התגברות הלחצים האינפלציוניים מזניקים את הדולר

הדולר פותח את השבוע כשהוא שומר על המומנטום ומתחזק אל מול האירו. שורה של נתונים אשר פורסמו בסוף השבוע שעבר על כלכלת ארה"ב הפתיעו בחוזקם מחד ומאידך נתוני האינפלציה הצביעו על התגברות קצב עליית המחירים

כלכלנים מעריכים כי פירסומים אלו יקשו על הפד להמשיך ולקצץ את הריבית. הספקולציות להמשך המדיניות המוניטרית המרחיבה מצידו של הפד בכדי למנוע כניסה של הכלכלה הגדולה בעולם למיתון היוו את הגורם העיקרי להחלשותו של הדולר. משהפנימו הסוחרים כי המגמה הנוכחית של הפד עשויה להעצר או אף להשתנות הזרימו ביקושי קניה רבים על השטר הירוק. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4370 אל מול האירו, 113.15 כנגד היין ו-2.0120 אל מול הסטרלינג ב-08:15 (GMT). הפתיחה השלילית בבורסות אירופה לאחר סגירה שלילית באסיה ממשיכה להרפות את ידי המשקיעים מלקיחת פוזיציות ספקולטיביות אל מול המטבע היפני. סוחרי ה Carry Trade אשר נוהגים להלוות את המטבע היפני המחזיק בריבית אטרקטיבית של 0.5% ממהרים לסגור את פוזיציות ההלוואה אל מול המטבע היפני ונימנעים מהחזקה בפוזיציות המסוכנות. היין הגיב בחדות אל מול מרבית המטבעות להוציא הדולר כשהרווחים הגדולים ביותר נירשמו אל מול הדולר הניו זילנדי. רכישתו של היין מצד יצואנים יפנים לקראת סוף השנה מהווה גם היא תמיכה משמעותית להתחזקותו של המטבע היפני. היין נסחר סביב הרמות של 113.15 אל מול הדולר, 162.80 אל מול היין ו 227.80 כנגד הסטרלינג ב 08:42 (GMT). המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר מספר פירסומים עיקריים מכיוונה של ארה"ב. ב-13:30 (GMT) יפורסמו החשבון השותף וסקר הפד של ניו יורק. החשבון השותף צפוי להצביע על שיפור וצימצום הגרעון אולם סקר הפד של ניו יורק צפוי להצביע על המשך האטה של הכלכלה במחוז זה. הנתון אשר עשוי להטות את הכף יפורסם ב 14:00 (GMT) בדמות כניסת כסף זר נטו לרכישת אג"ח מעל לשנה בארה"ב, הנתון צפוי להצביע על עליה ולתמוך בשטר הירוק. דולר/שקל: הדולר פתח בסערה את השבוע כשהוא חוצה את רמת ה 4.0000 אל מול השקל. חוסר היציבות בשווקי ההון והמגמה השלילית באחד העם הביאו משקיעים רבים לממש את השקעותיהם ולרכוש חזרה את הדולר. העליה בשער החליפין מגבירה את הלחצים האינפלציוניים ומחזקת את הספקולציות כי הריבית עשויה לעלות כבר בסוף החודש הנוכחי. הימשכות מגמת ההתחזקות של השטר הירוקבעולם תבוא לידי ביטוי אל מול המטבע הישראלי כשההתנגדות הקרובה ניצבת ב-4.0200. זהב: התחזקותו של הדולר אל מול האירו ממשיכה לשחוק את האטרקטיביות של המתכת היקרה. הזהב משמש כהשקע אלטרנטיבית לדולר ובדר"כ נע בכיוון מנוגד למגמתו של השטר הירוק. ירידה של 11%בביקושים לזהב ביחס לרבעון הקודם מוסיפה גם היא ללחץ המכירות על הזהב. אחת מנקודות האור הבודדות של הזהב בזמן זה הינה התגברות הלחצים האינפלציונים. חוזה עתידי לחודש דצמבר על הזהב נחלש לרמות של 792.0$ לאונקיה ב 07:15 (GMT). נפט: הנפט ממשיך להסחר מעל לרמת 91$ לחבית. מהלכו של הדולר לא פסח על הזהב השחור אשר ירד מעט לאחר הזינוק מהשבוע שעבר. סימנים של התאוששות זהירה מכיוונה של הכלכלה הגדולה בעולם תמכו במחיר הנפט ומנעו את ירידתו שוב אל מיתחת לרמת ה-90$ לחבית. המסחר בנפט צפוי להמשיך ולהיות תנודתי ביותר בתקופה הקרובה בטווח של 85$/95$. חוזה עתידי לחודש דצמבר נסחר סביב הרמות של 91.16$ לחבית ב 09:27 (GMT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.89%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.