התאחדות התעשיינים מעמיקה את שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי; נשיא התאחדות התעשיינים יבקר מחר ה-10 בספטמבר בבריסל וייפגש עם ראשי נציבות האיחוד האירופי. שרגא ברוש, יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים מבקש להעמיק את היחסים הכלכליים בין ישראל לאיחוד האירופי. ברוש יבקר בבריסל, יחד עם גד פרופר, נשיא לשכת המסחר ישראל- האיחוד האירופי והשניים יפגשו עם ראשי נציבות האיחוד האירופי.

ברוש יבקש מראשי הנציבות באיחוד האירופי, שאירופה תגדיל את ההשקעות שלה בישראל פי 10 ובכך לנסות ולהשתוות להיקף ההשקעות האמריקאיות בישראל. ברוש מעריך כי ההשקעות האירופיות בארץ הינן פחות מ-10% מסך ההשקעות הזרות בישראל, שהסתכמו אשתקד בכ-14 מיליארד דולר וכי ההשקעות האמריקאיות בארץ מהוות כ-90% מהסך הכולל של ההשקעות הזרות בישראל.

ברוש יציע לראשי הנציבות לשתף פעולה כדי להלחם ביבוא בהיצף מסין, זאת באמצעות החלפת מידע בין הארגונים, שכן חובת ההוכחה על היצף מוטלת על הצד הנפגע.

בביקורו יפעל ברוש גם בכדי להקל על תעשיות התעופה והחלל של ישראל להשתלב בתוכנית המו"פ האירופית ל-7 השנים הקרובות (המסגרת ה-7), כאשר היקף התקציב של התוכנית עומד על 50 מיליארד ארו ל-7 שנים. מתוכם יוכלו התעשייה ומוסדות המחקר והאקדמיה בישראל ליהנות באופן ישיר ממענקי מחקר של כ-700 מיליון ארו.

ברוש יבקש מראשי הנציבות לבצע תיקון חד פעמי או הדרגתי בשיעורי ההטבות בתחום המזון והחקלאות ובכך להשוות את רמת החשיפה באירופה לרמה הקיימת בישראל בתחומים אלו.

בביקורו יפעל ברוש להגיע עם האירופים להסכם הכרה הדדית בנושא רכש אלקטרוני - דבר שיקל על חברות ישראליות להשתתף במכרזים ציבוריים.

ברוש ינסה בביקורו לפעול לכך שישראל תקבל מהאירופים מעמד של "חברה מועדפת", מבחינת ביטחון המוצרים, זאת בעקבות העובדה, כי עקב האיום הביטחוני הגובר בעולם, מאז אירועי ה-11 בספטמבר 2001, הותקנו תקנות המחמירות על היבוא לאירופה.

כן ינסה ברוש לערב את הנציבות האירופית לשתף פעולה עם הסקטור העסקי הישראלי והפלשתיני, במטרה לייצב את היחסים הכלכליים באזור, זאת באמצעות פעולות ממוקדות שיבוצעו ע"י הסקטור העסקי משני הצדדים.

ברוש יפעל על מנת להעניק לסקטור הפרטי הישראלי מעמד באיחוד הדומה לזה של הסקטור הפרטי האירופאי. המשמעות היא לאפשר נגישות לתוכניות אירופאית ולחברות בגופים באירופה שעד היום היו סגורים לחברות ישראליות. האיחוד מעניק היום לישראל מעמד של מדינה "שכנה" במסגרת מדיניות השכנות של האיחוד. ברוש יפעל לשדרג את המעמד, יבקש שתוכניות וגופים נוספים, שעד היום לא היו פתוחים לחברות ישראליות, יפתחו עבורן. כן ידון בהתאמת הסביבה העסקית הישראלית (הרגולציה, תקינה, כללים) לכללים האירופים.

בביקורו יעלה ברוש על סדר היום את הייחודיות שביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי ויטפל בבעיות פרטניות של היצוא הישראלי, תוך השתלבות ישראל במרחב הכלכלי האירופי. ברוש יפעל לבניית תשתית לשיתוף פעולה עתידי על מנת לשלב את הסקטור העסקי הישראלי בתוכניות כלכליות עתידיות של האיחוד האירופי.

במסגרת הביקור יקבל ברוש ממקור ראשון מידע על התהליכים הכלכליים והחברתיים העוברים על אירופה, החל מבעיות של תעסוקה, ההתמודדות עם אתגרי הגלובליזציה ועם מתחים ביחסי עבודה.

במהלך הביקור יפגשו ברוש ופרופר עם מר ורוייגן, המכהן כסגן נשיא הנציבות האירופית ונציב לענייני עסקים ותעשייה באיחוד האירופי. כן יפגשו השניים עם הגב' בניטה פררו ולדנר - הנציבה האחראית על קשרי החוץ של האיחוד האירופי; עם הנציב לענייני תעסוקה ונושאים חברתיים; עם הנציב לענייני חינוך והכשרה מקצועית; עם קלוד דאוסט - נשיא התאחדות התעשיינים הבלגית; עם פיליפ דה בוק - מזכ"ל ארגון המעסיקים האירופי הכולל 39 ארגונים כלכליים מ-33 מדינות אירופיות; עם האחראי על תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי. כן יפגשו השניים עם 10 חברי פרלמנט אירופים, ידידי ישראל.

ברוש מעריך, כי מאזן הסחר השלילי בין ישראל לאיחוד האירופי יקטן השנה בכ-20% ויגיע לכ-3.4 מיליארד דולר.