מנהלי הסדרי הפנסיה: הציבור עלול להיפגע מהחוק
ציבור השכירים במשק, בעיקר אלה הנמנים עם המעמד הבינוני, הנושא על כתפיו את המשק הישראלי, עלולים להיפגע קשות מיישום חלק מהסעיפים, המופיעים בהצעת החוק לפנסיה חובה. כך כותב מאיר אוזן, יו"ר פורום מנהלי הסדרים פנסיוניים, במכתב מטעם הפורום לרגולטורים, לחברות הביטוח ולנציגי המעסיקים.
לדברי אוזן, במסגרת ההצעה לתיקוני חקיקה בעניין פנסיית חובה משתרבבים תיקוני חקיקה, הנוגעים לתחומי הגמל והפיצויים, שעשויים "לשנות סדרי בראשית" ולפגוע בבטחון הפנסיוני של העובדים במשק.
בפורום מפנים את תשומת הלב לכך, שהצעת החוק בנושא פנסיה חובה כוללת סעיפים המרעים את תנאי המיסוי של כספי הפיצויים והתגמולים של העובדים במשק. באופן כללי, מציינים בפורום, הצעת החוק מטילה מיסוי על מסלולי חסכון הוניים, שעד כה היו פטורים ממס.
בין היתר, טוענים בפורום, כי הצעת החוק מבטלת את האפשרות לרצף זכויות פיצויים ומאלצת עובדים המקבלים כספי פיצויים להעבירם אך ורק למסלול קצבה, המחוייב במס, וחוסמת בפניהם את החלופה של העברת הכספים לחסכון הוני חד פעמי עד גיל פרישה, שהיה פטור ממס. כמו כן, מדגישים בפורום - כי לעיתים, מסלול ההפקדות לקצבה חסום בפני הפקדות של פיצויים חד פעמיים - ואז העובד נאלץ לשלם מס בעת קבלת הכספים.
כמו כן, מציין אוזן, על פי נוסח הצעת החוק, במצב שיווצר לאחר כניסת החוק לתוקף, לא יחוייבו העובדים להפריש כספים לתכנית שיש בה כיסויים ביטוחיים למקרים של נכות ולשארים (במקרה מוות). לדבריו, במצב החדש, מצד אחד יחוייבו העובדים לבצע הפרשות רק למסלול קצבה, ומצד שני ניתנת להם הבחירה לבצע הפרשות למסלול קצבה שאין בצידו כיסויים ביטוחיים.
אוזן מזהיר, כי מדובר במצב מסוכן, עלול להביא לכך שהעובד ומשפחתו יוותרו ללא הגנה פנסיונית במקרים של נכות או מוות, וזאת בגלל בורות הקיימת בקרב העובדים, שאינם מבינים את הצורך והחשיבות של רכישת כיסויים ביטוחיים במקביל לביצוע הפרשות לחסכון, ושהדבר היחידי שיעמוד לנגד עיניהם הוא העלות של התכנית הפנסיונית, ולא צרכיהם לטווח ארוך.
בפורום קוראים לכנסת להקפיד על גישה פנסיונית מקצועית ולהבטיח שרובד מסויים מתוך שכר העובד יופרש לתכנית פוליסת קצבה ו/או לקרן פנסיה שיכללו במקביל לחסכון גם כיסויים ביטוחיים שיבטיחו את עתיד העובד ומשפחתו בקרות מקרי מוות ונכות. בהקשר זה מציין הפורום, כי ועדת בין משרדית בראשה מנכ"ל האוצר מר אהרון פוגל קבעה בשנת 1994, כי תכנית פנסיונית, שראויה לתמיכה ממשלתית באמצעות הטבות מס, הוגדרה כתכנית שמכילה כיסויים למקרה מוות, נכות וקצבת זקנה.
בנוסף, מציין אוזן בשם הפורום, כי על פי הצעת החוק, החל מתחילת שנת 2010 יבוטלו למעשה קופות הגמל לפיצויים ולתגמולים, וכל ההפרשות ללא יוצא מן הכלל יופקדו בקופות גמל לקצבה בלבד. לדברי אוזן, קיימים מצבים שבהם נכון יותר לאפשר לאוכלוסיות מסויימות להפריש כספים לקופת תגמולים (הונית) ולא לכפות עליהן קופת קצבה. אוזן מביא כדוגמא עובדים שביצעו במהלך שנות עבודתם הפרשות גבוהות לקצבה, ואינם זקוקים להפרשות נוספות מסוג זה, או לאוכלוסיה עם בעיות בריאות קשות, שנזקקת לסכומי כסף גדולים ותעדיף קופות תגמולים על פני קופות קצבה, זאת ועוד, על פי הצעת החוק, העובד יוכל אמנם להוון סכומים חד פעמיים מתוך תוכנית הקצבה, אך היוון זה יחייב את כספי התגמולים במס, בניגוד למצב הקיים היום.
בהזדמנות זו, מציע הפורום לאוצר לתקן מספר עוולות חוקיות שקיימות שנים רבות כמו אפלית מס בין קצבאות שארים לאוכלוסיות שונות וקיפוח
בעלי שליטה בכל הקשור להפקדות פנסיוניות.
לסיום, מציינים בפורום כי למרות שיש בהצעת חוק אלמנטים חיוניים מאוד, קיימים מספר פרמטרים שאם לא ישונו הרי שיגרמו לעובדים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
.jpg)