רווחי הרבעון השני בוול סטריט: עוד מקור לדאגה?

צמיחה של 3.8% ברווחים לא תעזור לשמח את שוק המניות הסובל לאחרונה מעליית התשואות על האג"ח וכתוצאה מכך, בירידה באטרקטיביות. השאלה עכשיו - האם הצמיחה העולמית וחברות האנרגיה יצילו את העניינים?
אריאל אטיאס |

אם זה לא מספיק שהתשואות על האג"ח בארה"ב עולות, הרי לכם עוד סיבה לכך שהמניות בשווקי ניו יורק עשויות לנוע לכיוון מטה - מכאן והלאה: כאשר סגירת הרבעון השני עומדת להגיע כבר בתוך שלושה שבועות, התחזית לרווחי החברות האמריקניות לא נראית טוב.

לפי מחקר של Thomson Financial, הרווחיות של החברות במדד ה-S&P500 צפויה לצמוח ברק 3.8% ברבעון השני, בעוד הרעה במצב כלכלי בשוק המגורים גבתה מחיר מהרווחים של החברות אשר תלויות בצרכנים האמריקנים.

גם כאשר, הערכות לגבי רמת הרווחים מדברות על צפי לעליות בשבועות הקרובים, זה נראה סביר מאוד שצמיחת הרווח של החברות בבורסה הגדולה הגדולות בארה"ב תהיה שוב מתחת ל-10%. דברים ברוח זו אמר היום ג'ון באטרס, אנליסט מחקר בכיר ב- Thomson Financial.

ברבעון הראשון, הרווחים של פירמות ה-S&P 500 צמחו ב-8.3%, לפי הערכות האחרונות של Thomson. בחברה אומרים כי זה מסמל את סופה של תקופה בת 14 הרבעונים הרצופים, בהם נרשמה צמיחה דו-ספרתית ברווחים. הרווחים האטו בעוד הכלכלה האמריקנית צמחה בקצב זחילה של 0.6% ברבעון.

בוול סטריט עדיין שמחים מתוצאות הרבעון הראשון, שנראו טוב יותר מהציפיות המוקדמות. ברגע אחד, הרווחים ברבעון הראשון היו צפויים לצמוח ב-3.3%, בעוד החברות דרשו מהאנליסטים להנמיך את ציפיותיהם.

באופן דומה, הציפיות לרבעון השני אף עשויות לעלות.

"ישנה האטה חדה בצמיחת הרווחים", אמר באטרס. "אבל אנחנו עדיין יכולים לחכות ולראות. זה נראה כרגע כמו אותו הסיפור של הרבעון הראשון, אבל אז הרבה חברות עקפו את הערכות בפערים גדולים".

בדרך כלל, החברות המרכיבות את מדד ה-S&P 500 עוקפות את התחזיות בממוצע של 3%, אמר באטרס.

האנרגיה להצלה

התקווה עד כה, לצמיחה ברווחי הרבעון השני בוול סטריט מגיעה מסקטור האנרגיה, אשר היה צפוי לרשום ירידה של 9% ברווחים בהשוואה לשנה הקודמת, אך עכשיו צפוי לפרסם תוצאות מאוזנות (בנקודת האיזון – א.א) בעוד מחירי האנרגיה זינקו במהלך הרבעון.

אולם, מלבד ירידת העושר מהמגורים, הצרכנים נפגעים מעליית מחירי הבנזין, אשר טיפסו מעל ל-3 דולר לגלון.

בעוד הערכות לגבי חברות כמו Exxon Mobil (סימול: XOM), או Chevron Corp (סימול: CVX) ו- Valero Energy Corp (סימול: VLO) מצפות לעליות, ישנן חברות התלויות מאוד בצרכנים כמו Altria Group (סימול: MO) או Kraft Foods (סימול: KFT) ו-Ford Motor (סימול: F) אשר ראו את הערכותיהן נמתחות כלפי מטה עוד ועוד.

שחקנים רבים בוול סטריט עדיין צופים שהרווחים יצמחו בערך באותו השיעור, כמו ברבעון הראשון בתחום זה.

הצמיחה העולמית

הצמיחה העולמית היוותה חלק חשוב בהצלחת החברות לנצח את הציפיות ברבעון הראשון. באותו הזמן, דולר נמוך יותר עזר להעצים את הרווחים של החברות הבינלאומיות שבסיסן איננו רק בארה"ב, ואשר ממירות רווחים מעבר-לים בתנאים משתלמים. אלה גם תרמו להעלאת הביקוש לייצוא האמריקני.

סביר להניח כי הדולר הנמוך יותר עזר שוב הרבעון, אבל התרומה שלו לרווחים לא תהיה בהכרח טובה יותר מאשר ברבעון הראשון. מאז, הדולר עצר את ההידרדרות שלו והחזיר לעצמו קצת כוח מאז סוף אפריל.

הסיפור של הצמיחה העולמית נראה משכנע. אבל כמה אנליסטים וכלכלנים ותיקים, כמו הכלכלן הבכיר של Morgan Stanley, סטפן רואצ', ציין באחרונה כי הצרכנים האמריקנים נשארים הכוח מאחורי הצמיחה הגלובלית.

האומות היצואניות, במיוחד סין ושכנותיה, לא בהכרח יצליחו לעמוד ביעדים כאשר הביקוש האמריקני יואט. ברבעון השני, הכלכלנים מצפים להאטה בצריכה האמריקנית - אחרי שזינקה ביותר מ-4% ברבעון הראשון.

כאשר שוק המגורים ממשיך להידרדר ומחירי הבנזין מזנקים, הלחצים על הצרכנים האמריקנים מתחזקים.

כך - מתווספים לדאגות בנוגע לרווחי החברות בעתיד, גם ראיות על צמיחה גלובלית סולידית שהרימו את התשואות על אגרות החוב ברחבי העולם ובארה"ב, ושלחו את עלות ההלוואה של הצרכנים והעסקים גבוה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).