בלדה למשקיע המכור: או - איך זרקתי את הביפר?

אילן דנציגר על התמכרות למידע בשוק ההון, על ההפרעה לעצמך ולסביבה ועל השיטתו של אד סיקוטה האגדי
אילן דנציגר |

המידע על שערי המניות, הסחורות והמטבעות השונים זמין לכל אחד כמעט בכל מקום ובכל שעה. אמצעי האלקטרוניקה המשוכללים מזרימים את המידע בצורה שוטפת, תוך כדי עדכונים בכל מספר שניות. כתוצאה מכך, לא יכול להיווצר יתרון יחסי למי מבין המשתתפים במסחר. יתרון יחסי יכול להיווצר רק על ידי קביעת דרכי פעולה ייחודיות ופיתוח שיטות מסחר ייחודיות המתאימות למפתח השיטה בלבד. זמינות המידע הוא בדרך כלל יתרון - האומנם?

לפני כעשר שנים, כאשר התחלתי לסחור במט"ח, פתחתי חשבון בחדר עסקאות ומיד קיבלתי לידי ביפר. לשאלתי: "מדוע אני זקוק לביפר?", ענה לי מנהל חדר העסקאות, כי בעזרת הביפר אקבל כל דקה הודעה ובה שערי המטבע העדכניים, וכך לדבריו, "לא תפספס שום הזדמנות..". הצמדתי את הביפר לחגורת מכנסיי והתחלתי להסתובב איתו כמו טווס הפורש את כנפיו בתקופת החיזור. מידי דקה היה הביפר מצפצף ולשאלות הקרובים אלי לפשר העניין, הודעתי כי אני סוחר במט"ח ואני "חייב" להיות מעודכן בשערים בכל דקה. בעבודה, בנסיעה, בקניות ואיפה לא... הביפר היה מצפצף. העיקר לא לפספס אף הזדמנות. בקולנוע בערב באמצע ההקרנה, הביפר היה מצפצף ולא הבנתי מדוע הצופים בסרט זועמים עלי. עם כל הכבוד - ויש כבוד, איך יתכן שבגלל שליאונרדו די קפריו מנשק את קייט וינסלט חמש דקות לפני טביעת ה"טיטאניק", אני אפספס הזדמנות שאולי לא תחזור?

לאחר מספר חודשים הבחנתי, כי בעצם הפכתי למכור. מצאתי את עצמי דרוך ללא הפסקה, מחכה לצפצוף הביפר הגואל שיודיע לי ברוב המקרים, שלמעשה - שום דבר לא קורה. כאשר הביפר היה מתמהמה במספר דקות, עקב תקלה, התקשרתי זועם לחדר העסקאות והכרזתי, כי "ככה אי אפשר להמשיך". מרוב שציפיתי לשינויים חדים ומהירים בשערי המטבעות, כאשר הם כבר התרחשו, מצאתי את עצמי מבולבל ולא מסוגל להחליט מה לעשות. אם כבר החלטתי מה לעשות התחרטתי אחרי מספר דקות, והבחנתי שבעצם לא ברור לי מה אני בדיוק עושה.

כעבור חצי שנה קבעתי פגישה עם מנהל חדר העסקאות. מיד בפתיחת הפגישה הנחתי את הביפר על השולחן והודעתי לו שמהיום אני לא צריך את המכשיר. הוא התנצל על התקלות שקרו עם הביפר והודיע לי, כי מהיום הוא ידאג באופן אישי וכי תקלות מעין אלה לא יישנו. הרגעתי אותו באומרי ש"הכל בסדר", ושאני ממשיך לסחור באמצעות חדר העסקאות שאותו הוא מנהל. הוא השמיע אנחת רווחה ושאל "ובכל זאת, איך תדע מה השערים? איך תסתדר?". השבתי בחצי חיוך, "יהיה לי קשה מאוד, אבל אני כבר אגיע לשערי החליפין כשאזדקק להם". גם הוא חייך בזוית הפה ואמר לי: "כן, אני מבין למה אתה מתכוון, כל עוד אתה ממשיך לסחור אצלנו אני בהחלט מבין למה אתה מתכוון".

וראו איזה פלא. מאז חיי הפכו לקלים הרבה יותר. אני מרגיש שחזרתי לנשום באופן סדיר, אני הרבה פחות מתוח ומצליח בעסקאותיי לא פחות, ולרוב אף יותר מאשר הצלחתי כאשר היה ברשותי ביפר צמוד. לצערי, היום עם כל שכלולי האינטרנט, הטלפון הנייד, האינטרנט בטלפון הנייד, הטלפון הנייד באינטרנט ומה לא, אני מוצא עצמי נאבק על מנת לא לחזור ולהיות מכור לשערי החליפין. לעיתים אני שוב חוטא בבהייה בשערי המטבע בהמתנה להשד יודע מה.

אד סיקוטה הנו אחד מסוחרי המט"ח הגדולים בהיסטוריה. בראיון שנתן לספרו של ג'ק שווגר (MARKET WIZARDS), בו מביא הכותב ראיונות עם משקיעים מצליחים, מספר סיטוקה, כי הוא מקבל את שערי החליפין של המטבעות פעם אחת ביום. בשעה חמש אחר הצהרים (לפי שעון ניו יורק) הוא פותח את המחשב, עובר על הנתונים, בוחן את הגרפים ומחליט כיצד הוא ישקיע למחרת כאשר ההוראות הן הוראות מסוג לימיט לפתיחת עסקאות, במידה ושער החליפין יגיע לרמה מסוימת. ובכל לימיט מעין זה הוא קובע מראש, מתי הוא ייצא מהעסקה במידה וירוויח, ומתי יצא ממנה במידה ויפסיד. מרגע שהחליט אין לו יותר שיקול דעת. ההוראות מתבצעות והוא לעולם לא משנה את החלטותיו.

המלצתי היא: החזירו את הביפר, כבו את המחשב ואת הפלאפון. אחרת תאלצו כמוני לחזור לתהליך גמילה בארגון "סוחרי מט"ח אנונימיים" ...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)