גידול של 55% ברווחי אורפק; צבר הזמנות מרשים ל-2007
חברת אורפק מערכות, המוחזקת (58.6%) על ידי או.אר.טי טכנולוגיות, מסיימת 14 רבעונים של צמיחה דו ספרתית ומסכמת את שנת 2006 עם רווח נקי בסך של כ-7 מיליון דולר, גידול של כ-42% לעומת רווח של כ-5 מיליון דולר בשנת 2005.
הרווח Non-GAAP בשנת 2006, בניכוי הוצאות שיש להפרישן החל משנת 2006 בגין הקצאות אופציות לעובדים הסתכם בכ-7.3 מיליון דולר.
אורפק, המייצרת תחנות לניהול תהליכי תדלוק ותחנות דלק, סיימה את הרבעון הרביעי של 2006 עם גידול של 55% ברווח הנקי לכ-2 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 1.3 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2005.
הכנסותיה של אורפק בשנת 2006 צמחו בשיעור של כ-29% לרמה של כ-45 מיליון דולר, לעומת הכנסות של כ-34.8 מיליון דולר בשנת 2005. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2006 גדלו בכ-30% לרמה של כ-13.1 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של כ-10.1 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2005.
ההכנסות הגבוהות, מציינים באורפק, הושגו, בין היתר, בזכות הרחבת הפעילות באירופה, שתורמת כ- 65% מההכנסות. בשנת 2006 השלימה אורפק אספקה של הזמנות גדולות ברוסיה ובטורקיה, וקיבלה הזמנות למיכון 206 תחנות דלק בהיקף של כ-9.4 מיליון דולר ברומניה. בנוסף, הציגה אורפק צמיחה משמעותית של 310% בהיקף הפעילות באסיה ואפריקה עם אספקת הזמנות בשווקים הגדולים בהם היא פועלת, כגון הודו, שם ביצעה החברה אספקת 320 מערכות של פתרון "מקצה לקצה" לחברות דלק גדולות.
עוד ראוי לציין את הרווחיות הגולמית, בשיעור של כ-50%, עליה שומרת אורפק במהלך השנים. את השנה סיימה עם רווח גולמי של 22.5 מיליון דולר, גידול של כ-29% לעומת רווח גולמי של 17.4 מיליון דולר אשתקד. גם ברווח התפעולי מציגה אורפק צמיחה נאה, מרמה של 4.6 מיליון דולר בשנת 2005 לרווח תפעולי של 6.2 מיליון דולר בשנת 2006 .
ההון העצמי של אורפק עמד בסוף שנת 2006 על כ-31.7 מיליון דולר, ובקופתה מזומנים בסך כולל של כ-25.3 מיליון דולר.
חיים כהן, מנכ"ל אורפק, אמר היום: "אורפק סיימה שנה נוספת של צמיחה איתנה תוך חיזוק מעמדה ונתח השוק העולמי שלה, במיוחד במזרח אירופה, אסיה ואפריקה. אורפק נהנית מתנאי מסחר טובים בשווקים בהם היא פועלת ונכנסת לשנת 2007 עם צבר הזמנות מרשים. אנו מאמינים, כי החברה תמשיך במסלול הצמיחה גם בשנת 2007 באמצעות המשך הצמיחה האורגנית, וכן באמצעות רכישות של חברות סינרגטיות".
במהלך שנת 2006 חתמה אורפק על מספר חוזים משמעותיים, בינהם חוזה בהיקף של כ-4.5 מיליון שקל לחברת הדלק הרוסית Mega Oil Group, חוזה בהיקף של כ-22 מיליון שקל לאספקת מערכות תדלוק עבור חברת Shell בטורקיה, והזמנת המשך לאספקת מערכות, בהיקף של כ-34 מיליון שקל, שקיבלה יחד עם שותפתה בשוק בהודו, חברת האניוול (Honeywell) האמריקנית.
אורפק מערכות, הנסחרת בבורסת ה-AIM בלונדון, עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של של מערכות מתוחכמות לניהול תדלוק וניהול תחנות דלק. החברה הטמיעה את מערכותיה ביותר מ-8,400 תחנות דלק ובכ-1.6 מיליון כלי רכב. אורפק הונפקה בדצמבר 2005 וגייסה 25 מיליון דולר בהנפקת מניות ובהצעת מכר, מחיר המניה בעת הנפקה עמד על 140 פני. הבוקר עמד מחיר המניה על 204.5 פני, המשקף לחברה שווי של כ- 135 מיליון דולר.
או.אר.טי טכנולוגיות, המנוהלת על ידי אלכס מילנר, פועלת באמצעות שתי חברות בנות, אורפק מערכות וטרנסוויי. אורפק מערכות (59%) מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות מתוחכמות לניהול תדלוק וניהול תחנות דלק, וכן מונים למוניות. חברת טרנסוויי (100%) פועלת בתחום של אמצעי תשלום מתוחכמים לתחבורה ציבורית.
שווי או.אר.טי בבורסת תל אביב, מגיע לכ-63.7 מיליון דולר. שווי אחזקתה באורפק מגיע לכ-80 מיליון דולר.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
