הצעת חוק ממשלתית חדשה שהועלתה השבוע, תנסה להרחיב את האיסור הקיים למשלוח פקסים לנמענים שלא ביקשו אותם - גם על מסרי דואר אלקטרוני, SMS ושאר אמצעים. במשרד התקשורת, שם נוסח החוק, מבקשים להעתיק לישראל את השיטה האירופאית, לפיה חל איסור על משלוח הודעות פרסומת בשיווק ישיר, אלא אם כן התקבלה מראש הסכמת הנמען, אלא אם כן כבר ביצע הנמען רכישה אצל אותו ספק וכי המסר החדש נוגע למוצרים משלימים או קרובים למוצר שרכש. בכל מקרה, הנמען יוכל לפנות ולבקש הוצאתו ממאגר המידע של השולח.

על פי הצעת החוק החדשה, "המשגר דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעת דואר אלקטרוני או הודעת מסר קצר, בלא הסכמה מפורשת מראש של הנמען, דינו קנס כקבוע בחוק (בסעיף נפרד)". בסעיף ב' לחוק המוצע, נאמר כי אם "נעברה עברה לפי סעיף זה בידי תאגיד, יראו גם את מנהל התאגיד ואת כל מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד, כמי שעבר את העבירה אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעשתה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים למניעתה". המשגר, לצורך העניין, הוא זה ששמו וכתובתו מופיעים במסר לצורך פרטי התקשרות לרכישת המוצר שבפרסומת או מי שתכניו של דבר הפרסום מצביעים עליו כמי שמעוניין בהפצתו.

בדיון על הצעת החוק החדשה השתתפו נציגים של משרדי התקשורת והמשפטים התומכים בהכבדת היד על מפיצי דואר הזבל. עו"ד נעה גבע ממשרד התקשורת, אמרה כי מודל זה משקף את האיזון הראוי בין ההגנה על הפרטיות של הצרכנים ומניעת המטרד הכרוך בהודעות דואר הזבל, לבין שימוש מסחרי לגיטימי באמצעי תקשורת לצרכי שיווק ישיר. לדבריה, ההצעה כוללת שני סייגים לאיסור על משלוח דואר זבל למי שלא נתן הסכמתו: פנייה חד פעמית לשם השגת הסכמת הנמען ומקרים בהם קיימים יחסי מסחר קודמים בין המפרסם לנמען. עוד ציינה, כי הצעת החוק כוללת שני מסלולי תביעה: המסלול הפלילי, שהקנס המוטל בגינו הוא לפחות 67 אלף שקלים ומסלול אזרחי, המאפשר בנוסף לתביעת נזיקין להגיש גם תובענה ייצוגית.

ממשרד התקשורת נמסר עוד, כי בעוד שבועיים יתקיים המשך הדיון בנושא. משרד התקשורת התבקש לבחון את עמדת הממשלה באשר למנגנון לפיצוי הצרכנים שנפגעו, לאור התנגדות נציג לשכות המסחר לפיצוי גורף ללא הוכחת נזק.

עוד השתתף בדיון נציג של איגוד האינטרנט הישראלי, שדרש להגביר את האכיפה ולהרחיב את תכולת החוק גם למסרי ICQ ולכל כלי חדש שיתווסף בעתיד. כמו כן מבקש האיגוד לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק.

הדרישה לאסור מסרים לצרכים מסחריים באשר הם, הטרידה את ח"כ זבולון אורלב, שביקש לפטור מעונש את מי שרוצה לבקש כספים למטרות ציבוריות, כמו האגודה למלחמה בסרטן, שבהצעת החוק הממשלתית לא היתה פטורה. עמדה זו התקבלה על ידי נציגת משרד המשפטים, עו"ד רבקה דב"ש.

בקשה אחרת, אליה מתנגד דווקא משרד המשפטים, היא לפטור מלכ"רים גם אם הם מבקשים לשווק מוצר מסחרי (לדוגמה אם בית החולים הדסה רוצה לשווק שירות רפואת שיניים). כאן עמדת המשרד היתה שהנושא צריך להיות נדון לגופו – כלומר לפי מטרת המסר ולא לפי השולח. עוד נושא שנידון בועדה היה האם לאסור משלוח של מעל כמות מסויימת של מסרים, ועמדת משרד המשפטים היא שהדבר יביא פתח לעקיפת האיסור כולו. נציג של חברת טלאול שהשתתף בדיון, אמר שקבלת הצעת החוק תביא לפיטורם של אלפי מועסקים.

גם נמרוד הגלילי, מנהל איגוד החברות לשיווק ישיר בישראל מטעם איגוד לשכות המסחר, מתנגד לחוק המוצע. "הטענות העיקריות שלנו הן שאנחנו באמת תומכים בהסדרת הנושא, אבל אין צורך לשפוך את התינוק עם המים. גם היום החברות לשיווק ישיר המאוגדות אצלנו בלשכת המסחר פועלות ומחויבות על פי החוקים הקיימים הנוגעים לניהול מאגרי מידע וכן על פי חוק הגנת הפרטיות".

הדיון, כאמור, היה דיון ראשוני והוועדה תשוב ותתכנס בשבועות הקרובים להמשך הדיונים, לאחר קבלת חוות דעת מנציגי הממשלה, לאור הנושאים שהועלו בישיבה הראשונה.