אשלד יישמה תקני ה-IFRS: הונה העצמי גדל פי 3
חברת אשלד , מקבוצת אשטרום, היא החברה הראשונה שמיישמת את כללי הדיווח החשבונאיים הבינלאומיים (ה-IFRS) בדו"חות השנתיים של שנת 2006.
בעקבות יישום הכללים זינק הונה העצמי של אשלד מכ-40 מיליון שקל, כפי שהופיע בדו"חות ה-30 בספטמבר 2006, לכ-149 מיליון שקל בסוף שנת 2006.
הפעילות העיקרית של אשלד הינה השכרה ומכירת מבני תעשייה, ונכון לשנת 2006 הסתכמו שטחי מבני התעשייה להשכרה של החברה בכ-204,000 מ"ר והניבו דמי שכירות שנתיים בסך כ-28.5 מיליון שקל, בדומה להכנסות בשנת 2005. שווי הנכסים ההוגן של הנדל"ן להשקעה, הכוללים מבנים להשכרה וקרקעות, הסתכם בכ-374 מיליון שקל.
יצויין, כי הנכסים שוערכו על פי גישה שמרנית. שיעור ההיוון לצורך הערכת הנכסים בגין שנת 2006 נקבע ל-8.75% על נכסים מניבים, בדומה לשיעורי ההיוון שימשו להערכת שווי הנכסים גם בגין השנים 2004 ו-2005, וזאת למרות שבמהלך שנת 2006 נרשמה ירידה בשיעורי הריבית במשק.
בסך הכל, סיימה אשלד את שנת 2006 עם הפסד נקי קל של כ-335 אלף שקל, לעומת רווח בסך של כ-24.7 מיליון שקל בשנת 2005. יש לציין, כי בשנת 2005 מימשה אשלד 7 מנכסיה, וכן רשמה הכנסה בסך של כ-15.1 מיליון שקל בגין עליית ערך נכסים בעקבות יישום רטרואקטיבי של תקני ה-IFRS. לעומת זאת, בשנת 2006 רשמה החברה הוצאה בסך של כ-5.5 מיליון שקל בגין ירידת ערך נכסים. בנטרול סעיפים חשבונאיים אלה, רשמה אשלד בשנת 2006 רווח תפעולי בסך של כ-19.6 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-21.1 מיליון שקל בשנת 2005.
בשנת 2006 שמרה אשלד על שיעורי תפוסה גבוהים בנכסיה המניבים שעמדו על כ-87.8%, לעומת שיעור תפוסה של % 86.3 בשנת 2005. הרווח הגולמי מפעילות זו עמד בשנים אלו על כ- 89% ו – 90% בהתאמה. כמו כן, החברה צמצמה במהלך שנת 2006 את היקף האשראי שלה לבנקים ולבעלי המניות בכ-20 מיליון שקל לרמה של כ-199 מיליון שקל.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
