השווקים באירופה רשמו את הירידות החדות מזה חודשיים
המניות האירופאיות ביצעו היום את מהלך הירידות החד ביותר מזה שמונה שבועות לאחר ש- Tesco הבריטית דיווחה על מכירות שהיו נמוכות מתחזיות האנליסטים. רווחיה של Hypo Real Estate Holding איכזבו את המשקיעים. כל זאת לצד נתוני מאקרו שהגיעו מארה"ב והצביעו על המשך החולשה בכלכלה האמריקנית.
הקמעונאיות הגדולה בבריטניה, Tesco, ירדה לשפל של ארבעה חודשים היום במסחר בלונדון, בעוד מניותיה של Burberry צנחו ב-16%, זאת לאחר שהיצרנית של ה- Knight handbags, הודיעה כי הרווחים לשנה כולה כנראה יהיו מתחת לציפיות האנליסטים. חברת Hypo, הפועלת בענף ההלוואות המסחריות בגרמניה, צנחה 35%, הירידה החדה ביותר אי-פעם, הובילה את סקטור הפיננסים מטה.
אינדקס ה- Stoxx 600 איבד 2.6% לרמה של 335.94 נקודות, הירידה החדה ביותר מאז ה-21 לנובמבר. האינדקס איבד מאז השיא שאותו קבע ב-1 ביוני בשנה שעברה כבר 16%. כל זאת ברקע לחששות כי ההפסדים שנגרמו כתוצאה ממשבר האשראי יפגעו ברווחים.
החולשה במדדים האירופאים החמירה לאחר שמרכז המחקר הכלכלי בגרמניה, ZEW, הודיע כי אינדקס ביטחון הצרכנים בגרמניה צנח לשפל של 15 שנה. דו"ח אחר הראה כי המכירות הקמעונאיות בארה"ב ירדו ב-0.4% בחודש דצמבר.
כל השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה נעלו בירידות חדות. הקאק הצרפתי צנח 2.8%, הפוטסי בלונדון איבד 3.1%, הירידה החדה ביותר מאז אוגוסט. הדקס הגרמני השיל 2.1%, הירידה החדה ביותר מאז ה-7 לספטמבר.
מניות במרכז
מניות Debenhams נסוגו ב-17% למחיר של 63.75 פני. רשת החנויות עם מגוון המחלקות השנייה בגודלה בבריטניה הצהירה היום כי צמיחת המכירות הואטה, בעוד הצרכנים צרכו פחות בתקופת החגים. פדיון המכירות בחנויות הפתוחות לפחות שנה היה ללא שינוי לתקופה של 18 השבועות שהסתיימו ב-5 ביוני, כך הודיעה הקמעונאית.
חברת ההלוואות Hypo Real Estate, צנחה 11.74 אירו למחיר של 21.64 אירו. הפירמה שרכשה את Depfa Bank, הודיעה כי הרווח צנח ב-27% בשנת 2007, וכעת עליה לחתוך את הדיבידנד שהיא מחלקת. החברה הודיעה כי היא רשמה מחיקות של 295 מיליון אירו ברבעון הרביעי כתוצאה מהשקעה בנכסי ה-CDO.
האנליסטים במורגן סטנלי הורידו את המלצותיהם לחברות התרופות האירופאיות ל"על-הקו" ממשקל "אטרקטיבי", כאשר הם מציינים את המכשולים והאיומים כתוצאה מהתחרות בשוק הגנריקה. כמו כן הדגישו עוד את הצורך בבחינת העלות מול התועלת השוק התרופות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
