להלן מה שלא רוצים לשמוע בארה"ב
ריד מיי ליפס, אמר ג'ורג בוש - הנשיא. לא ג'ורג' ווקר בוש המכהן כיום בתפקיד המנהל של המעצמה מספר אחת בבית הלבן, אלא דווקא אביו. הוא אמר זאת ב-1991, והבטיח לאמריקה: קראו את שפתיי – לא אעלה מיסים. בזמנו שקעה המדינה במיתון, ורבים מהפרשנים הפוליטיים של אותה תקופה אומרים שהוא הפסיד את הבחירות והקדנציה השנייה למושל צעיר ממדינה נידחת (ארקנסו), בשם וויליאם ג'פרסון קלינטון משום שלמרות הבטחתו הוא נאלץ להעלות מיסים.
בנו הנשיא לא העלה מיסים. ולא רק שלא העלה מיסים, הוא אחראי למדיניות הרחבה פיסקאלית (בזבוז ממשלתי במילים אחרות) חסרת רסן. מאות מיליארדים שפך הממשל של בוש הבן על המלחמה בעיראק ועל ההגנה על העורף, וטריליונים רבים נשפכו על שוק המשכנתאות באמצעות מדיניות הריבית המשוחררת של הנגיד הקודם. מישהו צריך לשלם את החשבון – כרגע זה נראה שכל השווקים מקרטעים, הנורות מהבהבות והנבואה למיתון בארה"ב ממחזרת את עצמה לדעת.
רק שפן אחד לא נשלף מהכובע של הנשיא בוש הבן – העלאת מיסים. נשיאים רפובליקנים, בני המסורת למדינת שומר הלילה (ממשל זעיר ויעיל) יראים וחוששים מהרעיון של העלאת מיסים. לג'ורג' בוש הבן זה לא נראה כל כך משנה. להיפך – את מימון החגיגה הוא משאיר ליורשיו. הרעיון שלו ושל הנגיד המכהן בראש הפדראל ריזרב לאישוש הכלכלה המקרטעת והשווקים היה הורדה נוספת של ריבית והפחתה נוספת של מיסים. עוד פעם מאותו המתכון שצפוי שוב לעשות שמות למחירו של הדולר, וככל הנראה לא יגרום להתאוששות של הגרעונות האמריקניים (גרעון הסחר והגרעון בתקציב).
מי כן יידרש לעניין המיסים – כנראה הנשיא או הנשיאה הבאה. כיום לא מדברים על כך רבים בארה"ב, והעולם לא דורש זאת מהמעצמה מספר אחת. אבל בעתיד ייתכן שרמיזות יהפכו ליותר ויותר עבות ובולטות. אדוני הנשיא, גברתי הנשיאה – העלו מיסים! זאת תהיה למרבה הצער הדרך האפקטיבית לממן את החגיגה הלא נגמרת של הצריכה שגובתה בחובות בשוק המשכנתאות של שש השנים האחרונות. חגיגה שהובילה לפריחה חסרת תקדים במזרח הרחוק ובחלקים נוספים של העולם.
המדיניות של הממשל האמריקני הנוכחי, כפי שהיא מצטיירת כיום היא כמו של מי שרוצים לחזור לאולם שבו נערכה מסיבה פרועה. המון כוסות פלסטיק זרוקות על הרצפה, האנשים כבר 'שפוכים', האורות כבויים ואור הבוקר מרצד מאחורי החלונות. אין לאף אחד חשק להתחיל לרקוד. אבל הנשיא בוש הולך לעמדת הדיג'יי ומנסה לשים עוד תקליט (הורדת ריבית) ושולח את בן ברננקי לטאטא את הרצפה ולנסות להמריץ את הנוכחים. ככה לא מארגנים את המשך המסיבה (הצמיחה). בעולם האמיתי צריך לנקות את האולם (להעלות מיסים) ולחכות לערב הבא (למחזור הצמיחה הבא).
מאת: חזי שטרנליכט
* הכותב הינו יועץ לקשרי משקיעים בחברת תקשורת פיננסית. ספרו המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי יצא לאחרונה לאור בהוצאת מודן
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
