כיצד צריך להראות תיק ההשקעות?
מי שעבר בחייו מפולת או שניים לומד להתייחס בחשדנות לפוליטיקאים המצהירים, כפי שהצהיר ראש הממשלה אהוד אולמרט, כי "מצבנו הכלכלי טוב יותר מאי פעם" . שמענו כבר פוליטיקאים מצהירים הצהרות דומות.
ראש הממשלה מנחם בגין הצהיר על כך בעיצומו של מסע הבחירות של 1981, הזכור בשל כלכלת הבחירות המפורסמת של שר האוצר יורם ארידור. המפולת הגדולה של 1982 הגיעה מיד אחר כך. גם ב 1994 דובר על מצבנו הכלכלי המצוין, שהשתפר מאוד בעקבות הסכמי אוסלו והפוטנציאל של המזרח התיכון החדש שנפתח בפנינו. התקוות האלו התנפצו להם עם המפולת בבורסה והגירעונות התקציביים המטורפים של אמצע שנות התשעים.
בשנת 2000 כבר התחברנו לעולם ומצבנו הכלכלי, שלא היה טוב ממנו, היה חלק מאופוריה חובקת עולם. את התרוממות הרוח שלנו תדלקה אז גם התקווה ל"שחר של יום חדש" של אהוד ברק. התנפצות הבועה ואינתיפאדת אל אקצה והמיתון שבא איתה לימדו אותנו קצת לפקפק בתקופות "טובות מאי פעם".
אבל הפעם זה נראה שונה (אולי כך חשבו גם אז?). הפעם אנו לא במערכת בחירות, העולם לא באופוריה ובראשות הממשלה עומד אדם שאיש אינו "מאשים" אותו באחריות למצב הכלכלי.
הנתונים באמת מרשימים. קודם כל הצמיחה. היא תגיע השנה ל 4.5%, שיעור שהיה יכול להיות גבוה הרבה יותר ללא המלחמה בלבנון. אבל לא רק הצמיחה – יש הרבה נתונים השנה שמתהדרים בכך שהם "הכי אי פעם". רזרבות המטבע הם הכי גבוהות אי פעם, האינפלציה היא הכי נמוכה אי פעם ולראשונה אי פעם היצוא גבוה מהיבוא (של סחורות ושירותים בניכוי סיוע חוץ).
משקיעים ומנתחים מנסים לחזות מה תהיה הסיבה שתגרום לשינוי בכיוון החיובי של השוק – משימה לא קלה. הכלכלה הישראלית נוטה לאחרונה להתעלם ממשתנים גיאו-פוליטיים ומתחשבת אך ורק בכלכלה ובהישגים. הצמיחה הנוכחית, בניגוד לשתי קודמותיה, אינה נשענת על ציפיות לא ריאליות מתהליך שלום. לאיש אין ציפיות הפעם. הצמיחה הנוכחית נובעת מאמונה אמיתית בכוחה של הכלכלה הישראלית, ממה שנעשה וממה שעוד יכול להיעשות.
מי היה מאמין. רק לפני 4 שנים היו רבים שחשבו באמת שמדינת ישראל הולכת להתמוטט. הם טעו בגדול. היום לעומת זאת רבים מאמינים שהמשך הצמיחה הוא ברור. האם יכול להיות שהרוב טועה גם הפעם?
יכול להיות. כשכולם חושבים בכיוון אחד גובר הסיכון שתתפתח בועה. אנו לא חושבים שזהו המצב, אבל כדאי לפזר השקעות על פני עוד מקומות על פני הגלובוס כדי להקטין את הסיכון ש"הטוב ביותר אי פעם" יהפוך שוב לזיכרון כואב.
מניות
לקראת סוף השנה, מנסה שוק המניות בישראל לטפס ולשבור שיא חדש. אנו מאמינים כי הציפיות שהשוק יגיע ל – 1000 או לקרבת המספר הזה, יניעו את השוק לשם בזמן הקרוב, גם אם זה כבר יהיה בתחילת השנה הבאה. שווקי המניות בחו"ל נעצרו מעט עקב החששות, שלא נעלמים, מפני האטה בארה"ב. הגירעון העצום במאזן התשלומים האמריקאי משפיע אמנם על ערכו של הדולר, אך גם מעלה חששות מפני השלכותיו על שאר שווקי העולם.
לפזר את החלק המניתי בתיק על פני מספר שווקים בעולם. מחצית בישראל והשאר בארה"ב ויפאן עם חלק לא גדול בשווקים המתעוררים של אסיה.
האפיק השיקלי
ממשלת ישראל גייסה בתחילת החודש כמיליארד דולר בשווקי העולם בריבית הגבוהה בפחות מנקודת אחוז אחת מהריבית על אג"ח אמריקאי לתקופה המקבילה. הגיוס מצביע על האמון שרוכשים בעולם לכלכלת ישראל. האמון הזה חייב לחלחל גם לתשואה השקלית ולגרום לכך שמחירי אגרות החוב הארוכות ירדו ותשואתם בעקבות כך תעלה.
להאריך מח"מ באגרות החוב השקליות מסוג שחר.
מט"ח
מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר לא תיעצר בקרוב. יש אמנם רבים שמאמינים שהדולר נמוך מדי, אך האמונה הזאת אינה מניעה אותם לקנות עוד דולרים במחירו הנמוך הנוכחי. מחירו הנמוך של המטבע האמריקאי יוצר בעיות אצל היצואנים, אך אין בכוחו של בנק ישראל לסייע להם בכך. הורדת ריבית תעזור אולי נקודתית, אבל רק שינוי כיוון של הדולר בעולם יגרור שינוי כיוון גם בישראל.
הדולר צפוי להמשיך ולהיחלש . כדאי לגדר סיכון מטבע ע"י מכירת קולים.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.