"המדד הנמוך (0.9%) שפרסמה הלישכה המרכזית לסטטסטיקה בתחילת השבוע, מעיד על כניסה לתקופת האטה, אולי אפילו קיפאון שיגרר למיתון במשק". כך נשמעו ביומיים האחרונים לא מעט פרשנים-כלכלנים-חזאים בשוק ההון וסביבתו. זה נכון. מדד נמוך כזה צריך להדליק מנורה אדומה אצל כל הנוגעים בדבר, אבל נשאלת השאלה: אם המיתון הוא כל כך ודאי? והתשובה לא חדה כפי שמציגים אותם חזאים השבוע.

אנסה להסביר בקצרה - מה עומד מאחורי הפיספוס והשאלה שבעקבותיו.

תחילה מילה על החזאים. כולם פיספסו את המדד האחרון. הבנקים, בתי ההשקעות, האנליסטים בגופים הפרטיים, ואפילו האוצר (שצריך להחמיא לו על כי היה הפעם קרוב מכולם וחזה מדד שלילי של 0.6%). למה בעצם זה קרה?

מהפיספוס הזה אפשר היה ללמוד משהו על התנהלות החזאים בתחום המדד במשק. נזכיר, כי ערב פרסום מדד ספטמבר עמד יעד האינפלציה השנתי של הממשלה על 3%-1%. יעד שיפוספס בגדול השנה אם לא תהיה הפתעה ענקית.

תחילה נאמר את האמת - עיקר החזאים ניסו "לקלוע" בתחזיות שלהם לספטמבר, למדד שיתאים ליעד השנתי הזה. כלומר, חזו מדד שלא יוריד את המשק מתחת לתחזית של 1% אינפלציה בודד בשנת 2006 כולה. שנית - החזאים אוספים את הנתונים שלהם במשק לאורך השבועיים הראשונים של החודש.

רוב התחזיות מתפרסמות יום או יומיים לאחר פרסום המדד הקודם (16-17 לכל חודש). החזאים בשוק זיהו את ההשפעה הגדולה של מחירי הדלקים על המשק. שכן, כבר בסוף אוגוסט חתכה הממשלה את המחיר הדלק הנפוץ ביותר ב-8%. הפיספוס הפעם נבע כנראה מסיבה ברורה אחת - הדולר.

בין ב-15 לספטמבר עד סוף החודש שעבר איבד הדולר 1.5%. אך חשוב יותר - ההשפעה של שער הדולר שהחל לאבד גובה כבר בהיום הרביעי של המלחמה בלבנון (16 ביולי), על מחירי המוצרים, ניכרה כבר לפני כן, בעיקר כתוצאה של תגובת יבואנים על הירידה הממושכת עד אז. אף אחד לא יכול היה לחזות זאת. מי ידע שיבואני מוצרי חשמל יחתכו חלק מחירים ב--3%-2.5% ויותר? זה בדרך כלל לא קורה כל כך מהר.

שאלת המיתון

למה כל כך הרבה אנליסטים ובכירים במשק זועקים, כי יש לקצץ את הריבית עכשיו ביותר מרבע אחוז?

כאשר מאזינים בזהירות לקולות הללו ברור, כי את עיקר 'הרעש התקשורתי' עושים בימים כאלה בעלי האינטרסים פרטיים. המובילים את הקריאה לקיצוץ מאסיבי מיידי של ריבית בנק ישראל הם מן הסתם בעלי עסקים הפועלים תחת מינוף גבוה של עסקיהם - כמו התאחדות התעשיינים. כלומר - כאלה שלווים בדרך כלל אחוז גדול מהכסף שמניע את העסק שלהם קדימה בכל חודש מהבנק. הורדת ריבית היא תמיד עניין טוב לעסקים כאלה. הם יכולים להחזיר פחות כסף בתמורה להשקעה גדולה יותר בעסק שלהם והרחבתו. וצריך לומר גם את זה - הם יכולים ואף צפויים להניע בתקופה של ריבית נמוכה את כל המשק קדימה כי בראש ובראשונה, הם מייצרים מקומות עבודה.

ונשוב לשאלה עצמה - האם המדד האחרון מצביע על מיתון בפתח?

אם שואלים אותי, הרי שההסבר של הכלכלנים ובעלי האינטרסים מהימים האחרונים איננו רלוונטי למדד הנוכחי (מדד ספטמבר). הירידה התלולה במדד האחרון נרשמה כאמור, בשל שער הדולר ומחירי הדלקים.

בעניין הדולר - כאשר קוראים לעומק את הנתונים שפרסמה הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגלים כצפוי, כי גורם בולט בחיתוך המדד בספטמבר היו מחירי הדיור - הצמודים לדולר.

מי שיבדוק את ההשפעה לאורך זמן של הירידה בדולר על שוק הדירות ושכר הדירה יגלה, כי הביקוש לדירות למכירה ושכירות נע כלפי מעלה ככל שהדולר יורד. טוב, פה אין הפתעה. כך, ניתן לראות שבשנה האחרונה מחירי הדיור ירדו פחות משיעור הירידה בדולר, כך שבפועל הם עלו בדולרים. מה שנוגד את ההערכה, כי השוק הזה מצביע על כניסה למיתון.

המשפיע השני והצפוי על המדד היו מחירי הדלקים. אך הכלכלנים שוכחים בכל פעם שהדלק מתייקר או כשמחירו נחתך להזכיר לנו שמחירים הדלקים אינם נקבעים בשוק החופשי. את מחיר הדלק בישראל קובעת הממשלה. כך שגם במקרה אין קשר בין המדד הנמוך למיתון.

אז בפעם הבאה שתראו זעקות שבר של תעשיינים ואנליסטים כשהמדד יורד בחדות - אל תסיקו מייד שהמשק נכנס לתקופה קשה. בדקו את ההשפעות לעומק. הפעם למשל, גם אם יבוא בחודשים הבאים מיתון, הוא איננו קשור להסברים שקבלנו השבוע.