זכאות עובדת הרה הלוקה בגבה לקבלת גמלה לשמירת הריון

בל 1679/05 חטיב חולוד נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 13.6.2007. תקציר מאת עו"ד עמוס הלפרין
עו"ד לילך דניאל |

עובדות

------

התובעת (להלן - העובדת) הרתה בחודש 10/03 לפי המלצת רופאת נשים ניתן לעובדת אישור למנוחה ושמירת הריון עקב כאבי גב החל מיום 1.4.04 ועד ליום הלידה. תביעתה של העובדת לגמלת שמירת הריון נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי ועל כך הגישה העובדת את ערעורה לבית הדין.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע

-----------------------------------

סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) מגדיר שמירת הריון, לאמור -

"היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב".

באישור הרפואי של העובדת נמצא פירוט למצבה הקליני, ובין היתר מופיעה הסיבה לשמירת ההריון – "כאבי גב עם הגבלה חמורה בהליכה ובתנועה". באותו אישור צוין במפורש כי בשל מצבה הרפואי של העובדת, הנובע מן ההריון והמסכן אותה/את עוברה עליה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון עד הלידה.

כבר נפסק כי "...האישור הרפואי בתביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון יש לו מעמד כבד משקל, בדומה לתעודת אי כושר בתאונה בעבודה (עב"ל 479/97 המוסד לביטוח לאומי – לימור גבאי עבודה ועוד תקליטור 22, עבודה ארצי, כרך לג(22), 31). האישור יוצר חזקה הניתנת אומנם לסתירה, של קיום התנאים המצדיקים שמירת הריון.

בית הדין מינה מומחית מטעמו אשר אישרה את האבחנה הרפואית שבאישור המחלה. על משקלה המכריע של חוות הדעת שמוגשת מטעם המומחה הפועל מטעמו של בית הדין, כבר נפסק כי, בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (דב"ע נו/244-0 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, טרם פורסם).

בענייננו לא ניתן לומר שחוות הדעת ותשובות המומחית לשאלות ההבהרה אינן מנומקות, או שאין בהן מענה לשאלות שהופנו למומחית, גם אין בהן פגמים נגלים לעין.

אשר על כן, התקבלה תביעת העובדת והמוסד לביטוח לאומי חויב לשלם לה גמלת שמירת הריון בגין התקופה הנתבעת.

(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות אונליין
צילום: rupixen/UNSPLASH

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה

הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה

עוזי גרסטמן |

נתוני שבא SHVA  , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל. 

מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.


שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.


ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.