שוקי הסחורות: הידעתם שסויה היא הדיזל החדש?
הסויה משמשת גידול עיקרי בסין זה 5,000 שנה לפחות. פול הסויה נחשב בעיני הסינים לאחד מחמשת הגרעינים המקודשים (Wu Ku), הכוללים גם אורז, חיטה, שעורה ודוחן. ליפן הגיעה הסויה רק במאה השישית ולאירופה במאה השבע-עשרה. ורק במאה העשרים התגלה למדע ערכה התזונתי הייחודי של הסויה. בארצות הברית גילו רוב החקלאים את הסויה רק בשנת 1854 לאחר שנפתחה יפן למסחר עם המערב. אולם החל מ-1950 הייתה ארצות הברית ליצרנית וליצואנית הסויה הגדולה בעולם.
המדינות יצרניות הסויה המובילות בעולם הן ארצות הברית – 83.9 מיליון טון בשנת 2005 (39.2% מכלל הייצור העולמי באותה שנה, שהסתכם ב-214.3 מיליון טון), ברזיל – 52.7 מיליון טון, ארגנטינה – 38.3, סין – 17.4 והודו – 6.6 מיליון טון.
ייצור הסויה בעולם עלה ב-100% בין השנים 1991 ל-2005: הייצור בארצות הברית עלה ב-55%, בברזיל ב-173% ובארגנטינה ב-244%.
ארצות הברית היא יצואנית הסויה המובילה בעולם – 22.4 מיליון טון בשנת 2004, אחריה ברזיל – 5 מיליון טון ובמקום השלישי ארגנטינה – 3.8 מיליון טון. סין היא יבואנית הסויה העיקרית בעולם – כ-28 מיליון טון בשנת 2006, אחריה ארצות האיחוד האירופי – 14.5 מיליון טון בשנת 2004 ובמקום השלישי יפן – 5.3 מיליון טון בשנת 2004.
הסויה היא גידול נוח יחסית: היא אינה מצריכה סוג מסוים של קרקע ואינה זקוקה לכמות מים גדולה. כיום משביחים רבות את גידולי הסויה בשיטות של הנדסה גנטית כדי לפתח זנים העמידים בפני מזיקים, ובכך להקטין את השימוש בחומרי הדברה.
פולי הסויה מכילים יותר חלבון מכל גידול אחר – כ-40%. נוסף על כך, מכילים הפולים כ-21% שמן וכ-20% סיבים תזונתיים. בסויה משתמשים בעיקר כדי ליצר שמן, והשאריות מייצור השמן משמשות כמזון לבעלי חיים. הסויה משמשת גם כמזון לאדם: באופן ישיר בעיקר בארצות המזרח ובצורת טופו וחלב סויה בארצות המערב. שימוש נוסף בפולי הסויה ההולך ומתפתח הוא ייצור ביו-דיזל.
ביו-דיזל
מנוע הדיזל (מנוע הניצת בדחיסה), הפיתוח המקורי של רודולף דיזל (1913-1858), היה מבוסס על שריפת שמן צמחי. אולם לאחר מותו של דיזל הותאם המנוע לשריפת דלק שמקורו בנפט. בשנים האחרונות, בעקבות העלייה התלולה במחיר הנפט, החלו להשתמש גם בביו-דיזל המופק בארצות הברית משמן סויה ובאירופה משמן קנולה.
בדלק העשוי מסויה משתמשים בצורתו הנקייה או בתערובת עם דיזל מנפט. התערובת הידועה בשם B20 למשל מורכבת מ-80% דיזל שמקורו בזיקוק נפט ומ-20% ביו-דיזל. התערובת הזו מתאימה לשימוש בכל מנועי הדיזל, ללא צורך בהתאמה כלשהי.
שריפת ביו-דיזל מזיקה הרבה פחות לסביבה משריפת דיזל שמקורו בנפט. אף על פי שעלות ייצור הביו-דיזל גבוהה מעלות ייצור הדיזל, ההקלות במס שמדינות מסוימות בארצות הברית נותנות משוות את מחיר התערובת B20 למחיר הדיזל הרגיל. רבים מעדיפים את השימוש בתערובת, או אם לצטט נהג משאית מדרום ארצות הברית: "העיניים לא שורפות לי כשאני ממלא את המיכל בביו-דיזל, צריכת הדלק יורדת, אני מזהם פחות את הסביבה, ובזמן הנסיעה אני מריח ריח של צ'יפס מצינור הפליטה של המשאית".
כיום פועלים בארצות הברית 87 מפעלים לייצור ביו-דיזל משמן סויה, 65 מפעלים נוספים נבנים כעת ואמורים להתחיל בייצור בשנה וחצי הבאות ו-13 מפעלים קיימים מרחיבים את כושר הייצור שלהם.
שוק הביו-דיזל העולמי מוערך כיום ב-15 מיליארד דולר וצפוי לגדול פי שלושה עד שנת 2015.
מחיר הסויה עלה מאוד בחודשים האחרונים, ולדעת מומחים אחדים, הוא צפוי להמשיך ולעלות בשנת 2007. אחת הסיבות לכך היא שרבים ממגדלי הסויה בארצות הברית עברו לגדל תירס, לאחר שהוכפל מחיר התירס בשנה שעברה בגלל הדרישה הגוברת לתירס לייצור אתנול (המהווה תוסף או תחליף לבנזין בדלק למכוניות). צפויה גם עלייה במחיר עקב השימוש הגובר בסויה לייצור ביו-דיזל. גם הביקוש לסויה הולך וגדל, מכיוון שסין (אף על פי שהיא ממגדלות הסויה העיקריות בעולם) אינה מצליחה לספק את הסויה שהיא צורכת כמאכל לבעלי חיים ולייצור שמן, וכמות הסויה שהיא מייבאת צפויה לגדול בשנת 2007 ב-12% ל-31.7 מיליון טון.
מחיר הסויה הגיע ל-6.97 דולר לבושל (בושל סויה – 60 פאונד או 27.2 ק"ג) ב-29 בדצמבר 2006, לאחר שירד לשפל של 5.37 דולר לבושל ב-29 באוגוסט 2006 – עלייה של כ-30%. לאחר שנע מחיר הסויה בין שני דולרים לשלושה לבושל בשנים 1972-1960, טיפס מחיר הסויה באופן תלול והגיע לשיא של כל הזמנים בחודש יוני 1973 – כ-11 דולר לבושל, מחיר המקביל ל-51 דולר לבושל בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. בשנים שלאחר מכן נע המחיר בתנודות חזקות בין ארבעה לעשרה דולרים לבושל. הגורם הישיר לתנודות החריפות במחיר הסויה הוא השינויים ביחס שבין רמות המלאי לצריכה: היחס הזה היה 18.3% בחודש דצמבר 2006 (לשם השוואה, היחס בין רמות המלאי לצריכה בתירס בחודש דצמבר היה 7.9%). ההערכה היא שהיחס צפוי לרדת לכ-16.5% בשנת 2007.
ובשבוע הבא: למי שמאמין שמחיר הסויה יוסיף לעלות ומחפש דרך להשקיע בו – אסביר כיצד עושים זאת.
*מאת: אריה גורן - אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל
הנפקת חברת הנדל"ן של רמי לוי, מספרת על יזם בלתי נלאה שהצליח להפוך מכולת לרשת השנייה בגודלה בישראל ועל הדרך לקנות ולהשביח נדל"ן בשווי של מיליארדים. כך הגיעה משפחת לוי להון של 7 מיליארד שקל
רמי לוי מנפיק את חברת הנדל"ן שלו בבורסה. השווי המבוקש - 4.5 מיליארד שקל. ייתכן שלוי יסגור על פחות. אבל, השווי של הנדל"ן מבחינתו גדול משמעותית מהשווי של הקמעונאות (בנדל"ן הוא מחזיק ב-100%, בקמעונאות כ-40%). חשבתם שרמי לוי זה בעיקר רשת מובילה? טעיתם, גם אנחנו טעינו. רמי לוי זה טייקון של נדל"ן, קמעונאות, עם החזקות ברשת פארם, תעופה, סלולר ועוד. ההחזקה של רמי לוי ברשת הקמעונאות שווה כ-1.7 מיליארד שקל, לצד השקעות פרטיות ונכסים נוספים ועם ההחזקה בחברת הנדל"ן שעומדת להנפיק, ההון של המשפחה באזור 7 מיליארד שקל.
לוי הוא מעשירי הארץ והכל ב-10 אצבעות. לא ירושה, לא מתנה. עבודה קשה. זו הזדמנות לספר את הסיפור של רמי לוי, סיפור חובה ליזמים - כל הדרך מחנות קטנה לאחד מאנשי העסקים המובילים בארץ.
רמי לוי נולד ב-1955 בשכונת נחלאות בירושלים, אחת השכונות הוותיקות והצפופות של העיר. המשפחה התגוררה בדירה קטנה, וההורים התקשו לפרנס את הילדים הרבים. "גדלתי עם הפחד שיום אחד לא יהיה לחם בבית", סיפר לוי בראיון לפני יותר מעשור. "זה פחד שמלווה אותי עד היום. גם כשיש לי מיליארדים, אני עדיין זוכר את התחושה הזאת של חוסר ביטחון".
בגיל 14, במקום להמשיך ללימודים תיכוניים מלאים, החל לוי לעבוד בשוק מחנה יהודה. תחילה כסבל, סוחב ארגזים כבדים תמורת גרושים, ואחר כך כעוזר לסוחרים ותיקים. "השוק היה האוניברסיטה שלי", אמר בראיון בעבר. "שם למדתי שהכי חשוב זה להיות הוגן עם הלקוח. אם אתה גונב אותו פעם אחת, הוא לא יחזור".
- רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השנים בשוק עיצבו את תפיסת העולם העסקית שלו. הוא ראה איך סוחרים מרוויחים אחוזים בודדים על כל עסקה אבל מצליחים להתפרנס בכבוד מהמחזור הגדול. הוא הבין שהמפתח הוא נפח - למכור הרבה במרווח קטן ולא מעט במרווח גדול.