לידר שוקי הון: לאומי נסחר בדיסקואנט של 29%
אמנם התוצאות של פועלים אכזבו מעט – אבל בהחלט לא מדובר בדו"ח רע. תוצאות בנק הפועלים לרבעון השלישי של השנה היו נמוכות מעט מהתחזיות המוקדמות. שלושת הגורמים המרכזיים עליהם ניתן להצביע כסיבות לתוצאות החלשות יחסית הינם הפרשה לחובות מסופקים שהייתה גבוהה במעט מהתחזיות, הכנסות נמוכות מעט מהצפוי, בין היתר בהשפעת המלחמה, וגידול בהוצאות שחלקו נועד, להערכתנו, לצורך הגידול העתידי בהכנסות. אבל האם ניתן להסיק מהתוצאות על שווי הבנק? – לדעתנו ממש לא. כך סבורים בלידר שוקי הון, בסקירה של מגזר הבנקים בכלל ובנק הפועלים בפרט.
בהמשך מציינים בבית ההשקעות, כי ברבעון השלישי ישנם מספר גורמים שהשפיעו לשלילה על תוצאות הבנקים:
1. אינפלציה נמוכה אשר פגעה בהכנסות המימון.
2. תיסוף בשער השקל, שגרם הן לירידה בהכנסות מחו"ל המתורגמות לשקלים והן לעליה בשיעור המס.
3. מלחמה שבסופו של דבר השפיעה על ההכנסות וכנראה גם על ההפרשות לחובות המסופקים באופן מסוים.
4. הפסקת הכנסות מהקרנות שנמכרו, כאשר בינתיים דמי ההפצה מכניסים הרבה פחות ממה שיכניסו בעתיד.
5. הוצאות נוספות לצורך ההערכות בתחום הפנסיה, הייעוץ הפיננסי ובבנק פועלים גם בתחום הרכישות בחו"ל.
עם זאת, בשורה התחתונה: ברבעון בו קיימות מספר השפעות שליליות (רובן בעלות אופי חד פעמי), מציינים בלידר שוקי הון, כי בנק הפועלים עדיין מייצר תשואה על ההון של 14%, כאשר להערכתנו הרווח המייצג של הבנק הינו גבוה יותר מתשואה זו ועומד על מעל 15%.
באשר לרבעון הרביעי, סבורים בבית ההשקעות, כי הוא צפוי להיות חלש יחסית (אינפלציה שלילית), אבל מוסיפים, כי זו בהחלט לא סיבה לחשוב שבגלל השפעה חשבונאית של רבעון הבנק שווה פתאום פחות.
מנועי צמיחה
למרות שהבנקים בארץ, ובעיקר הבנקים הגדולים, סובלים מגידול נמוך יחסית בתחום האשראי על רקע התחרות הקשה משוק ההון, ולמרות אבדן ההכנסות (חלקו כבר הלך וחלקו בעתיד הקרוב) מקרנות נאמנות וקופות גמל, סבורים בבית ההשקעות, כי לבנקים בכלל, ולבנק הפועלים בפרט מספר מנועי צמיחה שיתרמו לשווי הבנקים בשנים הקרובות:
1. אשראי ופעילות בנקאית: קודם כל צריך לזכור כי משק צומח משמעותו צמיחה הן באשראי (גם אם צמיחה מתונה) והן בפעילות הבנקאית. הבנקים היו ונשארו מראה של המשק ואם ימשיך להיות כאן טוב זה יבוא לידי ביטוי גם בתוצאות שלהם. גם אם לא מדובר בצמיחה חדה, הרי עדיין הבנקים צומחים בכ-1%-3% באשראי ובשיעור משמעותי יותר בעמלות מפעילות.
2. דמי הפצה: הבנקים ייהנו מדמי הפצה על המוצרים שהם משווקים, ומאלה שלא ישווקו כנראה שייהנו יותר מאחר והם ימצאו לציבור פתרונות מהם ירוויחו יותר (מוצרים מובנים, פיקדונות וכו'). בשלב זה רק חלק מדמי ההפצה בתוך הדו"חות.
3. מכירת מוצרים פנסיוניים: מנוע צמיחה משמעותי לשנים הקרובות הינו תחום הפנסיה והביטוח. בלידר שוקי הון, מאמינים כי תוך שנים מעטות יהפוך חלק זה לגורם הכנסות משמעותי. התרומה צפויה להיות של עשרות מיליוני שקלים כל שנה, והצמיחה תהיה בקצב חד מאד (מאחר והעמלות הן לא רק על הכסף החדש אלא גם על הצבירה הקיימת, כלומר צמיחה דו ספרתית בשנים הראשונות).
4. עמלות: גם בתחום העמלות הבנקים ידעו להמשיך ולהרוויח. אל תדאגו, מציינים בבית ההשקעות - הסערה תירגע והבנקים ימשיכו להרוויח.
5. חו"ל: "בשלב זה קשה לתת כל תמחור לבנקים על הפעילות בחו"ל (ולמעשה אנו קונסים אותם מאחר ואנו מתייחסים רק להוצאות בגין הפעילויות). צריך לזכור, כי אחרי הכל בנק הפועלים יכול לתרום הרבה מהניסיון והידע שלו ועם בחירת שותפים מקומיים טובים הבנק יוכל להרוויח הרבה מעבר לים, ואנו אופטימיים לגבי פוטנציאל הרווח בחו"ל" מציינים בבית ההשקעות.
6. מס: נקודה נוספת הינה שהמשך הרפורמה במס יביא בשנים הקרובות לשיפור נוסף של למעלה מ-10% ברווחי הבנקים.
הוצאות לצורך גידול בהכנסות
חשוב לזכור, מציינים בבית ההשקעות, כי בעת ניתוח הדו"חות הגידול בהוצאות בתקופה זו הינו לצורך ייצוא הכנסות עתידיות (הפצה, פנסיה וחו"ל) ולפיכך התוצאות כיום מוטות מטה. בלידר שוקי הון, מאמינים, כי תוך מספר רבעונים נראה את התמורה בגין ההוצאות שמבוצעות היום.
הבנקים ממשיכים להיות אחד הסקטורים האטרקטיביים - לאומי ופועלים המועדפים
"רבעון חלש אחד (שהושפע לשלילה ממספר גורמים נקודתיים שהיו צפויים) לא משנה את הערכתנו על הסקטור. אנו מאמינים, כי ברמות התמחור הנוכחיות הבנקים הגדולים נסחרים במכפיל 10-11, עם פוטנציאל צמיחה ברווח. חשוב לזכור כי בניגוד לתחומים אחרים קיים בטחון גדול ביכולת הבנקים להמשיך ולייצר את הרווחיות אותה הוא מייצר כיום, ולהמשיך לחלק מידי שנה דיבידנדים גבוהים", מציינים בבית ההשקעות.
לפיכך, ממשיכים בבית ההשקעות, להמליץ על אחזקה בסקטור מעל משקלו במדד, כאשר לאומי מומלץ בקניה ופועלים דיסקונט ( דיסקונט א' ) ומזרחי ( מזרחי טפחות ) בתשואת יתר .
בתוך כך, עדכנו בבית ההשקעות את מחירי היעד למניית פועלים ל-25 שקל על רקע האופטימיות לגבי תוצאות הבנק בעתיד והירידה במחירי ההיוון.
כמו כן, העלו בבית ההשקעות בשבוע שעבר את ההמלצה למזרחי לתשואת יתר ואת מחיר היעד ל-34 שקל, על רקע התוצאות המצוינות והערכותינו האופטימיות שהבנק ידע להמשיך לצמוח תוך שמירה על רמת ההוצאות הקיימת.
חשוב לזכור כי מחירי ההון מוטים כלפי מעלה מאחר ובמרבית הבנקים רווחי ההון בגין מכירת הקרנות והקופות עדיין לא נכנסו למאזנים. כמו כן, יש לזכור כי רווחי הרבעון השלישי עדיין לא נכנסו להון בלאומי ודיסקונט שטרם פרסמו התוצאות.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.