התיק של חיים ונציה: לא לפחד מה-1,000

חיים ונציה מציג את הרכב התיקים המומלץ לדעתו לחודש זה ומעריך כי: "לכאורה למספר אלף אין שום משמעות כלכלית, אבל 15 שנה לאחר שקבעה הבורסה את המדד על מאה, אפשר להבין שמדד בעל ארבעה ספרות יכול לגרום למשקיעים לעצור ולחשוב"
חיים ונציה |

בסרט "מיליון דולר בייבי" מתאר מר גרנט, המגולם על ידי מורגן פרימן, את האבסורד שבאיגרוף. "איגרוף הוא מעשה לא טבעי", הוא אומר ומוסיף - "במקום לברוח מהכאב כמו אדם שפוי, אתה בוחר לצעוד לתוכו". מורגן פרימן מתאר בעצם כיצד מתאגרפים מקטינים את עוצמת המכה הניחתת על ידי צעידה לקראת האגרוף כדי לפגוש אותו כשהוא עוד לא בשיא עוצמתו.

הפחד מפני האגרוף שיפיל את הבורסה משתק לא מעט משקיעים בייחוד עכשיו כשהבורסה נוגעת - לא נוגעת במספר 1000 . מדד תא 25 מעל רמת אלף הנקודות ילבה את הפחד הזה, שקיים ממילא, ויגרום לחלק מהמשקיעים לנסות לברוח מהמכה על ידי יציאה מהזירה לגמרי.

לכאורה למספר אלף אין שום משמעות כלכלית, אבל 15 שנה לאחר שקבעה הבורסה את המדד על מאה, אפשר להבין שמדד בעל ארבעה ספרות יכול לגרום למשקיעים לעצור ולחשוב.

המשק הישראלי נמצא היום בשיא פריחתו, ממש כמו הבורסה שנמצאת אף היא בשיא כוחה. הנתונים הכלכלים מחזקים את התחושה, שהכיוון החיובי של המשק אינו הולך להשתנות. הצמיחה במשק צפויה להיות גבוהה, הריבית והאינפלציה ימשיכו להיות נמוכות, ההשקעות הזרות ממשיכות לזרום והיצוא ממשיך להתרחב.

סיבות אלו ישמרו על הבורסה מעל אלף בטווח הארוך. אך בטווח הקצר, ל"נגיעה" במדד ה-1000 יכולות להיות השפעות שנובעות מהפסיכולוגיה של המשקיעים.

פריצה של מדד ה - 1000 תלווה בודאי בסיקור נרחב באמצעי התקשורת ותשווק את הבורסה כמקום שקל להרוויח בו כסף. כבר ראינו איך סיקור כזה, יכול להביא לבורסה רבים, שעמדו עד היום בצד וחיכו, אבל גם יכול להבריח את אלו, שחוששים כל הזמן מבועה.

משקיעים בבורסה צריכים לפעול בימים אלו ממש כמו מתאגרפים מקצוענים. להערכתנו, האגרוף שיבוא (אם יבוא) מכיוון הבורסה לא יהיה אגרוף של נוק אאוט. צריך, על כן, לדעת להקטין במקצת את ההחזקות בבורסה בתל אביב ובכך לקצר את המרחק אל האגרוף, כדי שלא יכה בשיא עוצמתו.

מניות

בסקירות הקודמות הערכנו, שמדד תא 25 יגיע ל 1000 כבר בתחילת השנה. עכשיו אנו מתקשים לתת הערכה לכיוונו של השוק בטווח הקצר. מצד אחד , יש לא מעט משקיעים, שהמחירים נראים להם יקרים אחרי תקופה כל כך ארוכה של עליות, ולכן הם מחכים לקנות אחרי שיהיו ירידות בבורסה.

משקיעים אלו מהווים בעצם את רשת הביטחון של השוק. הם מבטיחים שיהיה כוח קניה במחירים נמוכים אשר יאזן את המימושים, אם יגיעו .

מהצד השני, מדד 1000 יכול לגרום לחלק מהכסף הממתין מחוץ לשוק להיכנס פנימה מתוך חשש ש"השוק יברח לו". כך נוצרת לעיתים "התרוממות רוח לא רציונאלית" וזו כמעט תמיד נגמרת בירידות. המלצתנו: להקטין במעט חשיפה לבורסה בתל אביב. סקטור מועדף בתל אביב -נדל"ן. להשקיע בחו"ל בשווקי ארה"ב עם פיזור גם ליפאן.

סולידי שקלי

ההערכות שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ימנע מלהמשיך בתהליך הורדת הריבית, נראות לנו קצת מופרכות. כמו שזה נראה עכשיו, האינפלציה הנמוכה ושערו של הדולר לא יותירו לנגיד הרבה ברירות אלא להמשיל ולהוריד את הריבית שוב.

ברמות התשואה האלו, אנו סבורים שכדאי להפנות חלק מהאפיקים הסולידיים להשקעה באג"ח צמוד. התשואה על אג"ח צמוד לשנתיים היא צמוד פלוס 3.2%, בעוד התשואה על שחר לאותה תקופה היא 5.3%. המשמעות היא, שאם האינפלציה הממוצעת בחמש שנים הבאות תהיה מעל 2% , אז האג"ח הצמוד יהיה כדאי יותר. המלצתנו: להמשיך ולהאריך מח"מ באגרות החוב השקליות מסוג שחר ולקנות אגרות חוב צמודות בינוניות.

מט"ח

אנו צופים את המשך התחזקותו של השקל על פני המטבע האמריקאי. המאזן המסחרי החיובי של ישראל וההשקעות הזרות שממשיכות לזרום לכאן, מבטיחים כי לא נראה התחזקות משמעותית של הדולר בזמן הקרוב. כמובן, שהידרדרות בלתי צפויה על רקע חילוקי הדעות בהר הבית יכולה לשנות את התמונה מהקצה אל הקצה. הדולר, על כן, מצוין עבור אלו הרוצים מרכיב של ביטוח בתיק. המלצתנו: הדולר לא צפוי להתחזק אלא במקרה של התלקחות בחזית הביטחונית.

מאת: חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה ניהול השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".