מי שעבר בחייו מפולת או שניים לומד להתייחס בחשדנות לפוליטיקאים המצהירים, כפי שהצהיר ראש הממשלה אהוד אולמרט, כי "מצבנו הכלכלי טוב יותר מאי פעם" . שמענו כבר פוליטיקאים מצהירים הצהרות דומות.

ראש הממשלה מנחם בגין הצהיר על כך בעיצומו של מסע הבחירות של 1981, הזכור בשל כלכלת הבחירות המפורסמת של שר האוצר יורם ארידור. המפולת הגדולה של 1982 הגיעה מיד אחר כך. גם ב 1994 דובר על מצבנו הכלכלי המצוין, שהשתפר מאוד בעקבות הסכמי אוסלו והפוטנציאל של המזרח התיכון החדש שנפתח בפנינו. התקוות האלו התנפצו להם עם המפולת בבורסה והגירעונות התקציביים המטורפים של אמצע שנות התשעים.

בשנת 2000 כבר התחברנו לעולם ומצבנו הכלכלי, שלא היה טוב ממנו, היה חלק מאופוריה חובקת עולם. את התרוממות הרוח שלנו תדלקה אז גם התקווה ל"שחר של יום חדש" של אהוד ברק. התנפצות הבועה ואינתיפאדת אל אקצה והמיתון שבא איתה לימדו אותנו קצת לפקפק בתקופות "טובות מאי פעם".

אבל הפעם זה נראה שונה (אולי כך חשבו גם אז?). הפעם אנו לא במערכת בחירות, העולם לא באופוריה ובראשות הממשלה עומד אדם שאיש אינו "מאשים" אותו באחריות למצב הכלכלי.

הנתונים באמת מרשימים. קודם כל הצמיחה. היא תגיע השנה ל 4.5%, שיעור שהיה יכול להיות גבוה הרבה יותר ללא המלחמה בלבנון. אבל לא רק הצמיחה – יש הרבה נתונים השנה שמתהדרים בכך שהם "הכי אי פעם". רזרבות המטבע הם הכי גבוהות אי פעם, האינפלציה היא הכי נמוכה אי פעם ולראשונה אי פעם היצוא גבוה מהיבוא (של סחורות ושירותים בניכוי סיוע חוץ).

משקיעים ומנתחים מנסים לחזות מה תהיה הסיבה שתגרום לשינוי בכיוון החיובי של השוק – משימה לא קלה. הכלכלה הישראלית נוטה לאחרונה להתעלם ממשתנים גיאו-פוליטיים ומתחשבת אך ורק בכלכלה ובהישגים. הצמיחה הנוכחית, בניגוד לשתי קודמותיה, אינה נשענת על ציפיות לא ריאליות מתהליך שלום. לאיש אין ציפיות הפעם. הצמיחה הנוכחית נובעת מאמונה אמיתית בכוחה של הכלכלה הישראלית, ממה שנעשה וממה שעוד יכול להיעשות.

מי היה מאמין. רק לפני 4 שנים היו רבים שחשבו באמת שמדינת ישראל הולכת להתמוטט. הם טעו בגדול. היום לעומת זאת רבים מאמינים שהמשך הצמיחה הוא ברור. האם יכול להיות שהרוב טועה גם הפעם?

יכול להיות. כשכולם חושבים בכיוון אחד גובר הסיכון שתתפתח בועה. אנו לא חושבים שזהו המצב, אבל כדאי לפזר השקעות על פני עוד מקומות על פני הגלובוס כדי להקטין את הסיכון ש"הטוב ביותר אי פעם" יהפוך שוב לזיכרון כואב.

מניות

לקראת סוף השנה, מנסה שוק המניות בישראל לטפס ולשבור שיא חדש. אנו מאמינים כי הציפיות שהשוק יגיע ל – 1000 או לקרבת המספר הזה, יניעו את השוק לשם בזמן הקרוב, גם אם זה כבר יהיה בתחילת השנה הבאה. שווקי המניות בחו"ל נעצרו מעט עקב החששות, שלא נעלמים, מפני האטה בארה"ב. הגירעון העצום במאזן התשלומים האמריקאי משפיע אמנם על ערכו של הדולר, אך גם מעלה חששות מפני השלכותיו על שאר שווקי העולם.

לפזר את החלק המניתי בתיק על פני מספר שווקים בעולם. מחצית בישראל והשאר בארה"ב ויפאן עם חלק לא גדול בשווקים המתעוררים של אסיה.

האפיק השיקלי

ממשלת ישראל גייסה בתחילת החודש כמיליארד דולר בשווקי העולם בריבית הגבוהה בפחות מנקודת אחוז אחת מהריבית על אג"ח אמריקאי לתקופה המקבילה. הגיוס מצביע על האמון שרוכשים בעולם לכלכלת ישראל. האמון הזה חייב לחלחל גם לתשואה השקלית ולגרום לכך שמחירי אגרות החוב הארוכות ירדו ותשואתם בעקבות כך תעלה.

להאריך מח"מ באגרות החוב השקליות מסוג שחר.

מט"ח

מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר לא תיעצר בקרוב. יש אמנם רבים שמאמינים שהדולר נמוך מדי, אך האמונה הזאת אינה מניעה אותם לקנות עוד דולרים במחירו הנמוך הנוכחי. מחירו הנמוך של המטבע האמריקאי יוצר בעיות אצל היצואנים, אך אין בכוחו של בנק ישראל לסייע להם בכך. הורדת ריבית תעזור אולי נקודתית, אבל רק שינוי כיוון של הדולר בעולם יגרור שינוי כיוון גם בישראל.

הדולר צפוי להמשיך ולהיחלש . כדאי לגדר סיכון מטבע ע"י מכירת קולים.