מזרחי-טפחות: "בנק ישראל צריך לבחון הורדת ריבית מדודה"
כלכלני יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות משרטטים תמונה כלכלית, מקומית וגלובאלית, המאפשרת כבר עתה בחינה של הורדת ריבית מדודה על ידי בנק ישראל. אם בנק ישראל מעריך בנוסף כי הריבית הפדראלית תרד השבוע, הדבר מספק לו שעת כושר לעשות כן. ואולם, חשש כי המדיניות המוניטארית תצטייר בשל כך כמדיניות זיג זג יגרום כנראה לבנק ישראל להמתין לעת עתה. במזרחי מאמינים הנתונים הכלכליים, כפי שהם מצטיירים בראייה לחודשים הבאים, מאפשרים, להערכתנו, לבנק ישראל, הבוחן את יעד האינפלציה בראייה מתגלגלת (12 חודשים קדימה) ולא קלנדרית, לשקול כבר עתה הורדה מדודה של הריבית במשק. מחר (ב') תתקבל ההחלטה בנדון. ואולם, חשש כי יתעורר רושם של מדיניות זיג-זג יגרום, עם זאת, לבנק ישראל להמתין לעת עתה. ביחידת המחקר של הבנק השלישי בגודלו בישראל מגיעים למסקנה זו לאחר בחינה של שתי פונקציות המטרה המנחות את הבנק – יציבות מחירים תחילה, ואחר כך תמיכה בצמיחה כלכלית, במידה בה סביבת המחירים מאפשרת זאת. אנו מוציאים מכלל חשבון גורמים כגון חוסר רצון של בנק ישראל להיראות כמי שנוקט מדיניות זיגזג ומזכירים, בהקשר זה, כי גם הבנק הפדראלי השכיל רק לאחרונה למחול על כבודו ולשנות כיוון במהירות, תוך מעבר מנטייה מרסנת להורדת ריבית אגרסיבית. על פי האינדיקאטורים שאספו כלכלני הבנק הבכירים: "לא רק שאינם מלמדים על עלייה במדדי המחירים, אלא אף על ירידתה לעבר הרף התחתון של יעד האינפלציה (1%)". לפיכך, משוק ההון נגזרת ב- 45 הימים האחרונים (עד אמצע אוקטובר) עלייה בת 1.2% בלבד במדד המחירים לצרכן ב- 12 החודשים הקרובים ומדובר בירידה של ממש בהשוואה לעליות של קרוב ל- 2% שנגזרו מהשוק בחודשים יוני – אוגוסט. יתרה מזאת, מדובר בתפנית חדה כלפי מטה בהשוואה לשיעור השינוי במדד בארבעת החודשים האחרונים (מאי – אוגוסט) שעמד על 4.6% בחישוב שנתי לפי נתוני המגמה של הלמ"ס. על פי הנתונים היבשים, היצע הכסף ירד ב- 1% בחודש ספטמבר ואף כי הקשר בינו לשינויים במדד המחירים לצרכן רופף למדי, עדיין מדובר בגורם העשוי לשכך במידת מה לחצים לעליות מחירים. משמעת פיסקאלית וסגירת פער התוצר הממשלה נוקטת בהצלחה מדיניות תקציבית מרסנת, צרכי גיוס ההון שלה נמוכים, היא משחררת מקורות לטובת משקי הבית והחברות וכך אינה מעודדת היווצרות לחצים מבית על מדד המחירים לצרכן. להערכתנו, מדיניות זו, המתבטאת, מראשית השנה, בעודף של 10.3 מיליארדי שקל, מול גירעון מתוכנן של 15.8 מיליארדים, תימשך גם בשנה הבאה. כך עולה ממסגרת התקציב הזהירה ומההצהרות של ראשי משרד האוצר. אחד הטיעונים העשויים להישמע נגד הורדת ריבית, בהקשר זה, הוא הסגירה המהירה לכאורה בפער התוצר, אך להערכת הכלכלנים במזרחי אין חשש שמא הדבר יתורגם ללחצי מחירים מבית בחודשים הקרובים. ראשית, אנו מזהים נטייה להתמתנות כלכלית הדרגתית בחודשים הבאים. כך ניתן ללמוד מהמדד למצב המשק לפי בנק ישראל ומנתוני הייצור התעשייתי, פדיון המסחר והשירותים והמכירות ברשתות השיווק. בכל המקרים מדובר על המשך עלייה, אך בשיעורים נמוכים יותר מאשר בחודשים הקודמים. להערכתנו מדובר בהתמנות הדרגתית, היוצאת מנקודת פתיחה חזקה, כך ששיעורי השינוי בתוצר העסקי בחודשים הבאים ימשיכו להיות מרשימים למדי, אך יש גם הערכות מחמירות יותר, כגון זו של קרן המטבע הבינלאומית, המדבר על נחיתה לצמיחה בת 3.8% בלבד ב- 2008, שהיא כ- 2% בלבד במונחים לנפש. סביבת המאקרו כמו כן, בחודשים יוני ויולי ירד השכר הממוצע למשרת שכיר בקרוב לאחוז אחד, לאחר עליות מתמשכות. נתוני החרושת ממשיכים להראות כי הייצור התעשייתי גדל מהר יותר מאשר מספר משרות השכיר, גם אם הפער בין השניים ירד. נתונים אלה אינם מלמדים כי מסתמן לחץ מכיוון הוצאות השכר על מדדי המחירים לצרכן, לחץ שהיינו אמורים לגלות לו הקרבה לתוצר של תעסוקה מלאה הייתה מתחילה להיות אפקטיבית. התפנית הקלה לרעה בנתוני הבלתי מועסקים במשק (שיעור האבטלה עלה, לראשונה זו תקופה ארוכה, ל- 7.8% בחודשיים האחרונים) פועלת גם היא בכיוון זה. בחינה מדוקדקת של האינדיקאטורים המובילים לשוק הדיור אינה מעלה אף היא סימנים של ממש לעליות מחירים ארציות. מספר חודשי ההיצע אומנם ירד משמעותית לאחרונה, אך מדדים לצד הביקוש, כגון מדד משכן למצב רוכשי הדירות, או מדד אמון הציבור, מאותתים על רפיון בכוונה/יכולת לרכוש דירה בחודשים הבאים. אם אכן כך, הנטייה של מחירי הדיור לרשום עליות גבוהות יותר מאלו הנגזרות מהשינויים בשער החליפין של השקל – דולר, כפי שנגלית זה זמן, עשויה להיעצר, כך מעריכים כלכלני מזרחי. מאחר ומבית לא מסתמנים לחצים לעליות מחירים, נותר לבחון את הנתונים מחו"ל. לייסוף הגבוה שנרשם בשער החליפין של השקל מול הדולר בהשוואה לקפיצה שקדמה לו (מאז סוף יולי התחזק המטבע הישראלי ב- 8%) ישנן ותמשכנה להיות השפעות חזקות כלפי מטה על מדדי המחירים. הדבר נובע, בין השאר, מהאופן בו מחושב סעיף הדיור במדד. לאחרונה נע שער החליפין בתחום מצומצם יחסית ואנו מחזיקים בדעה כי בשבועות הקרובים תאפיין תנודתיות גבוהה את שער החליפין, אך לא תהייה תפנית של ממש כלפי מעלה או כלפי מעלה. הירידה האגרסיבית בריבית הבנק הפדראלי (העשויה אף להימשך השבוע), מול הקיבעון במדיניות הבנק המרכזי של אירופה, וחוסר יכולתו של הבנק המרכזי בבריטניה לנקוט צעד דומה (המשק הבריטי מגלה איתנות מרשימה), עשויה להמשיך לפעול להיחלשות המטבע האמריקאי בשוקי העולם וכך גם להתחזקות נוספת של השקל מולו. בהמשך יתברר, להערכת הבנק השלישי בגודלו במדינה, כי המשק האמריקאי יוצא נשכר ממדיניות זו ומתשתית כלכלית איתנה, דבר העשוי לאושש את הדולר, תוך היחלשות של השקל מולו, אך לא מדובר בהתפתחות קרובה. מהאמור לעיל עולה כי שער החליפין לא אמור להוות גורם שילחץ לעליות מחירים בתקופה הקרובה. סיכום כלכלני יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות משרטטים תמונה כלכלית, מקומית וגלובאלית, המצדיקה כבר כעת בחינה של הורדת ריבית על ידי בנק ישראל. אם בנק ישראל מעריך בנוסף כי הריבית הפדראלית תרד השבוע, הדבר מספק לו שעת כושר לעשות כן. עם זאת, חשש כי המדיניות המוניטארית תצטייר בשל כך כמדיניות זיג זג יגרום כנראה לבנק ישראל להמתין לעת עתה.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.