אדוואסנס השלימה סבב גיוס של 14 מ' ש'
חברת אדוואסנס (Advasense) מרעננה השלימה סבב גיוס שני בהיקף של 14 מיליון דולר, שהובילה קרן ג'נסיס פרטנרס. בסבב השתתפו גם קרן ונצ'רטק אליינס וכן המשקיעים הקיימים גיזה הון סיכון ובלו ראן ונצ'רס (BRV), שליוו את אדוואסנס מהקמתה. ההון שגויס ישמש להרחבת מאמצי הפיתוח והשיווק של קווי המוצרים של החברה.
אדוואסנס מפתחת חיישני תמונה מתקדמים ברזולוציות גבוהות עבור טלפונים ניידים, המביאים את המצלמות בטלפונים לאיכות של מצלמות דיגיטאליות רגילות. חיישני התמונה של אדוואסנס מיוחדים ברגישותם לאור, הגבוהה פי 10 מחיישנים רגילים המיוצרים היום בטכנולוגיות CMOS ו-CCD. החיישנים מכילים גם מנגנון חדשני לייצוב התמונה נגד רעידות, הבנוי בתוך שבב המצלמה עצמו.
האיכות הגבוהה והרגישות של חיישני התמונה של אדוואסנס מאפשרים צילום יומיומי בטלפוני מצלמה גם בתנאים של תאורה חלשה מאד, ללא צורך בשימוש במבזק (פלאש) או במנורה מובנית, רכיבים המקצרים בצורה משמעותית את חיי הסוללה בטלפון. הפיקסלים שבחיישני התמונה של אדוואסנס בנויים בארכיטקטורה ייחודית, המאפשרת להגיע לרזולוציות גבוהות מאד בתהליכי ייצור CMOS שהם סטנדרטיים וזולים.
אדוואסנס הוקמה ב-2004 ולדימיר קויפמן ונתן ברון, מומחים בתכנון רכיבים אלקטרוניים ובעיבוד תמונה אנלוגי ודיגיטלי, המחזיקים יותר מ-45 פטנטים בתחומים אלה. היזם הסדרתי גידי ברק גם הוא ממקימי החברה, מכהן בתפקיד יושב-ראש מועצת המנהלים. מנכ"ל החברה הוא נפתלי שריר, יזם היי-טק מנוסה שהיה בעבר מנכ"ל חברת אמבלייז סמיקונדקטור, שפיתחה מעבדי מולטימדיה לטלפונים ניידים. אדוואסנס מעסיקה כ-40 עובדים במרכז הפיתוח ברעננה.
"ג'נסיס פרטנרס שמחה להשקיע באדוואסנס, בשל הייחודיות של הטכנולוגיה שפיתחה החברה והצורך האמיתי הקיים בשוק לפתרון מסוג זה. אנחנו מאמינים כי כאשר החברה תשלים את פיתוח מוצריה, היא תהיה ממוצבת באופן מצוין להשגת נתח משמעותי משוק הצומח במהירות", אמר יאיר שוהם, שותף בג'נסיס פרטנרס.
"אנחנו שמחים מאוד על הצטרפותה של ג'נסיס פרטנרס והמשקיעים האחרים – ונצ'רטק אליינס, גיזה הון סיכון ובלו ראן ונצ'רס. לג'נסיס יש ניסיון רב והצלחות עבר רבות בסיוע לחברות סטרט-אפ המפתחות טכנולוגיות בסיסיות וייחודיות. אנחנו מאמינים שהצטרפותה של הקרן תסייע לאדוואסנס להפוך למובילה במוצרי חיישני תמונה לשוק הטלפונים הניידים העולמי", אמר נפתלי שריר, מנכ"ל אדוואסנס.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
