אבו דאבי ואחרות מנצלות את המשבר העולמי להשתלטות על נכסים
כשהם מתעשרים מהזינוק החד במחירי הסחורות ומהעליות החדות בשווקים המתפתחים בעולם, קרנות הון ריבוניות עשירות, השייכות למדינות באסיה ובמזרח התיכון, נמצאים כיום במסע קניות ברחבי הגלוב. כיום, שטף של כלי השקעה, הנתונים למחלוקת, הנשלטים על ידי ממשלות תופסים את תשומת ליבם של המשקיעים בכלל והרגולאטורים בפרט. מבקרים מצביעים על כך שנכסים בבעלות מדינות מאבו דאבי ועד סין הדחוסים היום בתעשיית קרנות הגידור מסתכמים במעל 2 טריליון דולר, זאת למרות שהם פועלים בעיקר מחוץ לשליטת השוק והרשויות המוניטאריות. מנצלים את משבר האשראי לרכישת החזקות בסקטור השירותים-הפיננסים השנה בלבד מוערכים הכספיים שתעשיית הקרנות המנהלות את כספי המדינות (Sovereign wealth fund) שפכו לתוך חברות ונכסים בכ-45 מיליארד דולר. מהמספר הזה, אומר אנליסט מורגן סטנלי, כ-37 מיליארד דולר הוזרמו לסקטור הנפגע של השנה, סקטור השירותים-הפיננסים. הגידול בהשקעות המדינות הזרות, גורר אחריו דאגות רבות מפני מניפולציות שוק פוטנציאליות והעברת הבעלות על נכסים לאומיים אסטרטגים כגון בנקים וחברות אנרגיה לידי גופים זרים. קרנות SWF מוגדרות, כישויות היכולות לנהל את חסכונות המדינה למטרת השקעה. הכספים להשקעות נובעים בין היתר מהחזקת פיקדונות במטבעות זרים, זהב, כספי קרנות פנסיה ונפט וכמו כן, רזרבות של הבנק מרכזי והרשויות המוניטאריות. אבו דאבי רוכשת נתח של 5% מסיטיגרופ לדוגמא, האמירות הקטנטנה של אבו דאבי הייתה פעילה במיוחד השנה. אחת מהקרנות הריבוניות במדינה, הפתיעה לחלוטין את השווקים הפיננסים, ששילמה כ-7.5 מיליארד דולר עבור 5% ממניות Citigroup. למרות, שמדובר בנתח קטן מענקית הבנקאות האמריקנית, השקעה של מדינה כה קטנה, אך עם זאת, כה עשירה מנפט, גרמה להרמת גבות בוול סטריט. בשבוע שעבר, החלו לצוף דיווחים שהקרן הסינגפורית השייכת למדינה, Temasek Holdings, תגבה ב-2 מיליארד דולר, קרן הון פרטית בהובלת גולדמן זאקס, כחלק מצעד להשקעה בסין. אנליסטים של מריל לינץ, מורגן סטנלי ושל קבוצות פרטיות כגון מכון Peterson, גורסים כי מדובר בסך נכסים של בין 1.5 לבין 2.5 טריליון דולר. כאשר חלק מהאנליסטים מעריכים היום שעד שנת 2015, הסכום הזה עלול להגיע ל-15 טריליון דולר. 6 טריליון דולר ברזרבות של בורסות זרות, עשויות להיות בהמתנה להשקעה. כמו כן, חושבים שכמעט 1 טריליון דולר – כספי רזרבה - ב"החזקות פיננסיות מגוונות" שייכות למדינות כגון ערב הסעודית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
מבחינת חקיקה, נבחנות מספר יוזמות שיגבילו את האפשרות להגיע להסדרי כופר בעבירות שיש
בהן פגיעה מובהקת בציבור או במשקיעים, כך שיותר תיקים יגיעו להליך פלילי מלא עם הרשעה פומבית. מהצד של הממשל התאגידי, דירקטוריונים אמורים להיות קו ההגנה הראשון נגד תשלומים פיקטיביים. הכללים המקובלים כוללים הקפדה על קיומה של ועדת ביקורת בלתי תלויה, חובת אישור הוצאות
חריגות או תשלומים לבעלי עניין בידי האסיפה הכללית, ובחינה שוטפת של נתוני השכר מול ביצועי העובדים בפועל. בשוק ההון העולמי כבר היו מקרים שבהם חשיפת תשלומי שכר פיקטיביים הובילה להתערבות של משקיעים אקטיביסטיים, שהצליחו להביא להחלפת הנהלה ולשינויי מבנה בדירקטוריון.
ברחבי העולם, הטיפול בתופעה שונה במידה ניכרת: בארצות הברית למשל, עבירות מס פדרליות הכוללות רישום שכר פיקטיבי נחשבות חמורות ביותר, והן גוררות חקירות מעמיקות של רשויות ולעיתים עונשי מאסר ממושכים, לצד קנסות כבדים והשבת כספים. בבריטניה קיימת חובת תיעוד
מדוקדקת של שעות העבודה, הסכמי ההעסקה ותהליכי האישור הפנימיים, וביקורות פתע הן עניין שבשגרה. מדינות נוספות, כמו אוסטרליה וקנדה, מפעילות מערכות ניטור בזמן אמת שמתריעות על חריגות בשכר בהשוואה לדפוסים הקיימים בענף.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
