לידר שוקי הון על טבע: עד מתי משקיעים יזילו דמעה?
"עדכון התחזית התזרימית התפעולית שלנו, יחד עם שימוש במקדם היוון של 10%, מובילים לשווי חברה של כ-30 מיליארד דולר, ולמחיר יעד של 39 דולר. הדיסקאונט שבין השווי הכלכלי לבין רמת המחירים שבה נסחרת מניית טבע כיום – כ-23%, מצדיק לטעמנו המלצת קנייה". כך פותחים בבית ההשקעות לידר שוקי הון את המלצתם למניית טבע.
יחד עם זאת, מציינים בלידר, כי הם מתקשים למצוא בטווח הקצר קטליזטורים שעשויים להוציא את מניית טבע מהדכדוך המאפיין אותה במהלך השנה האחרונה – מצב העשוי להשתנות עם פרסום הדוחות לרבעון הרביעי של 2006 בפברואר הקרוב, עת תתייחס הנהלת הטבע לראשונה באופן קונקרטי יותר לתחזית שנת 2007, וכן ככל שיתקדם ויושלם תהליך חילופי המנכ"לים בחברה.
עוד מציינים בבית ההשקעות, כי אטרקטיביות המחיר הנוכחי של מניית טבע מומחשת ומתחזקת בהסתכלות יחסית – בהיבט של מכפילי P/E(מכפיל רווח), הם מתקשים למצוא צידוק לדיסקאונט שבו נסחרת טבע לעומת שאר החברות בענף הפרמצבטי-גנרי.
גם בהיבט של מכפילי EV/EBITDA, סבורים בבית ההשקעות, כי על טבע להיסחר בפרמיה של לפחות 15% ביחס ל-peer group הנ"ל, וזאת לאור המובילות של טבע, יתרונה המובהק לגודל ביחס למתחרות, פיזור גיאוגרפי טוב יותר של המכירות, ו"עומק" אתי משמעותי יותר.
נקודה נוספת שמעלים בלידר מיוחסת לפרדוקס הצמיחה ומציינים, כי בתחום הגנרי סובלת טבע מצרות של עשירים: עוצמת הצמיחה של שנת 2006, הנזקפת בעיקרה לזכות שלוש ההשקות הגנריות לבלוקבסטרים הידועים זוקור, זולופט, ופרבקול הופכת ל'בעיה', שכן היא גורמת לשנת 2007 הממשמשת ובאה להיראות 'חיוורת' מבחינת הצמיחה הצפויה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
