למנתחים את שוק האירו סיכוי של 50% לטעות
בינואר 1999 הושק בכל תרועה המטבע האירופי החדש, אירו. אם תביטו על הגרף של האירו מול הדולר מאז ועד היום הרי שעל פניו נראה שהקזינו השיק משחק חדש. אחרי שהשחקנים הוותיקים מאסו במרק הגרמני (בלק ג'ק), בפרנק הצרפתי (פוקר) ומאסו ברולטה סליחה...לירטה האיטלקית, ישבו במשרדי הקזינו (הבנק המרכזי האירופי) וחשבו איך לעורר את השוק. "נשיק משחק חדש, נבטל כמה משחקים משעממים ונרענן את הקולקציה. סוף סוף נכה את המתחרה הנצחי שלנו מהמערב - הדולר האמריקני", הם אמרו לעצמם. נתנו לאירו גזרה מרעננת (שטרות צבעוניים בכל צבעי הקשת), השקיעו במסע פרסום חסר תקדים והמשחק החדש יצא לדרך.
בעת השקתו, כל אירו היה שווה כ-1.20 דולר. אך מה לעשות, כמו כל מוצר חדש, לעיתים לוקח זמן עד שהוא נקלט אצל הציבור הרחב. ואכן בתחילת דרכו החל האירו לקרטע כאשר בכל מספר ימים נחלש ערכו מול חברו האמריקני. למעט תיקונים קטנים, הוא צנח צניחה חופשית ולא הצליח לפתוח, לא את המצנח הראשי ולא את המצנח החלופי. כל הסימנים הראו, כי הוא בדרך להתרסקות. בחודש פברואר 2000 חצה האירו לראשונה את מחסום האחד (אחד אירו שווה רק אחד דולר) בדרכו מטה. במהלך שנתיים וחצי מאז ועד יולי 2002 שהה המטבע האירופי מתחת לשער של אחד. בשיאו השלילי באוקטובר 2000 הגיע לשער של כ-82.5 סנט אמריקני לכל אירו.
ברמה זו חלה תפנית שהסיבות לה, כך אמרו המומחים היא התחזקות הכלכלה האירופית ובמקביל החלשות הכלכלה האמריקנית. זה בסדר, זו העבודה של המומחים. תפקידם להסביר לנו מדוע המטבע נחלש... ולאחר שהוא נחלש, מדוע הוא מתחזק...לאחר שהוא מתחזק. אכן, לפני כן אף אחד לא יודע. אחרי המהלך כולם חכמים. מתחילת שנת 2002 ועד ימינו אנו, האירו מתחזק באופן כמעט רציף. בימים אלה הוא מתקרב לרמות של 1.40 דולר לכל אירו.
בשוק המט"ח, יש לזכור, אין תחתית נמוכה מידי ואין פסגה גבוהה מידי ("הכל שפיט והכל בגיץ"). המומחים ממשיכים לפטפט בלי הרף, זו הפרנסה שלהם. מדוע לא לומר את האמת: אתם פשוט לא יודעים. קוסמים הטוענים, כי יש להם כוחות על טבעיים פשוט מרגיזים את הקהל. קוסם המשתמש בחיוך וקריצה מפעיל בצורה זו את קסמיו על הקהל ומתחבב עליו. תאמרו שאתם לא יודעים לאן האירו הולך. אנו כמשקיעים, נעריך אתכם יותר אם תפסיקו לנסות להבין הכל בדיעבד.
אנו מדליקים את הטלויזיה בערב ובמהדורות הלילה מופיעים בכל ערוץ ילדים בני עשרים ומשהו, שמעולם לא ראו שטר של אירו או טרם השתמשו בו. הם מנתחים את התנהגות המטבעות בצורה מגוחכת. נכון, זו כוחה של התקשורת, אבל יש גבול. צריך לזכור כי מבחינה סטטיסטית יש להם סיכוי של 50% להיות צודקים גם בלי שמץ של מושג.
מי שמזיז את המטבעות בטווחים הקצרים הם הספקולנטים בעלי הכיסים העמוקים שאורבים להזדמנויות מתאימות. צמדי המטבעות העיקריים בעולם: אירו מול דולר, לירה שטרלינג מול דולר, דולר מול ין ועוד מספר צמדים נעים בשנה בממוצע בכ-15%. לדעת את הכיוון קשה, אך ניתן להשתמש בניתוח טכני שהוא בעצם ניתוח פסיכולוגי של התנהגות המשקיעים בעבר שממנה ניתן לחזות את התנהגותם בעתיד.
אינני סבור, כי שוק המט"ח הוא קזינו. בקזינו לא ניתן לחזות את התנהגות גלגל הרולטה לאור התוצאות הקודמות שלו. סיבוב אחד אינו תלוי בקודמו. בשוק המט"ח יש מגמות ארוכות טווח שעליהן צריך לרכב. עוד הבדל מהותי: כאשר אתם מרוויחים בקזינו "יותר מדי", עלולים להגיע שני גברתנים ולהראות לכם ברגישות אך בנחישות את הדרך החוצה. בשוק המט"ח, גם אם תרוויחו מיליונים- לא תכאיבו לאף אחד.
המלצתי: הפסיקו להישמע למומחים. חפשו את אלה שלא לוקחים את עצמם ברצינות יתרה בבואם לחזות את פני השוק ולנתח את כוחם של המגמות הכלכליות החזקות בעולם. אין חכם כבעל ניסיון.
*מאת: רו"ח אילן דנציגר, מרצה במרכז להשכלה פיננסית מקבוצת מטריקס, מכללה מקצועית ללימודי פיננסיים והשקעות לציבור הרחב, ומומחה למטבע חוץ ולפסיכולוגיה של שווקים פיננסיים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
