להלן מה שלא רוצים לשמוע בארה"ב
ריד מיי ליפס, אמר ג'ורג בוש - הנשיא. לא ג'ורג' ווקר בוש המכהן כיום בתפקיד המנהל של המעצמה מספר אחת בבית הלבן, אלא דווקא אביו. הוא אמר זאת ב-1991, והבטיח לאמריקה: קראו את שפתיי – לא אעלה מיסים. בזמנו שקעה המדינה במיתון, ורבים מהפרשנים הפוליטיים של אותה תקופה אומרים שהוא הפסיד את הבחירות והקדנציה השנייה למושל צעיר ממדינה נידחת (ארקנסו), בשם וויליאם ג'פרסון קלינטון משום שלמרות הבטחתו הוא נאלץ להעלות מיסים.
בנו הנשיא לא העלה מיסים. ולא רק שלא העלה מיסים, הוא אחראי למדיניות הרחבה פיסקאלית (בזבוז ממשלתי במילים אחרות) חסרת רסן. מאות מיליארדים שפך הממשל של בוש הבן על המלחמה בעיראק ועל ההגנה על העורף, וטריליונים רבים נשפכו על שוק המשכנתאות באמצעות מדיניות הריבית המשוחררת של הנגיד הקודם. מישהו צריך לשלם את החשבון – כרגע זה נראה שכל השווקים מקרטעים, הנורות מהבהבות והנבואה למיתון בארה"ב ממחזרת את עצמה לדעת.
רק שפן אחד לא נשלף מהכובע של הנשיא בוש הבן – העלאת מיסים. נשיאים רפובליקנים, בני המסורת למדינת שומר הלילה (ממשל זעיר ויעיל) יראים וחוששים מהרעיון של העלאת מיסים. לג'ורג' בוש הבן זה לא נראה כל כך משנה. להיפך – את מימון החגיגה הוא משאיר ליורשיו. הרעיון שלו ושל הנגיד המכהן בראש הפדראל ריזרב לאישוש הכלכלה המקרטעת והשווקים היה הורדה נוספת של ריבית והפחתה נוספת של מיסים. עוד פעם מאותו המתכון שצפוי שוב לעשות שמות למחירו של הדולר, וככל הנראה לא יגרום להתאוששות של הגרעונות האמריקניים (גרעון הסחר והגרעון בתקציב).
מי כן יידרש לעניין המיסים – כנראה הנשיא או הנשיאה הבאה. כיום לא מדברים על כך רבים בארה"ב, והעולם לא דורש זאת מהמעצמה מספר אחת. אבל בעתיד ייתכן שרמיזות יהפכו ליותר ויותר עבות ובולטות. אדוני הנשיא, גברתי הנשיאה – העלו מיסים! זאת תהיה למרבה הצער הדרך האפקטיבית לממן את החגיגה הלא נגמרת של הצריכה שגובתה בחובות בשוק המשכנתאות של שש השנים האחרונות. חגיגה שהובילה לפריחה חסרת תקדים במזרח הרחוק ובחלקים נוספים של העולם.
המדיניות של הממשל האמריקני הנוכחי, כפי שהיא מצטיירת כיום היא כמו של מי שרוצים לחזור לאולם שבו נערכה מסיבה פרועה. המון כוסות פלסטיק זרוקות על הרצפה, האנשים כבר 'שפוכים', האורות כבויים ואור הבוקר מרצד מאחורי החלונות. אין לאף אחד חשק להתחיל לרקוד. אבל הנשיא בוש הולך לעמדת הדיג'יי ומנסה לשים עוד תקליט (הורדת ריבית) ושולח את בן ברננקי לטאטא את הרצפה ולנסות להמריץ את הנוכחים. ככה לא מארגנים את המשך המסיבה (הצמיחה). בעולם האמיתי צריך לנקות את האולם (להעלות מיסים) ולחכות לערב הבא (למחזור הצמיחה הבא).
מאת: חזי שטרנליכט
* הכותב הינו יועץ לקשרי משקיעים בחברת תקשורת פיננסית. ספרו המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי יצא לאחרונה לאור בהוצאת מודן

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?