כיצד צריך להראות תיק ההשקעות?

חיים ונציה מציג את ההעדפות שלו - סוקר את הקשר ההיסטורי שבין הצהרות פוליטיות לבין מפולות בבורסה, ונשאר אופטמי
חיים ונציה |

מי שעבר בחייו מפולת או שניים לומד להתייחס בחשדנות לפוליטיקאים המצהירים, כפי שהצהיר ראש הממשלה אהוד אולמרט, כי "מצבנו הכלכלי טוב יותר מאי פעם" . שמענו כבר פוליטיקאים מצהירים הצהרות דומות.

ראש הממשלה מנחם בגין הצהיר על כך בעיצומו של מסע הבחירות של 1981, הזכור בשל כלכלת הבחירות המפורסמת של שר האוצר יורם ארידור. המפולת הגדולה של 1982 הגיעה מיד אחר כך. גם ב 1994 דובר על מצבנו הכלכלי המצוין, שהשתפר מאוד בעקבות הסכמי אוסלו והפוטנציאל של המזרח התיכון החדש שנפתח בפנינו. התקוות האלו התנפצו להם עם המפולת בבורסה והגירעונות התקציביים המטורפים של אמצע שנות התשעים.

בשנת 2000 כבר התחברנו לעולם ומצבנו הכלכלי, שלא היה טוב ממנו, היה חלק מאופוריה חובקת עולם. את התרוממות הרוח שלנו תדלקה אז גם התקווה ל"שחר של יום חדש" של אהוד ברק. התנפצות הבועה ואינתיפאדת אל אקצה והמיתון שבא איתה לימדו אותנו קצת לפקפק בתקופות "טובות מאי פעם".

אבל הפעם זה נראה שונה (אולי כך חשבו גם אז?). הפעם אנו לא במערכת בחירות, העולם לא באופוריה ובראשות הממשלה עומד אדם שאיש אינו "מאשים" אותו באחריות למצב הכלכלי.

הנתונים באמת מרשימים. קודם כל הצמיחה. היא תגיע השנה ל 4.5%, שיעור שהיה יכול להיות גבוה הרבה יותר ללא המלחמה בלבנון. אבל לא רק הצמיחה – יש הרבה נתונים השנה שמתהדרים בכך שהם "הכי אי פעם". רזרבות המטבע הם הכי גבוהות אי פעם, האינפלציה היא הכי נמוכה אי פעם ולראשונה אי פעם היצוא גבוה מהיבוא (של סחורות ושירותים בניכוי סיוע חוץ).

משקיעים ומנתחים מנסים לחזות מה תהיה הסיבה שתגרום לשינוי בכיוון החיובי של השוק – משימה לא קלה. הכלכלה הישראלית נוטה לאחרונה להתעלם ממשתנים גיאו-פוליטיים ומתחשבת אך ורק בכלכלה ובהישגים. הצמיחה הנוכחית, בניגוד לשתי קודמותיה, אינה נשענת על ציפיות לא ריאליות מתהליך שלום. לאיש אין ציפיות הפעם. הצמיחה הנוכחית נובעת מאמונה אמיתית בכוחה של הכלכלה הישראלית, ממה שנעשה וממה שעוד יכול להיעשות.

מי היה מאמין. רק לפני 4 שנים היו רבים שחשבו באמת שמדינת ישראל הולכת להתמוטט. הם טעו בגדול. היום לעומת זאת רבים מאמינים שהמשך הצמיחה הוא ברור. האם יכול להיות שהרוב טועה גם הפעם?

יכול להיות. כשכולם חושבים בכיוון אחד גובר הסיכון שתתפתח בועה. אנו לא חושבים שזהו המצב, אבל כדאי לפזר השקעות על פני עוד מקומות על פני הגלובוס כדי להקטין את הסיכון ש"הטוב ביותר אי פעם" יהפוך שוב לזיכרון כואב.

מניות

לקראת סוף השנה, מנסה שוק המניות בישראל לטפס ולשבור שיא חדש. אנו מאמינים כי הציפיות שהשוק יגיע ל – 1000 או לקרבת המספר הזה, יניעו את השוק לשם בזמן הקרוב, גם אם זה כבר יהיה בתחילת השנה הבאה. שווקי המניות בחו"ל נעצרו מעט עקב החששות, שלא נעלמים, מפני האטה בארה"ב. הגירעון העצום במאזן התשלומים האמריקאי משפיע אמנם על ערכו של הדולר, אך גם מעלה חששות מפני השלכותיו על שאר שווקי העולם.

לפזר את החלק המניתי בתיק על פני מספר שווקים בעולם. מחצית בישראל והשאר בארה"ב ויפאן עם חלק לא גדול בשווקים המתעוררים של אסיה.

האפיק השיקלי

ממשלת ישראל גייסה בתחילת החודש כמיליארד דולר בשווקי העולם בריבית הגבוהה בפחות מנקודת אחוז אחת מהריבית על אג"ח אמריקאי לתקופה המקבילה. הגיוס מצביע על האמון שרוכשים בעולם לכלכלת ישראל. האמון הזה חייב לחלחל גם לתשואה השקלית ולגרום לכך שמחירי אגרות החוב הארוכות ירדו ותשואתם בעקבות כך תעלה.

להאריך מח"מ באגרות החוב השקליות מסוג שחר.

מט"ח

מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר לא תיעצר בקרוב. יש אמנם רבים שמאמינים שהדולר נמוך מדי, אך האמונה הזאת אינה מניעה אותם לקנות עוד דולרים במחירו הנמוך הנוכחי. מחירו הנמוך של המטבע האמריקאי יוצר בעיות אצל היצואנים, אך אין בכוחו של בנק ישראל לסייע להם בכך. הורדת ריבית תעזור אולי נקודתית, אבל רק שינוי כיוון של הדולר בעולם יגרור שינוי כיוון גם בישראל.

הדולר צפוי להמשיך ולהיחלש . כדאי לגדר סיכון מטבע ע"י מכירת קולים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".