בלדה למשקיע המכור: או - איך זרקתי את הביפר?

אילן דנציגר על התמכרות למידע בשוק ההון, על ההפרעה לעצמך ולסביבה ועל השיטתו של אד סיקוטה האגדי
אילן דנציגר |

המידע על שערי המניות, הסחורות והמטבעות השונים זמין לכל אחד כמעט בכל מקום ובכל שעה. אמצעי האלקטרוניקה המשוכללים מזרימים את המידע בצורה שוטפת, תוך כדי עדכונים בכל מספר שניות. כתוצאה מכך, לא יכול להיווצר יתרון יחסי למי מבין המשתתפים במסחר. יתרון יחסי יכול להיווצר רק על ידי קביעת דרכי פעולה ייחודיות ופיתוח שיטות מסחר ייחודיות המתאימות למפתח השיטה בלבד. זמינות המידע הוא בדרך כלל יתרון - האומנם?

לפני כעשר שנים, כאשר התחלתי לסחור במט"ח, פתחתי חשבון בחדר עסקאות ומיד קיבלתי לידי ביפר. לשאלתי: "מדוע אני זקוק לביפר?", ענה לי מנהל חדר העסקאות, כי בעזרת הביפר אקבל כל דקה הודעה ובה שערי המטבע העדכניים, וכך לדבריו, "לא תפספס שום הזדמנות..". הצמדתי את הביפר לחגורת מכנסיי והתחלתי להסתובב איתו כמו טווס הפורש את כנפיו בתקופת החיזור. מידי דקה היה הביפר מצפצף ולשאלות הקרובים אלי לפשר העניין, הודעתי כי אני סוחר במט"ח ואני "חייב" להיות מעודכן בשערים בכל דקה. בעבודה, בנסיעה, בקניות ואיפה לא... הביפר היה מצפצף. העיקר לא לפספס אף הזדמנות. בקולנוע בערב באמצע ההקרנה, הביפר היה מצפצף ולא הבנתי מדוע הצופים בסרט זועמים עלי. עם כל הכבוד - ויש כבוד, איך יתכן שבגלל שליאונרדו די קפריו מנשק את קייט וינסלט חמש דקות לפני טביעת ה"טיטאניק", אני אפספס הזדמנות שאולי לא תחזור?

לאחר מספר חודשים הבחנתי, כי בעצם הפכתי למכור. מצאתי את עצמי דרוך ללא הפסקה, מחכה לצפצוף הביפר הגואל שיודיע לי ברוב המקרים, שלמעשה - שום דבר לא קורה. כאשר הביפר היה מתמהמה במספר דקות, עקב תקלה, התקשרתי זועם לחדר העסקאות והכרזתי, כי "ככה אי אפשר להמשיך". מרוב שציפיתי לשינויים חדים ומהירים בשערי המטבעות, כאשר הם כבר התרחשו, מצאתי את עצמי מבולבל ולא מסוגל להחליט מה לעשות. אם כבר החלטתי מה לעשות התחרטתי אחרי מספר דקות, והבחנתי שבעצם לא ברור לי מה אני בדיוק עושה.

כעבור חצי שנה קבעתי פגישה עם מנהל חדר העסקאות. מיד בפתיחת הפגישה הנחתי את הביפר על השולחן והודעתי לו שמהיום אני לא צריך את המכשיר. הוא התנצל על התקלות שקרו עם הביפר והודיע לי, כי מהיום הוא ידאג באופן אישי וכי תקלות מעין אלה לא יישנו. הרגעתי אותו באומרי ש"הכל בסדר", ושאני ממשיך לסחור באמצעות חדר העסקאות שאותו הוא מנהל. הוא השמיע אנחת רווחה ושאל "ובכל זאת, איך תדע מה השערים? איך תסתדר?". השבתי בחצי חיוך, "יהיה לי קשה מאוד, אבל אני כבר אגיע לשערי החליפין כשאזדקק להם". גם הוא חייך בזוית הפה ואמר לי: "כן, אני מבין למה אתה מתכוון, כל עוד אתה ממשיך לסחור אצלנו אני בהחלט מבין למה אתה מתכוון".

וראו איזה פלא. מאז חיי הפכו לקלים הרבה יותר. אני מרגיש שחזרתי לנשום באופן סדיר, אני הרבה פחות מתוח ומצליח בעסקאותיי לא פחות, ולרוב אף יותר מאשר הצלחתי כאשר היה ברשותי ביפר צמוד. לצערי, היום עם כל שכלולי האינטרנט, הטלפון הנייד, האינטרנט בטלפון הנייד, הטלפון הנייד באינטרנט ומה לא, אני מוצא עצמי נאבק על מנת לא לחזור ולהיות מכור לשערי החליפין. לעיתים אני שוב חוטא בבהייה בשערי המטבע בהמתנה להשד יודע מה.

אד סיקוטה הנו אחד מסוחרי המט"ח הגדולים בהיסטוריה. בראיון שנתן לספרו של ג'ק שווגר (MARKET WIZARDS), בו מביא הכותב ראיונות עם משקיעים מצליחים, מספר סיטוקה, כי הוא מקבל את שערי החליפין של המטבעות פעם אחת ביום. בשעה חמש אחר הצהרים (לפי שעון ניו יורק) הוא פותח את המחשב, עובר על הנתונים, בוחן את הגרפים ומחליט כיצד הוא ישקיע למחרת כאשר ההוראות הן הוראות מסוג לימיט לפתיחת עסקאות, במידה ושער החליפין יגיע לרמה מסוימת. ובכל לימיט מעין זה הוא קובע מראש, מתי הוא ייצא מהעסקה במידה וירוויח, ומתי יצא ממנה במידה ויפסיד. מרגע שהחליט אין לו יותר שיקול דעת. ההוראות מתבצעות והוא לעולם לא משנה את החלטותיו.

המלצתי היא: החזירו את הביפר, כבו את המחשב ואת הפלאפון. אחרת תאלצו כמוני לחזור לתהליך גמילה בארגון "סוחרי מט"ח אנונימיים" ...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

שוק המניות מתומחר כבר גבוה - מה בכל זאת מעניין?

ניתוח רוחבי של מדד ת"א 125 מראה שכ-90% מהחברות במדד הציגו תשואה חיובית ב-2025, עם תשואה ממוצעת של כ-70% בקרב החברות שעלו. מנגד, כ-10% מהחברות הציגו ירידות, אך גם לאחר שקלול הירידות, התמונה הכוללת מצביעה על שוק שבו העליות היו רחבות מאוד. שינוי זה הוביל גם לשינוי בהרכב המדד. סקטור הביטוח הכפיל את משקלו במדד והגיע לכ-10%, בעוד סקטור הנדל"ן המניב ירד לכ-8%, לעומת כ-12% בעבר, תוצאה ישירה של פערי ביצועים בין הסקטורים.

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

"סיום הלחימה והחזרה לשגרה צפויים להוביל להאצה בצמיחה במשק הישראלי. תחזית דיסקונט ברוקראז' כאמור לעיל הינה לצמיחה של כ-4.5%-5.5%, עם אפשרות אף למספר גבוה יותר. גם תהליך הורדות הריבית צפוי להיות מואץ, כאשר בדיסקונט ברוקראז' כאמור לעיל, חוזים 3 הפחתות ריבית לפחות במהלך 2026, עד לרמה של כ-3%-3.5% בסוף 2026. 

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

"לאור הצפי החיובי בכלכלה הריאלית, אנו מעריכים כי השוק יניב תשואות חיוביות, אם כי מתונות מאוד ביחס ל-2025. סביר להניח שיהיה קשה לשחזר שנה כה חזקה, בייחוד שזו מגיעה על רקע שנה חזקה גם טרם לכן, ב-2024. במקביל - גם תמחור מרבית הסקטורים הינו גבוה ביחס לעבר.