דן זיסקינד: "המיתון לא יפגע בטבע - יש לנו בצנרת 100 מיליארד ד'"
ענקית הגנריה הישראלית, טבע, פרסמה את דוחותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 הבוקר, והצליחה להביס את תחזיות האנליסטים לשורת הרווח ולהכנסות לשנת 2007.
"השנה היייתה מצוינת והצלחנו להגדיל את נתח השוק שלנו", אמר מנכ"ל טבע, שלמה ינאי, במסיבת עיתונאים הנערכת כרגע במשכן הבורסה. "יש לנו סיפוק רב מהתוצאות, כיוון שהן הושגו הודות לפעילות כל היחידות העסקיות של טבע בשנה החולפת".
מכירות טבע הסתכמו ברבעון הרביעי של 2007 ב-2,576 מיליון דולר, בעוד המכירות לשנת 2007 הסתכמו ב-9.4 מיליארד דולר. הרווח הנקי לרבעון הרביעי הסתכם ב-570 מיליון דולר. הרווח הנקי לשנת 2007, הסתכם ב-1,952 מיליון דולר.
ינאי, התייחס לחולשה בשווקים ואמר, כי "למרות הבעיות בשווקים הפיננסים נמשיך לצמוח בשנה הבאה ובשנים הבאוות. המודל המאוזן שלנו בהתחשב בפריסה הגיאוגרפית והמגמות בענף יביאו לנו הזדמנות להמשיך בתנופה חרף החשש ממיתון בארה"ב". ינאי ציין כי מכירות החברה בארה"ב שברה שיא וכי טבע מחזיקה כעת בנתח שוק של כ-20% מכל השוק הגנרי בעולם.
"השקת הפרוטוניקס עיצבה את היכולת שלנו", אמר ינאי תוך ציון שזהו מוצר מורכב במיוחד. ינאי התייחס גם לתרופת הדגל של החברה ואמר "הקופקסון הופך להיות המוצר המוביל בעולם לטיפול בתרשת נפוצה בשנת 2008"
בהתייחסות לשאלה, האם טבע מתכוננת לבצע רכישה בקרוב, אמר ינאי - "טבע בוחנת אפשרויות רבות במקומות שונים".
מעל 100 מיליארד דולר תרופות בצנרת
סמנכ"ל הכספים הפורש של טבע, דן זיסקינד, אמר במסיבה באחד העם "אנו עדים בשנים האחרונות למעבר גדול יותר למרשמים גנרים בשוק האמריקני".
"עברנו את מרק ופרייזר ביחד במספר המרשמים ויש לנו מעל 100 מיליארד דולר של מוצרים בצנרת, כאשר למחצית מהתרופות בצנרת תיהיה לנו בלעדיות לחצי שנה", אמר זיסקינד, תוך ציון שזוהי הפעם הראשונה שהצנרת של טבע עברה את 100 מיליארד דולר.
טבע מדווחת את תוצאותיה בדולרים. "ירידת הדולר כמעט ולא השפיעה על הרווחיות שלנו בגלל גיוון המטבעות בחברה", אמר זיסקינד והסביר, שזוהי הסיבה להגדלת שיעור הדיווידנד.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
