הקרב על עובדי המדינה בין דיסקונט ליהב: ממש לא סוף פסוק; עכשיו הבג"ץ
הקרבות בין דיסקונט לבנק יהב על הזכות להעניק שירות בנקאי לעובדי המדינה נכנסים לפרק חדש. אנחנו כבר הפסקנו לספור בסאגה הבלתי נגמרת ביניהם. הפעם המחלוקת בין יהב דיסקונט והחשכ"ל מגיעה כבר לבג"ץ.
בנק יהב הגיש היום עתירה לבג"צ בבקשה לצו ביניים, כדי להורות לחשכ"ל להמשיך ולכבד הוראות של עובדי מדינה לביצוע ניכויי שכר, לטובת כל תאגיד בנקאי, בכללם גם לטובת בנק יהב.
בעתירה טוען בנק יהב כי החשכ"ל קבע קריטריונים לביצוע ניכויים משכר העובדים באופן פסול ולא ענייני, המאפשרים לדיסקונט לבצע באופן בלעדי ניכויי תשלומים של עובדי המדינה, ישירות מתלושי השכר שלהם, ובמקביל שוללים מבנק יהב ובנקים אחרים את האפשרות לבצע ניכויים דומים.
בנק יהב טוען בעתירתו, כי בהתאם להסדר שנהג משך עשרות שנים, עובדי המדינה נהנו מביצוע ניכויים לטובת כל בנק שחפצו להתקשר עמו ואף בנק לא נהנה מזכות בלעדית לנכות כספים מתלושי השכר של עובדי המדינה; כעת, לעומת זאת, החשכ"ל פועל להעניק הטבה שלא לאחר הליך תחרותי או אחר כלשהו.
דוד בן דוד, מנכ"ל בנק יהב: "לא יתכן מצב בו שירותים אותם היו רגילים לקבל עובדי המדינה במשך שנים, מופסקים לפתע בהחלטה שרירותית. הפעולות נועדו להקשות על עובדי מדינה לקבל שירותים מכל בנק כפי שיבחרו".
בנק יהב טוען, כי במהלך החודשים האחרונים נקט החשכ"ל שורה של פעולות במטרה להקשות על בנק יהב ועל לקוחותיו עובדי המדינה, בניסיון פסול למנוע מעובדי המדינה לקבל שירותים בכל בנק בו יחפצו לעשות כן. זאת, למרות ובניגוד לכך שבנק יהב מעניק שירותים לעשרות אלפי עובדי מדינה, ואף נבחר ע"י הסתדרות עובדי המדינה כבנק שיעניק שירות לחבריה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
