כיצד צריך להראות תיק ההשקעות?
מי שעבר בחייו מפולת או שניים לומד להתייחס בחשדנות לפוליטיקאים המצהירים, כפי שהצהיר ראש הממשלה אהוד אולמרט, כי "מצבנו הכלכלי טוב יותר מאי פעם" . שמענו כבר פוליטיקאים מצהירים הצהרות דומות.
ראש הממשלה מנחם בגין הצהיר על כך בעיצומו של מסע הבחירות של 1981, הזכור בשל כלכלת הבחירות המפורסמת של שר האוצר יורם ארידור. המפולת הגדולה של 1982 הגיעה מיד אחר כך. גם ב 1994 דובר על מצבנו הכלכלי המצוין, שהשתפר מאוד בעקבות הסכמי אוסלו והפוטנציאל של המזרח התיכון החדש שנפתח בפנינו. התקוות האלו התנפצו להם עם המפולת בבורסה והגירעונות התקציביים המטורפים של אמצע שנות התשעים.
בשנת 2000 כבר התחברנו לעולם ומצבנו הכלכלי, שלא היה טוב ממנו, היה חלק מאופוריה חובקת עולם. את התרוממות הרוח שלנו תדלקה אז גם התקווה ל"שחר של יום חדש" של אהוד ברק. התנפצות הבועה ואינתיפאדת אל אקצה והמיתון שבא איתה לימדו אותנו קצת לפקפק בתקופות "טובות מאי פעם".
אבל הפעם זה נראה שונה (אולי כך חשבו גם אז?). הפעם אנו לא במערכת בחירות, העולם לא באופוריה ובראשות הממשלה עומד אדם שאיש אינו "מאשים" אותו באחריות למצב הכלכלי.
הנתונים באמת מרשימים. קודם כל הצמיחה. היא תגיע השנה ל 4.5%, שיעור שהיה יכול להיות גבוה הרבה יותר ללא המלחמה בלבנון. אבל לא רק הצמיחה – יש הרבה נתונים השנה שמתהדרים בכך שהם "הכי אי פעם". רזרבות המטבע הם הכי גבוהות אי פעם, האינפלציה היא הכי נמוכה אי פעם ולראשונה אי פעם היצוא גבוה מהיבוא (של סחורות ושירותים בניכוי סיוע חוץ).
משקיעים ומנתחים מנסים לחזות מה תהיה הסיבה שתגרום לשינוי בכיוון החיובי של השוק – משימה לא קלה. הכלכלה הישראלית נוטה לאחרונה להתעלם ממשתנים גיאו-פוליטיים ומתחשבת אך ורק בכלכלה ובהישגים. הצמיחה הנוכחית, בניגוד לשתי קודמותיה, אינה נשענת על ציפיות לא ריאליות מתהליך שלום. לאיש אין ציפיות הפעם. הצמיחה הנוכחית נובעת מאמונה אמיתית בכוחה של הכלכלה הישראלית, ממה שנעשה וממה שעוד יכול להיעשות.
מי היה מאמין. רק לפני 4 שנים היו רבים שחשבו באמת שמדינת ישראל הולכת להתמוטט. הם טעו בגדול. היום לעומת זאת רבים מאמינים שהמשך הצמיחה הוא ברור. האם יכול להיות שהרוב טועה גם הפעם?
יכול להיות. כשכולם חושבים בכיוון אחד גובר הסיכון שתתפתח בועה. אנו לא חושבים שזהו המצב, אבל כדאי לפזר השקעות על פני עוד מקומות על פני הגלובוס כדי להקטין את הסיכון ש"הטוב ביותר אי פעם" יהפוך שוב לזיכרון כואב.
מניות
לקראת סוף השנה, מנסה שוק המניות בישראל לטפס ולשבור שיא חדש. אנו מאמינים כי הציפיות שהשוק יגיע ל – 1000 או לקרבת המספר הזה, יניעו את השוק לשם בזמן הקרוב, גם אם זה כבר יהיה בתחילת השנה הבאה. שווקי המניות בחו"ל נעצרו מעט עקב החששות, שלא נעלמים, מפני האטה בארה"ב. הגירעון העצום במאזן התשלומים האמריקאי משפיע אמנם על ערכו של הדולר, אך גם מעלה חששות מפני השלכותיו על שאר שווקי העולם.
לפזר את החלק המניתי בתיק על פני מספר שווקים בעולם. מחצית בישראל והשאר בארה"ב ויפאן עם חלק לא גדול בשווקים המתעוררים של אסיה.
האפיק השיקלי
ממשלת ישראל גייסה בתחילת החודש כמיליארד דולר בשווקי העולם בריבית הגבוהה בפחות מנקודת אחוז אחת מהריבית על אג"ח אמריקאי לתקופה המקבילה. הגיוס מצביע על האמון שרוכשים בעולם לכלכלת ישראל. האמון הזה חייב לחלחל גם לתשואה השקלית ולגרום לכך שמחירי אגרות החוב הארוכות ירדו ותשואתם בעקבות כך תעלה.
להאריך מח"מ באגרות החוב השקליות מסוג שחר.
מט"ח
מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר לא תיעצר בקרוב. יש אמנם רבים שמאמינים שהדולר נמוך מדי, אך האמונה הזאת אינה מניעה אותם לקנות עוד דולרים במחירו הנמוך הנוכחי. מחירו הנמוך של המטבע האמריקאי יוצר בעיות אצל היצואנים, אך אין בכוחו של בנק ישראל לסייע להם בכך. הורדת ריבית תעזור אולי נקודתית, אבל רק שינוי כיוון של הדולר בעולם יגרור שינוי כיוון גם בישראל.
הדולר צפוי להמשיך ולהיחלש . כדאי לגדר סיכון מטבע ע"י מכירת קולים.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
