השווקים באירופה רשמו את הירידות החדות מזה חודשיים
המניות האירופאיות ביצעו היום את מהלך הירידות החד ביותר מזה שמונה שבועות לאחר ש- Tesco הבריטית דיווחה על מכירות שהיו נמוכות מתחזיות האנליסטים. רווחיה של Hypo Real Estate Holding איכזבו את המשקיעים. כל זאת לצד נתוני מאקרו שהגיעו מארה"ב והצביעו על המשך החולשה בכלכלה האמריקנית.
הקמעונאיות הגדולה בבריטניה, Tesco, ירדה לשפל של ארבעה חודשים היום במסחר בלונדון, בעוד מניותיה של Burberry צנחו ב-16%, זאת לאחר שהיצרנית של ה- Knight handbags, הודיעה כי הרווחים לשנה כולה כנראה יהיו מתחת לציפיות האנליסטים. חברת Hypo, הפועלת בענף ההלוואות המסחריות בגרמניה, צנחה 35%, הירידה החדה ביותר אי-פעם, הובילה את סקטור הפיננסים מטה.
אינדקס ה- Stoxx 600 איבד 2.6% לרמה של 335.94 נקודות, הירידה החדה ביותר מאז ה-21 לנובמבר. האינדקס איבד מאז השיא שאותו קבע ב-1 ביוני בשנה שעברה כבר 16%. כל זאת ברקע לחששות כי ההפסדים שנגרמו כתוצאה ממשבר האשראי יפגעו ברווחים.
החולשה במדדים האירופאים החמירה לאחר שמרכז המחקר הכלכלי בגרמניה, ZEW, הודיע כי אינדקס ביטחון הצרכנים בגרמניה צנח לשפל של 15 שנה. דו"ח אחר הראה כי המכירות הקמעונאיות בארה"ב ירדו ב-0.4% בחודש דצמבר.
כל השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה נעלו בירידות חדות. הקאק הצרפתי צנח 2.8%, הפוטסי בלונדון איבד 3.1%, הירידה החדה ביותר מאז אוגוסט. הדקס הגרמני השיל 2.1%, הירידה החדה ביותר מאז ה-7 לספטמבר.
מניות במרכז
מניות Debenhams נסוגו ב-17% למחיר של 63.75 פני. רשת החנויות עם מגוון המחלקות השנייה בגודלה בבריטניה הצהירה היום כי צמיחת המכירות הואטה, בעוד הצרכנים צרכו פחות בתקופת החגים. פדיון המכירות בחנויות הפתוחות לפחות שנה היה ללא שינוי לתקופה של 18 השבועות שהסתיימו ב-5 ביוני, כך הודיעה הקמעונאית.
חברת ההלוואות Hypo Real Estate, צנחה 11.74 אירו למחיר של 21.64 אירו. הפירמה שרכשה את Depfa Bank, הודיעה כי הרווח צנח ב-27% בשנת 2007, וכעת עליה לחתוך את הדיבידנד שהיא מחלקת. החברה הודיעה כי היא רשמה מחיקות של 295 מיליון אירו ברבעון הרביעי כתוצאה מהשקעה בנכסי ה-CDO.
האנליסטים במורגן סטנלי הורידו את המלצותיהם לחברות התרופות האירופאיות ל"על-הקו" ממשקל "אטרקטיבי", כאשר הם מציינים את המכשולים והאיומים כתוצאה מהתחרות בשוק הגנריקה. כמו כן הדגישו עוד את הצורך בבחינת העלות מול התועלת השוק התרופות.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
