סבירות גבוהה לשווקים חיוביים, במרוץ אחרי תשואות
בעולם: הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה מזרימים כספים לשווקים במטרה למנוע את גלישת המשקים להאטה-מיתון ובכך מסמנים, כי למרות ה-"מילכוד המוניטרי", לפיו נדרשות העלאות ריבית כדי לדכא הלחצים האינפלציוניים מחד והורדות ריבית במטרה לחלץ את המשק מהאטה מאידך, סביר שה-Fed ימשיך בהפחתות הריבית גם במהלך 2008 – חדשות טובות לשווקים הפיננסים.
עלייה בתנודתיות שווקי המניות בארץ ובעולם: לנוכח ריבוי נתונים כלכליים סותרים ומורכבות תמונת המאקרו, במיוחד בארה"ב, צפויה עלייה ברמת התנודתיות בשווקים בעולם ולפיכך גם אצלנו.
בישראל: העלאת הריבית היום (0.25%) איננה סוף פסוק, למרות ש"איננו מתרגשים" מהתבטאויות בכירים לפיהן סביבת הריבית תתייצב ברמה גבוהה של 5%-5.5%. הרבה תלוי בהתנהגות השקל ובמחירי הסחורות וחומרי הגלם בעולם. למעט בתחום הנדל"ן, האינפלציה בישראל איננה "אינפלציה של ביקושים" ולפיכך רגישותה למחירי הסחורות בחו"ל ולשינויי מטבע בעולם הינה גבוהה.
נשמרת העדיפות לאפיק הצמוד בישראל, למרות שהציפיות האינפלציוניות "עלו מדרגה" לכ-2.5% בממוצע. לאור הלחצים האינפלציוניים נדרשת פרמיית סיכון גבוהה, מעבר לזו הגלומה כיום באפיק השקלי.
ב-2007 האינפלציה חרגה מהיעד (1%-3%) כשהדולר נחלש לעומת השקל בכ-7% ולפיכך אנו סבורים כי סיכון האינפלציה בישראל "עלה מדרגה" ויחד איתו גדלה גם האטרקטיביות של האפיק הצמוד ב-2008.
מח"מים: כשהריבית עולה והעקומים אינם תלולים מספיק, צריך להיזהר מה"ארוכים".
מח"מ צמוד מומלץ – בינוני, בעיקר כי התשואה בקצרים פחות אטרקטיבית בעוד רגישותם ל"הפתעות " במדדים הצפויים גבוהה מאוד.
מח"מ שקלי מומלץ – למרות Spread של 2% בהשוואה לאג"ח 10 שנים בארה"ב, יש להתרכז במח"מ קצר-בינוני (עד 3 שנים).
פוזיציה מומלצת:
אג"ח ומט"ח:
כ-35% מהתיק בשקלים, במח"מ ממוצע של כ-3 (ללא שינוי מההמלצה הקודמת). כ-60% מהתיק באג"ח צמוד, ממשלתי במח"מ בינוני, ובקונצרנים מדורגים גבוה (ללא שינוי מההמלצה הקודמת). כ-5% מט"ח, באג"ח קצר בעולם ובתשואות גבוהות משמעותית מישראל ובפיזור מטבעי רחב (ללא שינוי).
מניות – 75% מהחשיפה המקסימלית למניות אליה מוכן המשקיע להיחשף (ללא שינוי). עד 1/3 מהרכיב המנייתי בחו"ל (דגש על פיזור סקטוריאלי). יש עדיפות ל- Stock picking בהשוואה להשקעה במדדים עצמם (באמצעות תעודות סל או אופציות).
בחו"ל – יש לתת משקל חסר משמעותי לסקטורים בעלי חשיפה גבוהה לצרכן האמריקאי ומחזור כלכלי, לרבות נדל"ן, וחברות תעשייתיות. מומלץ להתרכז בסקטורים בעלי חשיפה נמוכה לצרכן האמריקאי ולמחזור הכלכלי: טלקום, היי-טק,תרופות, טכנולוגיה, מזון ותשתיות.
מאת: רונן אביגדור, מנכ"ל קרנות הנאמנות של מנורה-מבטחים
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
