גידול של 55% ברווחי אורפק; צבר הזמנות מרשים ל-2007

הכנסות הרבעון גדלו בשיעור של 30% בעוד שהרווח גדל ב-55%; ההכנסות הגבוהות, מציינים באורפק, הושגו, בין היתר, בזכות הרחבת הפעילות באירופה, שתורמת כ-65% מההכנסות
סיון איזסקו |

חברת אורפק מערכות, המוחזקת (58.6%) על ידי או.אר.טי טכנולוגיות, מסיימת 14 רבעונים של צמיחה דו ספרתית ומסכמת את שנת 2006 עם רווח נקי בסך של כ-7 מיליון דולר, גידול של כ-42% לעומת רווח של כ-5 מיליון דולר בשנת 2005.

הרווח Non-GAAP בשנת 2006, בניכוי הוצאות שיש להפרישן החל משנת 2006 בגין הקצאות אופציות לעובדים הסתכם בכ-7.3 מיליון דולר.

אורפק, המייצרת תחנות לניהול תהליכי תדלוק ותחנות דלק, סיימה את הרבעון הרביעי של 2006 עם גידול של 55% ברווח הנקי לכ-2 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 1.3 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2005.

הכנסותיה של אורפק בשנת 2006 צמחו בשיעור של כ-29% לרמה של כ-45 מיליון דולר, לעומת הכנסות של כ-34.8 מיליון דולר בשנת 2005. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2006 גדלו בכ-30% לרמה של כ-13.1 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של כ-10.1 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2005.

ההכנסות הגבוהות, מציינים באורפק, הושגו, בין היתר, בזכות הרחבת הפעילות באירופה, שתורמת כ- 65% מההכנסות. בשנת 2006 השלימה אורפק אספקה של הזמנות גדולות ברוסיה ובטורקיה, וקיבלה הזמנות למיכון 206 תחנות דלק בהיקף של כ-9.4 מיליון דולר ברומניה. בנוסף, הציגה אורפק צמיחה משמעותית של 310% בהיקף הפעילות באסיה ואפריקה עם אספקת הזמנות בשווקים הגדולים בהם היא פועלת, כגון הודו, שם ביצעה החברה אספקת 320 מערכות של פתרון "מקצה לקצה" לחברות דלק גדולות.

עוד ראוי לציין את הרווחיות הגולמית, בשיעור של כ-50%, עליה שומרת אורפק במהלך השנים. את השנה סיימה עם רווח גולמי של 22.5 מיליון דולר, גידול של כ-29% לעומת רווח גולמי של 17.4 מיליון דולר אשתקד. גם ברווח התפעולי מציגה אורפק צמיחה נאה, מרמה של 4.6 מיליון דולר בשנת 2005 לרווח תפעולי של 6.2 מיליון דולר בשנת 2006 .

ההון העצמי של אורפק עמד בסוף שנת 2006 על כ-31.7 מיליון דולר, ובקופתה מזומנים בסך כולל של כ-25.3 מיליון דולר.

חיים כהן, מנכ"ל אורפק, אמר היום: "אורפק סיימה שנה נוספת של צמיחה איתנה תוך חיזוק מעמדה ונתח השוק העולמי שלה, במיוחד במזרח אירופה, אסיה ואפריקה. אורפק נהנית מתנאי מסחר טובים בשווקים בהם היא פועלת ונכנסת לשנת 2007 עם צבר הזמנות מרשים. אנו מאמינים, כי החברה תמשיך במסלול הצמיחה גם בשנת 2007 באמצעות המשך הצמיחה האורגנית, וכן באמצעות רכישות של חברות סינרגטיות".

במהלך שנת 2006 חתמה אורפק על מספר חוזים משמעותיים, בינהם חוזה בהיקף של כ-4.5 מיליון שקל לחברת הדלק הרוסית Mega Oil Group, חוזה בהיקף של כ-22 מיליון שקל לאספקת מערכות תדלוק עבור חברת Shell בטורקיה, והזמנת המשך לאספקת מערכות, בהיקף של כ-34 מיליון שקל, שקיבלה יחד עם שותפתה בשוק בהודו, חברת האניוול (Honeywell) האמריקנית.

אורפק מערכות, הנסחרת בבורסת ה-AIM בלונדון, עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של של מערכות מתוחכמות לניהול תדלוק וניהול תחנות דלק. החברה הטמיעה את מערכותיה ביותר מ-8,400 תחנות דלק ובכ-1.6 מיליון כלי רכב. אורפק הונפקה בדצמבר 2005 וגייסה 25 מיליון דולר בהנפקת מניות ובהצעת מכר, מחיר המניה בעת הנפקה עמד על 140 פני. הבוקר עמד מחיר המניה על 204.5 פני, המשקף לחברה שווי של כ- 135 מיליון דולר.

או.אר.טי טכנולוגיות, המנוהלת על ידי אלכס מילנר, פועלת באמצעות שתי חברות בנות, אורפק מערכות וטרנסוויי. אורפק מערכות (59%) מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות מתוחכמות לניהול תדלוק וניהול תחנות דלק, וכן מונים למוניות. חברת טרנסוויי (100%) פועלת בתחום של אמצעי תשלום מתוחכמים לתחבורה ציבורית.

שווי או.אר.טי בבורסת תל אביב, מגיע לכ-63.7 מיליון דולר. שווי אחזקתה באורפק מגיע לכ-80 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.