עסקה מלאכותית כבר אינה מהווה חידוש

העובדות ---------

זאת עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון, בעניין ע"א 10666/03, שיטרית נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 4. העותר (המערער) החזיק במניותיה של חברה [להלן - "החברה המקורית"], שבה הצטברו רווחים ראויים לחלוקה.

ביום 20.12.1994, העותר הקים חברה חדשה [להלן - "החברה החדשה"], אשר בינה ובין החברה המקורית קיימת זהות כמעט מוחלטת.

זמן קצר לאחר הקמת החברה החדשה, המערער פירק את החברה המקורית, תוך משיכת יתרת רווחיה במס, בשיעור מיוחד של 10%, לאור הוראות סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], וכן תוך משיכת פיצויים פטורים ממס, מכוח סעיף 9(7)(א) לפקודה.

בית המשפט קבע, כי פעולות אלה נכנסות בגדר סעיף 86 לפקודה - כעסקה מלאכותית, עקב חסרונו של הטעם המסחרי בביצוע מהלך זה, ולכן יש למסות מהלך זה בשיעור 25% כדיווידנד.

העותר מפנה את עיקר טענותיו נגד הקביעה בפסק הדין, נושא העתירה, כי לא כל ניצול של הטבת מס הוא פעולה לגיטימית. לדעת העותר, קביעה זו מהווה מהפכה של ממש בדיני המס בישראל, ויוצרת חוסר ודאות בקרב נישומים על זכותם לתכנון מס ולניצול הטבות מס העומדות לרשותם, בלי שפעולותיהם העסקיות ייחשבו ל"מלאכותיות", בהתאם לסעיף 86 לפקודה. עוד העותר מבקש, כי בית המשפט ינצל את המקרה דנן, כדי להסדיר את סוגיית תכנוני המס בדין הישראלי ולקבוע את גבולותיה של הזכות לניצול הטבות מס.

בית המשפט העליון ------------------ למרות ניסיונו של העותר לשוות לפסק הדין מימד מהפכני וחדשני - מדובר, למעשה, במקרה שבו יושמו המבחנים, שכבר גובשו בעבר, בפסיקתו של בית משפט זה, לבחינת מלאכותיותה של עסקה, על פי סעיף 86 לפקודה.

גם בעצם הקביעה, כי לעתים ניצול של הטבת מס כזו, או של הטבת מס אחרת הקבועה בחוק, עלול להיות בלתי לגיטימי, אין משום חידוש עקרוני. גם הטענה לסתירה בין פסיקה זו לבין פסיקות קודמות של בית המשפט איננה מדויקת, לאור השוני בין עובדות המקרים. לאור זאת, אין מדובר במקרה, ההולם את התנאים, שנקבעו בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לקיומו של דיון נוסף. העתירה נדחית. בבית המשפט העליון לפני: כב' הנשיאה דורית בייניש ניתן ב-3.10.2006