האם זכויות לבניית דירות משמשות במישרין את המוכר
העובדות ---------- העוררת הנה מוסד ציבורי לעניין דיני מסים. בחזקת העוררת היה מבנה-מרפאה, הבנוי על שטח של 100 מ"ר (מתוך שטח של כ-576 מ"ר). יתרת שטח החלקה הנו מגרש פנוי, הצמוד למבנה המרפאה. מעבר למבנה המרפאה קיימת בנכס לעיל יתרת זכויות בנייה שאינן מנוצלות. ביום 4.11.2003 נחתם הסכם מכר של החלקה, שכלל את מבנה המרפאה ואת השטח הצמוד לו. העוררת ביקשה פטור מלא מחובת תשלום מס שבח, מכוח סעיף 61(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה רכישה), התשכ"ג-1963 [להלן - "חוק מיסוי מקרקעין"] - פטור למוסדות ציבור. אולם, הודעת שומה סופית שהוצאה חייבה את העוררת בתשלום מס-שבח, בעטיין של זכויות הבנייה הנוספות. ביסוד עמדת המשיב נמצא תוכנה הכלכלי של העסקה, שהנו ממכר מבנה ובמובחן - זכויות בנייה. המשיב יצר הבחנה בין המבנה הנמכר לבין שטח הקרקע הסמוך לו, אשר בו ניתן לנצל את יתרת זכויות הבנייה שלא מומשו. עוד טען המשיב, כי התנאי, המותנה בסעיף 61(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין: "... ושימשו במישרין את המוסד"..., מוביל בהכרח למסקנה, שזכויות הבנייה היתרות לא שימשו במישרין את המוסד. העוררת טוענת מנגד, כי המשיב חרג מסמכותו, או פירש את החוק באופן לא סביר, בנמקו את סיבת חיוב מס השבח בכך, שהוא פירש את לשון החוק "שימוש במישרין", כמוסב אף על זכויות הבנייה היתרות. עוד העוררת מוסיפה, כי אין לנהוג בהסכם המכר כמו אל שתי עסקאות (מבנה וזכויות בנייה - במובחן), אלא יש לנהוג בהן כאל עסקה אחת, באשר רישומן המשפטי - הנו אחד. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ----------------------------- סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כך: "...ושימשו במישרין את המוסד במשך תקופה של 80% לפחות...". מלשון החוק משתמע, כי נצרך שימוש פוזיטיבי בממכר. על אף טענת העוררת, כי מרב השימוש האפשרי, באשר לזכויות הבנייה, הנו השימוש בקרקע ונעשה בו שימוש, אין לדעת הוועדה, לראות שימוש במקרקעין כשימוש במישרין בזכויות הבנייה: "אנו כפופים לביטוי המאוד ספציפי בלשון החוק: 'שימוש במישרין' והחזקת קרקע בהתייחס לזכויות בניה אינה יכולה להיחשב כשימוש במישרין". עוד הוועדה קובעת, כי: "במקרה שלפנינו, פעל המשיב כדין ובסמכות בהחילו את עיקרון הפיצול בין המבנה הנמכר ובין זכויות הבניה בנוגע לסעיף 61 ...במקרה שלפנינו לא היה שימוש במישרין בזכויות הבניה". בדעת מיעוט אומר רו"ח נדב הכהן, שסוגיה דומה במהותה נידונה בעבר הרחוק לפני בית המשפט העליון (פסק הדין בעניין ע"א 104/74, מנהל מס שבח מקרקעין נגד נתן ושרה פלדמן). באותו עניין, בית המשפט העליון דחה את הפרשנות הכלכלית של מנהל מס שבח מקרקעין (הדבר היה בתקופה, שקדמה לחקיקתו של סעיף 49ז לחוק מיסוי המקרקעין), וסירב לאפשר לו לפצל את התמורה, שקיבלו המשיבים במכירת בית מגורים, שכלל שיעורי בנייה לא מנוצלים. עוד מוסיף רו"ח נדב הכהן ואומר, כי פרשנותו של המשיב הנה מרחיקת לכת במקצת ועלולה להפלות לרעה (באופן יחסי) מוסדות ציבור, שהם בעלי זכויות בנייה לא מנוצלות, בגין נכסים אשר שימשו אותם במישרין ובמהלך תקופה ממושכת לצורכי פעילותם הציבורית. הערר נדחה. בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפני: ועדת ערר מס שבח מקרקעין בראשות כב' השופט (דימוס) עמוס זמיר, עו"ד דב שמואלביץ, רו"ח נדב הכהן ניתן ב-16.10.2006 ב"כ העוררת: עו"ד מלמן
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב"בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם
לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
