץ לקשרי משקיעים בחברת תקשורת פיננסית

ספרו המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי מהוצאת מודן יצא לאור לאחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".