דן זיסקינד: "המיתון לא יפגע בטבע - יש לנו בצנרת 100 מיליארד ד'"

"עברנו את מרק ופרייזר ביחד" הוא הוסיף. שלמה ינאי: "טבע תמשיך לצמוח חרף המיתון והבעיות בשווקים". עדכונים שוטפים ממסיבת העיתונאים

ענקית הגנריה הישראלית, טבע, פרסמה את דוחותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 הבוקר, והצליחה להביס את תחזיות האנליסטים לשורת הרווח ולהכנסות לשנת 2007.

"השנה היייתה מצוינת והצלחנו להגדיל את נתח השוק שלנו", אמר מנכ"ל טבע, שלמה ינאי, במסיבת עיתונאים הנערכת כרגע במשכן הבורסה. "יש לנו סיפוק רב מהתוצאות, כיוון שהן הושגו הודות לפעילות כל היחידות העסקיות של טבע בשנה החולפת".

מכירות טבע הסתכמו ברבעון הרביעי של 2007 ב-2,576 מיליון דולר, בעוד המכירות לשנת 2007 הסתכמו ב-9.4 מיליארד דולר. הרווח הנקי לרבעון הרביעי הסתכם ב-570 מיליון דולר. הרווח הנקי לשנת 2007, הסתכם ב-1,952 מיליון דולר.

ינאי, התייחס לחולשה בשווקים ואמר, כי "למרות הבעיות בשווקים הפיננסים נמשיך לצמוח בשנה הבאה ובשנים הבאוות. המודל המאוזן שלנו בהתחשב בפריסה הגיאוגרפית והמגמות בענף יביאו לנו הזדמנות להמשיך בתנופה חרף החשש ממיתון בארה"ב". ינאי ציין כי מכירות החברה בארה"ב שברה שיא וכי טבע מחזיקה כעת בנתח שוק של כ-20% מכל השוק הגנרי בעולם.

"השקת הפרוטוניקס עיצבה את היכולת שלנו", אמר ינאי תוך ציון שזהו מוצר מורכב במיוחד. ינאי התייחס גם לתרופת הדגל של החברה ואמר "הקופקסון הופך להיות המוצר המוביל בעולם לטיפול בתרשת נפוצה בשנת 2008"

בהתייחסות לשאלה, האם טבע מתכוננת לבצע רכישה בקרוב, אמר ינאי - "טבע בוחנת אפשרויות רבות במקומות שונים".

מעל 100 מיליארד דולר תרופות בצנרת

סמנכ"ל הכספים הפורש של טבע, דן זיסקינד, אמר במסיבה באחד העם "אנו עדים בשנים האחרונות למעבר גדול יותר למרשמים גנרים בשוק האמריקני".

"עברנו את מרק ופרייזר ביחד במספר המרשמים ויש לנו מעל 100 מיליארד דולר של מוצרים בצנרת, כאשר למחצית מהתרופות בצנרת תיהיה לנו בלעדיות לחצי שנה", אמר זיסקינד, תוך ציון שזוהי הפעם הראשונה שהצנרת של טבע עברה את 100 מיליארד דולר.

טבע מדווחת את תוצאותיה בדולרים. "ירידת הדולר כמעט ולא השפיעה על הרווחיות שלנו בגלל גיוון המטבעות בחברה", אמר זיסקינד והסביר, שזוהי הסיבה להגדלת שיעור הדיווידנד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?


ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?

מדברים על קופה מתרוקנת ומעלים מסים לעם, אבל למה לא להטיל את המס הכי מוסרי וצודק בעולם - מס ירושה; מה קורה בעולם ומה זה בעצם מס ירושה?

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה מס ירושה

בשנת 1981 בוטל מס ירושה שנקרא גם מס עיזבון. זה היה ניצחון לעשירים וניצחון של האי צדק על הצדק. יש טיעונים רבים בעד ונגד והם כולם הגיוניים, אבל אין טיעון אחד שעומד מול העובדה של אי הצדק שנובע מכך שההון שלך תלוי בשאלה למי נולדת? אתה יכול להיות הכי מוכשר בעולם, הכי  חרוץ בעולם, אבל לשכן שלך יהיה תמיד יותר. אז מילא אתה והוא - אבל מה עם הילדים שלכם? והילדים של הילדים? 

מס ירושה הוא מס מוסרי, אם כי הוא כמובן צריך להיות מוגבל ומדוד. אנשים הרוויחו הרבה כסף וזה לא יהיה הוגן לקחת להם אותו אחרי לכתם. המטרה שלהם להוריש לצאצאים, אבל במונחים של מאות מיליונים ומיליארדים בהחלט הצאצאים יכולים להסתפק בקצת פחות, לטובת צמצום האי שוויון. הכסף הזה יכול לעזור למשל למדיניות הרווחה, לחינוך, ולהביא לצמצום אי השוויון העתידי. 

 כתבה קשורה: העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

המס בעולם לרוב מדורג. עד סכום מסוים של כמה מיליונים טובים (לכל יורש) נראה שאין הצדקה למס, אבל כשיורש מקבל 10 מיליון שקל אפשר לקחת קופון של 10%, מעל 100 מיליון אפשר לקחת גם 20%. זה כמובן תיאורטי לגמרי, אבל בזמן שיש בעיות תקציב, מלחמה כמעט שנתיים, מיסים על כל האוכלוסיות, זה מתבקש שיטילו מס על ירושות גדולות. 


הסיפור הישראלי: מס עיזבון בתחילת הדרך, ביטול בהמשך

ישראל הצעירה הטילה מס עיזבון כבר בשנת 1949, בהשראת המודל הסוציאל-דמוקרטי האירופי. המס הפרוגרסיבי נע מאפס עד 65% על עיזבונות גדולים, במטרה למנוע ריכוז עושר במשפחות אמידות ולממן את בניית המדינה הצעירה. אך החלום הסוציאליסטי התנגש במציאות כלכלית קשוחה.