לידר שוקי הון: לאומי נסחר בדיסקואנט של 29%

ממליצים קניה בעיקר על רקע היותו המרוויח הגדול ממכירת הקרנות והקופות. הפועלים, דיסקונט ומזרחי זוכים ל"תשואת יתר". עם זאת, מזהירים, כי גם הרבעון הרביעי צפוי להיות חלש יחסית בפועלים
אסף מליחי |

אמנם התוצאות של פועלים אכזבו מעט – אבל בהחלט לא מדובר בדו"ח רע. תוצאות בנק הפועלים לרבעון השלישי של השנה היו נמוכות מעט מהתחזיות המוקדמות. שלושת הגורמים המרכזיים עליהם ניתן להצביע כסיבות לתוצאות החלשות יחסית הינם הפרשה לחובות מסופקים שהייתה גבוהה במעט מהתחזיות, הכנסות נמוכות מעט מהצפוי, בין היתר בהשפעת המלחמה, וגידול בהוצאות שחלקו נועד, להערכתנו, לצורך הגידול העתידי בהכנסות. אבל האם ניתן להסיק מהתוצאות על שווי הבנק? – לדעתנו ממש לא. כך סבורים בלידר שוקי הון, בסקירה של מגזר הבנקים בכלל ובנק הפועלים בפרט.

בהמשך מציינים בבית ההשקעות, כי ברבעון השלישי ישנם מספר גורמים שהשפיעו לשלילה על תוצאות הבנקים:

1. אינפלציה נמוכה אשר פגעה בהכנסות המימון.

2. תיסוף בשער השקל, שגרם הן לירידה בהכנסות מחו"ל המתורגמות לשקלים והן לעליה בשיעור המס.

3. מלחמה שבסופו של דבר השפיעה על ההכנסות וכנראה גם על ההפרשות לחובות המסופקים באופן מסוים.

4. הפסקת הכנסות מהקרנות שנמכרו, כאשר בינתיים דמי ההפצה מכניסים הרבה פחות ממה שיכניסו בעתיד.

5. הוצאות נוספות לצורך ההערכות בתחום הפנסיה, הייעוץ הפיננסי ובבנק פועלים גם בתחום הרכישות בחו"ל.

עם זאת, בשורה התחתונה: ברבעון בו קיימות מספר השפעות שליליות (רובן בעלות אופי חד פעמי), מציינים בלידר שוקי הון, כי בנק הפועלים עדיין מייצר תשואה על ההון של 14%, כאשר להערכתנו הרווח המייצג של הבנק הינו גבוה יותר מתשואה זו ועומד על מעל 15%.

באשר לרבעון הרביעי, סבורים בבית ההשקעות, כי הוא צפוי להיות חלש יחסית (אינפלציה שלילית), אבל מוסיפים, כי זו בהחלט לא סיבה לחשוב שבגלל השפעה חשבונאית של רבעון הבנק שווה פתאום פחות.

מנועי צמיחה

למרות שהבנקים בארץ, ובעיקר הבנקים הגדולים, סובלים מגידול נמוך יחסית בתחום האשראי על רקע התחרות הקשה משוק ההון, ולמרות אבדן ההכנסות (חלקו כבר הלך וחלקו בעתיד הקרוב) מקרנות נאמנות וקופות גמל, סבורים בבית ההשקעות, כי לבנקים בכלל, ולבנק הפועלים בפרט מספר מנועי צמיחה שיתרמו לשווי הבנקים בשנים הקרובות:

1. אשראי ופעילות בנקאית: קודם כל צריך לזכור כי משק צומח משמעותו צמיחה הן באשראי (גם אם צמיחה מתונה) והן בפעילות הבנקאית. הבנקים היו ונשארו מראה של המשק ואם ימשיך להיות כאן טוב זה יבוא לידי ביטוי גם בתוצאות שלהם. גם אם לא מדובר בצמיחה חדה, הרי עדיין הבנקים צומחים בכ-1%-3% באשראי ובשיעור משמעותי יותר בעמלות מפעילות.

2. דמי הפצה: הבנקים ייהנו מדמי הפצה על המוצרים שהם משווקים, ומאלה שלא ישווקו כנראה שייהנו יותר מאחר והם ימצאו לציבור פתרונות מהם ירוויחו יותר (מוצרים מובנים, פיקדונות וכו'). בשלב זה רק חלק מדמי ההפצה בתוך הדו"חות.

3. מכירת מוצרים פנסיוניים: מנוע צמיחה משמעותי לשנים הקרובות הינו תחום הפנסיה והביטוח. בלידר שוקי הון, מאמינים כי תוך שנים מעטות יהפוך חלק זה לגורם הכנסות משמעותי. התרומה צפויה להיות של עשרות מיליוני שקלים כל שנה, והצמיחה תהיה בקצב חד מאד (מאחר והעמלות הן לא רק על הכסף החדש אלא גם על הצבירה הקיימת, כלומר צמיחה דו ספרתית בשנים הראשונות).

4. עמלות: גם בתחום העמלות הבנקים ידעו להמשיך ולהרוויח. אל תדאגו, מציינים בבית ההשקעות - הסערה תירגע והבנקים ימשיכו להרוויח.

5. חו"ל: "בשלב זה קשה לתת כל תמחור לבנקים על הפעילות בחו"ל (ולמעשה אנו קונסים אותם מאחר ואנו מתייחסים רק להוצאות בגין הפעילויות). צריך לזכור, כי אחרי הכל בנק הפועלים יכול לתרום הרבה מהניסיון והידע שלו ועם בחירת שותפים מקומיים טובים הבנק יוכל להרוויח הרבה מעבר לים, ואנו אופטימיים לגבי פוטנציאל הרווח בחו"ל" מציינים בבית ההשקעות.

6. מס: נקודה נוספת הינה שהמשך הרפורמה במס יביא בשנים הקרובות לשיפור נוסף של למעלה מ-10% ברווחי הבנקים.

הוצאות לצורך גידול בהכנסות

חשוב לזכור, מציינים בבית ההשקעות, כי בעת ניתוח הדו"חות הגידול בהוצאות בתקופה זו הינו לצורך ייצוא הכנסות עתידיות (הפצה, פנסיה וחו"ל) ולפיכך התוצאות כיום מוטות מטה. בלידר שוקי הון, מאמינים, כי תוך מספר רבעונים נראה את התמורה בגין ההוצאות שמבוצעות היום.

הבנקים ממשיכים להיות אחד הסקטורים האטרקטיביים - לאומי ופועלים המועדפים

"רבעון חלש אחד (שהושפע לשלילה ממספר גורמים נקודתיים שהיו צפויים) לא משנה את הערכתנו על הסקטור. אנו מאמינים, כי ברמות התמחור הנוכחיות הבנקים הגדולים נסחרים במכפיל 10-11, עם פוטנציאל צמיחה ברווח. חשוב לזכור כי בניגוד לתחומים אחרים קיים בטחון גדול ביכולת הבנקים להמשיך ולייצר את הרווחיות אותה הוא מייצר כיום, ולהמשיך לחלק מידי שנה דיבידנדים גבוהים", מציינים בבית ההשקעות.

לפיכך, ממשיכים בבית ההשקעות, להמליץ על אחזקה בסקטור מעל משקלו במדד, כאשר לאומי מומלץ בקניה ופועלים דיסקונט ( דיסקונט א' ) ומזרחי ( מזרחי טפחות ) בתשואת יתר .

בתוך כך, עדכנו בבית ההשקעות את מחירי היעד למניית פועלים ל-25 שקל על רקע האופטימיות לגבי תוצאות הבנק בעתיד והירידה במחירי ההיוון.

כמו כן, העלו בבית ההשקעות בשבוע שעבר את ההמלצה למזרחי לתשואת יתר ואת מחיר היעד ל-34 שקל, על רקע התוצאות המצוינות והערכותינו האופטימיות שהבנק ידע להמשיך לצמוח תוך שמירה על רמת ההוצאות הקיימת.

חשוב לזכור כי מחירי ההון מוטים כלפי מעלה מאחר ובמרבית הבנקים רווחי ההון בגין מכירת הקרנות והקופות עדיין לא נכנסו למאזנים. כמו כן, יש לזכור כי רווחי הרבעון השלישי עדיין לא נכנסו להון בלאומי ודיסקונט שטרם פרסמו התוצאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)