מאופוריה לפאניקה: מה הביא את המדדים לצנוח לאחר הצהרת ה'פד'?
המשקיעים שציפו לזינוק במדדים בוול סטריט מיד לאחר הודעת ה'פד' התבדו. שוב בפדרל ריזרב לא מכנים את המצב בכי רע, אבל משתמשים הפעם במילים עדינות הרבה פחות. בסוף נראה שמישהו יעז להשתמש במילה מיתון, וכמובן תקוות המשקיעים הן שלא נגיע למצב כזה. טרם פרסום ההצהרה הרשמית מטעם ה'פד' נסחרו הנאסד"ק והדאו ג'ונס בעלייה של כ-0.5%, כחצי שעה לאחר ההחלטה עברו המדדים לירידה של 1.5%. אז מה בעצם הביא את המשקיעים מאופטימיות יתר לחזרה לפאניקה? הפדרל ריזרב למעשה מאותת היום בהצהרה שמסר, כי הוא מצוי בבעיה. במילים עדינות מנסים בבנק המרכזי בארה"ב להגיד למשקיעים: לא רק שהבעיות שהיו עד כה ממשיכות בעינן, הלחצים האינפלציונים מכבירים ועלולים להקשות בביצוע מהלכים מוניטרים נוספים. בפסקה השלישית של הצהרת ה'פד' נכתבו דברים בזו הלשון: ההתפתחויות האחרונות והתדרדרות בשווקים הפיננסים הביאה להתגברות האי-ודאות והגבירו את האי-ודאות המקיפה את הפרספקטיבה באשר לצמיחה הכלכלית והאינפלציה. הועדה תוסיף לאמוד את האפקטים על הסקטור הפיננסי וההתפתחויות האחרונות של הפרוספקטים הכלכליים, לפיכך תנהג ככל שידרש על מנת לאכוף את יציבות המחירים וצמיחה ברת-קיימא. עוד נכתב בפסקה הראשונה מצהרת ה'פד': "מהמידע הכלכלי עולה כי הצמיחה הכלכלית מאיטה, ומשקפת את המצאותו של התיקון בשוק המגורים והחלשות בפעילות העסקית וההוצאה פרטית. יתר על כן, הלחצים בשווקים הפיננסים התגברו השבועות האחרונים. המהלך של היום יחד עם המדיניות בה נקטנו בחודשים הקודמים, צריכה לקדם את הצמיחה המתונה לאורך זמן." ל'פד' אין שרביט של קסם הגורמים בשוק ציפו להצהרה מעודנת יותר מצד ה'פד' אולי בנוסח שמצביע יותר, כי התנאים בשווקים הפיננסים השתפרו במעט, או נימה אופטימית עם תחזית ורודה יותר לגבי העתיד. ניתן לראות את הדברים גם בצורה הבאה: ה'פד' מודה בעצם כי אין לו הרבה מה לעשות בכדי למנוע את המצב. כל מה שועדת השוק הפתוח מנסה לעשות זה להפחית את הגלולה המרה שבלע המשק האמריקני כתוצאה ממשבר הסאב-פריים. הבנק המרכזי בארה"ב מאבד את השליטה על הכלכלה האמריקנית, קצב האינפלציה מאיים לחמוק מהעין הבוחנת והקפדנית של ברננקי. חלק מהכלכלנים טענו עוד קודם כי הפדרל ריזרב לא יוכל למנוע מהכלכלה האמריקנית להיכנס להאטה לחריפה, ויש כאלה שטענו כי מיתון עלול להיות בלתי נמנע. הדבר היחידי שהפדרל ריזרב אינו מכיר בו הוא העובדה שיתכן והצעדים בהם הוא נוקט כעת יוצרים בעיות אחרות. שורש הבעיה שיצר את התסבוכת הפיננסית, טמון עמוק בתוך משבר הסאב-פריים. ב-2001 כאשר ניסה גרינספן להוציא את הכלכלה האמריקנית ממיתון הוא ביצע רצף הורדות ריבית אגרסיבי במיוחד. לעיתים שוכחים גם כלכלנים בכירים כי השפעות מהלך של הורדת ריבית אינן מגיעות באופן מיידי, אלא ניכרות על הכלכלה בפרקי זמן ארוכים יותר. קשה לצפות שהתוצאות של כל המהלכים שביצע ה'פד' בחודשים האחרונים יביאו את המצב לקדמותו בהינף יד. אחרי הכל, המחזורים הכלכליים הם דבר בלתי נמנע בעליל, צמיחה ואינפלציה שמגיעה בעקבותיה ואז מיתון, או צמיחה מתונה יותר ומכאן מהלך של הורדות ריבית. זהו מחזור החיים של כל כלכלה ואי אפשר למנוע אותו. הבנק הפדראלי אולי לא הפתיע בהחלטתו להוריד את הריבית ברבע נקודת אחוז, אך שידר מסר מאוד מטריד – הוא אינו יכול להעריך, כעת, לאיזה תרחיש סבירות גבוהה יותר: עלייה במדדי המחירים, או חולשה כלכלית! בפעם הקודמת סבר הבנק הפדראלי כי לשניים הסתברות דומה. לכן, הצעד שנקט הפעם משול, כך נראה, לירייה באפילה. ככזה, הוא עלול להתברר כמקח טעות. במזרחי טפחות סבורים: ה'פד' מגשש באפלה הבנק הפדראלי אומר הפעם כי ההיחלשות שהסתמנה בכלכלת ארה"ב החלה - בהודעה הקודמת (להלן – מה- 31 באוקטובר) נאמר כי הפעילות הכלכלית עלולה להאט בתקופה הקרובה ולבטא חלקית את התגברות התיקון בשוק הדיור. הפעם נאמר כי הפעילות כבר נחלשת ובנוסף לתיקון בשוק הדיור היא מבטאת היחלשות מה בהוצאות משקי הבית והחברות. גם בשוקי ההון המצב הורע- המתחים בשווקים הפיננסיים שככו מעט בלשון ההודעה הקודמת, אך כעת נאמר כי הם התחזקו. רונן מנחם ראש יחידת האסטרטגיה וההשקעות בבנק מזרחי טפחות מוסר: ההחלטה מיוחסת הפעם במלואה לסביבה הכלכלית - בשני המקרים נאמר כי הורדת הריבית נועדה לעודד התרחבות כלכלית מתונה על פני זמן, אך הפעם נשמטה הפסקה העוסקת בצורך לסכל חלק מההשפעות השליליות על הכלכלה הרחבה העלולות להיות להפרעות בשווקים הפיננסיים. כלכלני מזרחי מוסיפים עוד: באשר לליבת המחירים, בהודעה הקודמת הובע חשש מכך שהעליות האחרונות במחירי האנרגיה והסחורות יחדשו את הלחצים האינפלציוניים. הפעם נאמר כי החשש הוא כי המחירים הגבוהים יפעילו לחצים כאלה. ייתכן כי מדובר כאן בניסוח מעט נוקשה יותר, אך לא במידה של ממש. והנקודה החשובה מכל – בפעם הקודמת העריך הבנק הפדראלי כי החשש מעלייה גבוהה במדדי המחירים שקול בקרוב לחשש מהאטה כלכלית. הפעם, הוא מודה, התשקיף לשני משתנים אלו אפוף אי בהירות ולמעשה הוא אינו נוקט עמדה בעניין! ונקודה אחרונה – בהחלטה הקודמת התנגד אחד המשתתפים שהעדיף להותיר את הריבית על כנה. הפעם, התנגד משתתף אחר, אך העדיף דווקא להוריד במחצית נקודת האחוז את הריבית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
