יוזמה ממשלתית: לאסור ספאם על פי חוק
הצעת חוק ממשלתית חדשה שהועלתה השבוע, תנסה להרחיב את האיסור הקיים למשלוח פקסים לנמענים שלא ביקשו אותם - גם על מסרי דואר אלקטרוני, SMS ושאר אמצעים. במשרד התקשורת, שם נוסח החוק, מבקשים להעתיק לישראל את השיטה האירופאית, לפיה חל איסור על משלוח הודעות פרסומת בשיווק ישיר, אלא אם כן התקבלה מראש הסכמת הנמען, אלא אם כן כבר ביצע הנמען רכישה אצל אותו ספק וכי המסר החדש נוגע למוצרים משלימים או קרובים למוצר שרכש. בכל מקרה, הנמען יוכל לפנות ולבקש הוצאתו ממאגר המידע של השולח.
על פי הצעת החוק החדשה, "המשגר דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעת דואר אלקטרוני או הודעת מסר קצר, בלא הסכמה מפורשת מראש של הנמען, דינו קנס כקבוע בחוק (בסעיף נפרד)". בסעיף ב' לחוק המוצע, נאמר כי אם "נעברה עברה לפי סעיף זה בידי תאגיד, יראו גם את מנהל התאגיד ואת כל מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד, כמי שעבר את העבירה אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעשתה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים למניעתה". המשגר, לצורך העניין, הוא זה ששמו וכתובתו מופיעים במסר לצורך פרטי התקשרות לרכישת המוצר שבפרסומת או מי שתכניו של דבר הפרסום מצביעים עליו כמי שמעוניין בהפצתו.
בדיון על הצעת החוק החדשה השתתפו נציגים של משרדי התקשורת והמשפטים התומכים בהכבדת היד על מפיצי דואר הזבל. עו"ד נעה גבע ממשרד התקשורת, אמרה כי מודל זה משקף את האיזון הראוי בין ההגנה על הפרטיות של הצרכנים ומניעת המטרד הכרוך בהודעות דואר הזבל, לבין שימוש מסחרי לגיטימי באמצעי תקשורת לצרכי שיווק ישיר. לדבריה, ההצעה כוללת שני סייגים לאיסור על משלוח דואר זבל למי שלא נתן הסכמתו: פנייה חד פעמית לשם השגת הסכמת הנמען ומקרים בהם קיימים יחסי מסחר קודמים בין המפרסם לנמען. עוד ציינה, כי הצעת החוק כוללת שני מסלולי תביעה: המסלול הפלילי, שהקנס המוטל בגינו הוא לפחות 67 אלף שקלים ומסלול אזרחי, המאפשר בנוסף לתביעת נזיקין להגיש גם תובענה ייצוגית.
ממשרד התקשורת נמסר עוד, כי בעוד שבועיים יתקיים המשך הדיון בנושא. משרד התקשורת התבקש לבחון את עמדת הממשלה באשר למנגנון לפיצוי הצרכנים שנפגעו, לאור התנגדות נציג לשכות המסחר לפיצוי גורף ללא הוכחת נזק.
עוד השתתף בדיון נציג של איגוד האינטרנט הישראלי, שדרש להגביר את האכיפה ולהרחיב את תכולת החוק גם למסרי ICQ ולכל כלי חדש שיתווסף בעתיד. כמו כן מבקש האיגוד לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק.
הדרישה לאסור מסרים לצרכים מסחריים באשר הם, הטרידה את ח"כ זבולון אורלב, שביקש לפטור מעונש את מי שרוצה לבקש כספים למטרות ציבוריות, כמו האגודה למלחמה בסרטן, שבהצעת החוק הממשלתית לא היתה פטורה. עמדה זו התקבלה על ידי נציגת משרד המשפטים, עו"ד רבקה דב"ש.
בקשה אחרת, אליה מתנגד דווקא משרד המשפטים, היא לפטור מלכ"רים גם אם הם מבקשים לשווק מוצר מסחרי (לדוגמה אם בית החולים הדסה רוצה לשווק שירות רפואת שיניים). כאן עמדת המשרד היתה שהנושא צריך להיות נדון לגופו – כלומר לפי מטרת המסר ולא לפי השולח. עוד נושא שנידון בועדה היה האם לאסור משלוח של מעל כמות מסויימת של מסרים, ועמדת משרד המשפטים היא שהדבר יביא פתח לעקיפת האיסור כולו. נציג של חברת טלאול שהשתתף בדיון, אמר שקבלת הצעת החוק תביא לפיטורם של אלפי מועסקים.
גם נמרוד הגלילי, מנהל איגוד החברות לשיווק ישיר בישראל מטעם איגוד לשכות המסחר, מתנגד לחוק המוצע. "הטענות העיקריות שלנו הן שאנחנו באמת תומכים בהסדרת הנושא, אבל אין צורך לשפוך את התינוק עם המים. גם היום החברות לשיווק ישיר המאוגדות אצלנו בלשכת המסחר פועלות ומחויבות על פי החוקים הקיימים הנוגעים לניהול מאגרי מידע וכן על פי חוק הגנת הפרטיות".
הדיון, כאמור, היה דיון ראשוני והוועדה תשוב ותתכנס בשבועות הקרובים להמשך הדיונים, לאחר קבלת חוות דעת מנציגי הממשלה, לאור הנושאים שהועלו בישיבה הראשונה.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
