קופות הגמל המשיכו לייצר תשואות חיוביות במרץ

תעשיית קופות הגמל רשמה בחודש מארס תשואה של בין 0.2% עד 1.1% נומינלי ברוטו. הבולטת לטובה - אלטשולר שחם. הבולטות לרעה - אוצר החייל, אנליסט ואיפקס
אריאל אטיאס |

תעשיית קופות הגמל המשיכה לרשום תשואות חיוביות גם במארס. האפיק המנייתי, שנסחר אמנם בתנודתיות במהלך החודש, רשם בסיכומו עליות שערים, והוא הגורם העיקרי לתשואות החיוביות שרשמה תעשיית קופות הגמל.

בחודש מארס לא ניכרו הבדלים גדולים בממוצע בין הגופים הפרטיים לגופים הבנקאיים: 3 קופות הגמל לתגמולים הגדולות (גדיש, עצמה ותמר) רשמו בחודש מארס תשואה נומינלית ברוטו ממוצעת חיובית של 0.5%, ואילו הקופות הפרטיות (5 הגופים הגדולים) הניבו תשואה נומינלית ברוטו ממוצעת חיובית של 0.4%.

קופת הגמל הבולטת לטובה במארס: אלטשולר שחם. הבולטים לרעה: אוצר החייל, אנליסט ואיפקס.

מבין קופות הגמל הקטנות יותר (היקף נכסים של פחות מ-100 מיליון שקל) בלטו לטובה: תמיר פישמן, קפיטל ומילניום.

בהסתכלות רחבה יותר, מתחילת השנה, ישנה עדיפות לפרטיות - 3 קופות הגמל לתגמולים הגדולות (גדיש, עצמה ותמר) השיגו מתחילת השנה תשואה נומינלית ברוטו ממוצעת של 3.3%, לעומת ממוצע של כ- 3.8% בקופות הפרטיות הגדולות. כאשר הבולטת לטובה: דש קפיטל. הבולטות לרעה: מזרחי - נתיבות, אוצר החייל ויהב

שלוש קופות הגמל לתגמולים הגדולות בתעשייה: גדיש של פועלים, עצמה של הראל (לשעבר של בנק לאומי) ותמר של דיסקונט, אשר בהן מרוכז רוב כספו של הציבור, רשמו במארס תשואה נומינלית ברוטו חיובית: גדיש - 0.4%, עצמה - 0.5%, תמר - 0.6%.

במקום הראשון בחודש מארס בין קופות הגמל הגדולות – המנהלות למעלה מ-100 מיליון שקל, עומדת אלטשולר שחם עם תשואה של 1.07% בחודש מרץ. מיד אחריה מתברגת קופת הגמל של אקסלנס, אקסלנס תגמולים ופיצויים, עם תשואה של 0.89%. במקום השלישי והרביעי ניתן למצוא את קופות הגמל של דיסקונט עם תשואה של 0.69% ו-0.67%, כאשר גם דש עומדת לצידה של דיסקונט במקום הרביעי.

את החמישייה הגרועה ביותר, בין קופות הגמל הגדולות, פותחת אנליסט גמל כללי, מבית אנליסט עם תשואה שלילית של 0.12%. במקום השני, קופת הגמל של אוצר החייל, הבטחון, עם 0.18%. תגמולים של הלמן אלדובי עם 0.20% ואיפקס תגמולים מבית איפקס עם 0.23%.

מתחילת השנה

בהסתכלות על הרבעון הראשון של 2007, במקום הראשון קופות הגמל הגדולות, עומדת גמל תגמולים של הלמן אלדובי עם תשואה של 5.32%. אחריה תגמולים מבית אפסילון עם תשואה של 5.26%. מגדל שוקי הון ממקמת את עצמה במקום השלישי עם תשואה של 4.72%. קפיטל גמישה מבית דש קפיטל רשמה 4.46% ואקסלנס תגמולים ופיצויים מבית אקסלנס צברה כבר 4.45%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: