לידר שוקי הון: לאומי נסחר בדיסקואנט של 29%

ממליצים קניה בעיקר על רקע היותו המרוויח הגדול ממכירת הקרנות והקופות. הפועלים, דיסקונט ומזרחי זוכים ל"תשואת יתר". עם זאת, מזהירים, כי גם הרבעון הרביעי צפוי להיות חלש יחסית בפועלים
אסף מליחי |

אמנם התוצאות של פועלים אכזבו מעט – אבל בהחלט לא מדובר בדו"ח רע. תוצאות בנק הפועלים לרבעון השלישי של השנה היו נמוכות מעט מהתחזיות המוקדמות. שלושת הגורמים המרכזיים עליהם ניתן להצביע כסיבות לתוצאות החלשות יחסית הינם הפרשה לחובות מסופקים שהייתה גבוהה במעט מהתחזיות, הכנסות נמוכות מעט מהצפוי, בין היתר בהשפעת המלחמה, וגידול בהוצאות שחלקו נועד, להערכתנו, לצורך הגידול העתידי בהכנסות. אבל האם ניתן להסיק מהתוצאות על שווי הבנק? – לדעתנו ממש לא. כך סבורים בלידר שוקי הון, בסקירה של מגזר הבנקים בכלל ובנק הפועלים בפרט.

בהמשך מציינים בבית ההשקעות, כי ברבעון השלישי ישנם מספר גורמים שהשפיעו לשלילה על תוצאות הבנקים:

1. אינפלציה נמוכה אשר פגעה בהכנסות המימון.

2. תיסוף בשער השקל, שגרם הן לירידה בהכנסות מחו"ל המתורגמות לשקלים והן לעליה בשיעור המס.

3. מלחמה שבסופו של דבר השפיעה על ההכנסות וכנראה גם על ההפרשות לחובות המסופקים באופן מסוים.

4. הפסקת הכנסות מהקרנות שנמכרו, כאשר בינתיים דמי ההפצה מכניסים הרבה פחות ממה שיכניסו בעתיד.

5. הוצאות נוספות לצורך ההערכות בתחום הפנסיה, הייעוץ הפיננסי ובבנק פועלים גם בתחום הרכישות בחו"ל.

עם זאת, בשורה התחתונה: ברבעון בו קיימות מספר השפעות שליליות (רובן בעלות אופי חד פעמי), מציינים בלידר שוקי הון, כי בנק הפועלים עדיין מייצר תשואה על ההון של 14%, כאשר להערכתנו הרווח המייצג של הבנק הינו גבוה יותר מתשואה זו ועומד על מעל 15%.

באשר לרבעון הרביעי, סבורים בבית ההשקעות, כי הוא צפוי להיות חלש יחסית (אינפלציה שלילית), אבל מוסיפים, כי זו בהחלט לא סיבה לחשוב שבגלל השפעה חשבונאית של רבעון הבנק שווה פתאום פחות.

מנועי צמיחה

למרות שהבנקים בארץ, ובעיקר הבנקים הגדולים, סובלים מגידול נמוך יחסית בתחום האשראי על רקע התחרות הקשה משוק ההון, ולמרות אבדן ההכנסות (חלקו כבר הלך וחלקו בעתיד הקרוב) מקרנות נאמנות וקופות גמל, סבורים בבית ההשקעות, כי לבנקים בכלל, ולבנק הפועלים בפרט מספר מנועי צמיחה שיתרמו לשווי הבנקים בשנים הקרובות:

1. אשראי ופעילות בנקאית: קודם כל צריך לזכור כי משק צומח משמעותו צמיחה הן באשראי (גם אם צמיחה מתונה) והן בפעילות הבנקאית. הבנקים היו ונשארו מראה של המשק ואם ימשיך להיות כאן טוב זה יבוא לידי ביטוי גם בתוצאות שלהם. גם אם לא מדובר בצמיחה חדה, הרי עדיין הבנקים צומחים בכ-1%-3% באשראי ובשיעור משמעותי יותר בעמלות מפעילות.

2. דמי הפצה: הבנקים ייהנו מדמי הפצה על המוצרים שהם משווקים, ומאלה שלא ישווקו כנראה שייהנו יותר מאחר והם ימצאו לציבור פתרונות מהם ירוויחו יותר (מוצרים מובנים, פיקדונות וכו'). בשלב זה רק חלק מדמי ההפצה בתוך הדו"חות.

3. מכירת מוצרים פנסיוניים: מנוע צמיחה משמעותי לשנים הקרובות הינו תחום הפנסיה והביטוח. בלידר שוקי הון, מאמינים כי תוך שנים מעטות יהפוך חלק זה לגורם הכנסות משמעותי. התרומה צפויה להיות של עשרות מיליוני שקלים כל שנה, והצמיחה תהיה בקצב חד מאד (מאחר והעמלות הן לא רק על הכסף החדש אלא גם על הצבירה הקיימת, כלומר צמיחה דו ספרתית בשנים הראשונות).

4. עמלות: גם בתחום העמלות הבנקים ידעו להמשיך ולהרוויח. אל תדאגו, מציינים בבית ההשקעות - הסערה תירגע והבנקים ימשיכו להרוויח.

5. חו"ל: "בשלב זה קשה לתת כל תמחור לבנקים על הפעילות בחו"ל (ולמעשה אנו קונסים אותם מאחר ואנו מתייחסים רק להוצאות בגין הפעילויות). צריך לזכור, כי אחרי הכל בנק הפועלים יכול לתרום הרבה מהניסיון והידע שלו ועם בחירת שותפים מקומיים טובים הבנק יוכל להרוויח הרבה מעבר לים, ואנו אופטימיים לגבי פוטנציאל הרווח בחו"ל" מציינים בבית ההשקעות.

6. מס: נקודה נוספת הינה שהמשך הרפורמה במס יביא בשנים הקרובות לשיפור נוסף של למעלה מ-10% ברווחי הבנקים.

הוצאות לצורך גידול בהכנסות

חשוב לזכור, מציינים בבית ההשקעות, כי בעת ניתוח הדו"חות הגידול בהוצאות בתקופה זו הינו לצורך ייצוא הכנסות עתידיות (הפצה, פנסיה וחו"ל) ולפיכך התוצאות כיום מוטות מטה. בלידר שוקי הון, מאמינים, כי תוך מספר רבעונים נראה את התמורה בגין ההוצאות שמבוצעות היום.

הבנקים ממשיכים להיות אחד הסקטורים האטרקטיביים - לאומי ופועלים המועדפים

"רבעון חלש אחד (שהושפע לשלילה ממספר גורמים נקודתיים שהיו צפויים) לא משנה את הערכתנו על הסקטור. אנו מאמינים, כי ברמות התמחור הנוכחיות הבנקים הגדולים נסחרים במכפיל 10-11, עם פוטנציאל צמיחה ברווח. חשוב לזכור כי בניגוד לתחומים אחרים קיים בטחון גדול ביכולת הבנקים להמשיך ולייצר את הרווחיות אותה הוא מייצר כיום, ולהמשיך לחלק מידי שנה דיבידנדים גבוהים", מציינים בבית ההשקעות.

לפיכך, ממשיכים בבית ההשקעות, להמליץ על אחזקה בסקטור מעל משקלו במדד, כאשר לאומי מומלץ בקניה ופועלים דיסקונט ( דיסקונט א' ) ומזרחי ( מזרחי טפחות ) בתשואת יתר .

בתוך כך, עדכנו בבית ההשקעות את מחירי היעד למניית פועלים ל-25 שקל על רקע האופטימיות לגבי תוצאות הבנק בעתיד והירידה במחירי ההיוון.

כמו כן, העלו בבית ההשקעות בשבוע שעבר את ההמלצה למזרחי לתשואת יתר ואת מחיר היעד ל-34 שקל, על רקע התוצאות המצוינות והערכותינו האופטימיות שהבנק ידע להמשיך לצמוח תוך שמירה על רמת ההוצאות הקיימת.

חשוב לזכור כי מחירי ההון מוטים כלפי מעלה מאחר ובמרבית הבנקים רווחי ההון בגין מכירת הקרנות והקופות עדיין לא נכנסו למאזנים. כמו כן, יש לזכור כי רווחי הרבעון השלישי עדיין לא נכנסו להון בלאומי ודיסקונט שטרם פרסמו התוצאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.