מנהלי הסדרי הפנסיה: הציבור עלול להיפגע מהחוק
ציבור השכירים במשק, בעיקר אלה הנמנים עם המעמד הבינוני, הנושא על כתפיו את המשק הישראלי, עלולים להיפגע קשות מיישום חלק מהסעיפים, המופיעים בהצעת החוק לפנסיה חובה. כך כותב מאיר אוזן, יו"ר פורום מנהלי הסדרים פנסיוניים, במכתב מטעם הפורום לרגולטורים, לחברות הביטוח ולנציגי המעסיקים. לדברי אוזן, במסגרת ההצעה לתיקוני חקיקה בעניין פנסיית חובה משתרבבים תיקוני חקיקה, הנוגעים לתחומי הגמל והפיצויים, שעשויים "לשנות סדרי בראשית" ולפגוע בבטחון הפנסיוני של העובדים במשק. בפורום מפנים את תשומת הלב לכך, שהצעת החוק בנושא פנסיה חובה כוללת סעיפים המרעים את תנאי המיסוי של כספי הפיצויים והתגמולים של העובדים במשק. באופן כללי, מציינים בפורום, הצעת החוק מטילה מיסוי על מסלולי חסכון הוניים, שעד כה היו פטורים ממס. בין היתר, טוענים בפורום, כי הצעת החוק מבטלת את האפשרות לרצף זכויות פיצויים ומאלצת עובדים המקבלים כספי פיצויים להעבירם אך ורק למסלול קצבה, המחוייב במס, וחוסמת בפניהם את החלופה של העברת הכספים לחסכון הוני חד פעמי עד גיל פרישה, שהיה פטור ממס. כמו כן, מדגישים בפורום - כי לעיתים, מסלול ההפקדות לקצבה חסום בפני הפקדות של פיצויים חד פעמיים - ואז העובד נאלץ לשלם מס בעת קבלת הכספים. כמו כן, מציין אוזן, על פי נוסח הצעת החוק, במצב שיווצר לאחר כניסת החוק לתוקף, לא יחוייבו העובדים להפריש כספים לתכנית שיש בה כיסויים ביטוחיים למקרים של נכות ולשארים (במקרה מוות). לדבריו, במצב החדש, מצד אחד יחוייבו העובדים לבצע הפרשות רק למסלול קצבה, ומצד שני ניתנת להם הבחירה לבצע הפרשות למסלול קצבה שאין בצידו כיסויים ביטוחיים. אוזן מזהיר, כי מדובר במצב מסוכן, עלול להביא לכך שהעובד ומשפחתו יוותרו ללא הגנה פנסיונית במקרים של נכות או מוות, וזאת בגלל בורות הקיימת בקרב העובדים, שאינם מבינים את הצורך והחשיבות של רכישת כיסויים ביטוחיים במקביל לביצוע הפרשות לחסכון, ושהדבר היחידי שיעמוד לנגד עיניהם הוא העלות של התכנית הפנסיונית, ולא צרכיהם לטווח ארוך. בפורום קוראים לכנסת להקפיד על גישה פנסיונית מקצועית ולהבטיח שרובד מסויים מתוך שכר העובד יופרש לתכנית פוליסת קצבה ו/או לקרן פנסיה שיכללו במקביל לחסכון גם כיסויים ביטוחיים שיבטיחו את עתיד העובד ומשפחתו בקרות מקרי מוות ונכות. בהקשר זה מציין הפורום, כי ועדת בין משרדית בראשה מנכ"ל האוצר מר אהרון פוגל קבעה בשנת 1994, כי תכנית פנסיונית, שראויה לתמיכה ממשלתית באמצעות הטבות מס, הוגדרה כתכנית שמכילה כיסויים למקרה מוות, נכות וקצבת זקנה. בנוסף, מציין אוזן בשם הפורום, כי על פי הצעת החוק, החל מתחילת שנת 2010 יבוטלו למעשה קופות הגמל לפיצויים ולתגמולים, וכל ההפרשות ללא יוצא מן הכלל יופקדו בקופות גמל לקצבה בלבד. לדברי אוזן, קיימים מצבים שבהם נכון יותר לאפשר לאוכלוסיות מסויימות להפריש כספים לקופת תגמולים (הונית) ולא לכפות עליהן קופת קצבה. אוזן מביא כדוגמא עובדים שביצעו במהלך שנות עבודתם הפרשות גבוהות לקצבה, ואינם זקוקים להפרשות נוספות מסוג זה, או לאוכלוסיה עם בעיות בריאות קשות, שנזקקת לסכומי כסף גדולים ותעדיף קופות תגמולים על פני קופות קצבה, זאת ועוד, על פי הצעת החוק, העובד יוכל אמנם להוון סכומים חד פעמיים מתוך תוכנית הקצבה, אך היוון זה יחייב את כספי התגמולים במס, בניגוד למצב הקיים היום. בהזדמנות זו, מציע הפורום לאוצר לתקן מספר עוולות חוקיות שקיימות שנים רבות כמו אפלית מס בין קצבאות שארים לאוכלוסיות שונות וקיפוח בעלי שליטה בכל הקשור להפקדות פנסיוניות. לסיום, מציינים בפורום כי למרות שיש בהצעת חוק אלמנטים חיוניים מאוד, קיימים מספר פרמטרים שאם לא ישונו הרי שיגרמו לעובדים יותר נזק מתועלת.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
