מסגרות האוברדרפט זינקו ל-70 מיליארד שקל ביולי

בחודשים האחרונים חל שיפור ניכר בהרכב ובדפוס צריכת האשראי בעו"ש וחח"ד בעקבות הטמעת הוראת איסור החריגה. כך מדווח בנק ישראל. בבנק מצביעים על הצלחה של הגבלת האשראי ועל פי הנתונים שהמסגרות המאושרות גדלו מכ-55 מיליארד שקל בדצמבר 2005 לכ-70 מיליארד שקל ביולי 2006.

הגדלת מסגרות האשראי (וזמינותו לציבור) לא גררה אחריה גידול נוסף ביתרת "המינוס" של הלקוחות בחשבונות העו"ש – להיפך, יתרות אלה אף קטנו במעט – מכ-39 מיליארד שקל לכ-36 מיליארד שקל בהתאמה.

זאת, על פי בנק ישראל, תוך שיפור ניכר בהרכב האשראי: האשראי בתוך המסגרת גדל (מכ- 27 מיליארד בדצמבר 2005 לכ-30 מיליארד ביולי 2006) והאשראי בחריגה פחת מאד (מכ-12 מיליארד בדצמבר 2005 לכ-6 מיליארד ביולי 2006).

עוד מדווחים בבנק, כי נרשם בתקופה זה גידול באשראי לזמן קצוב, מכ-150 מיליארד שקל בדצמבר 2005 לכ-164 מיליארד ביולי 2006. הריבית הממוצעת על אשראי זה עומדת על כ-7.5%, והיא נמוכה באופן משמעותי מהריבית על העו"ש (גם במסגרת).

נזכיר, כי החל מיום 1.7.2006 נדרשו הבנקים, במסגרת הוראת המפקח על הבנקים בנושא ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב, שלא לאשר ללקוחותיהם חריגות ממסגרת האשראי בחשבונות העו"ש והחח"ד – אם הבנק (והלקוח) מעוניינים בהגדלת אשראי זה, עליהם להגדיל את המסגרת, ולא כחריגה ממנה.

בבנק ישראל הזכירו השבוע, כי במסגרת הערכות הבנקים לקראת יישומה של ההוראה – בעיקר במהלך 2005 ועוד יותר מכך במחצית הראשונה של 2006, הוגדלו מסגרות אשראי ללקוחות, הוענקו ללקוחות מסגרות חד צדדיות והוסדרו פתרונות ההולמים את הצרכים ויכולת ההחזר של הלקוחות.

בדיאגראמה להלן מוצגת יתרת האשראי הממוצעת בחשבונות העו"ש בשבעת הבנקים הגדולים (דצמבר 1999 – יולי 2006). חלק מהנתונים מובאים בלוח בנספח.

הנתונים מצביעים על גידול עקבי ומהיר של החריגות ממסגרות האשראי מסוף 1999 (8.9 מיליארד שקל), ועד יוני 2003 – עת הגיעו החריגות ליותר מ-16 מיליארד שקל. מאז נרשמה יציבות ואף ירידה הדרגתית – לכ-12 מיליארד שקל בסוף 2005, ומאז חלה ירידה מהירה – לכ-6 מיליארד שקל ביולי 2006. מסגרות האשראי גדלו לאורך כל השנים, אך הגידול היה מהיר במיוחד במחצית השנה האחרונה, מכ-55 מיליארד שקל בדצמבר 2005 לכ-70 מיליארד שקל ביולי 2006.

חשוב לציין בעניין זה, כי הגדלת מסגרות האשראי לא גררה אחריה גידול נוסף ביתרת "המינוס" של הלקוחות. יתרות אלו אף קטנו במעט – מכ- 39 מיליארד שקל בדצמבר 2005 לכ-36 מיליארד ש"ח ביולי 2006. כאשר בהרכב סכום זה חל שינוי מהותי:

האשראי בתוך המסגרת גדל (מכ-27 מיליארד בדצמבר 2005 לכ-30 מיליארד ביולי 2006) והאשראי בחריגה קטן מאד, כאמור (מכ- 12 מיליארד בדצמבר 2005 לכ-6 מיליארד ביולי 2006).

בפיקוח על הבנקים מציינים, כי מנתונים אלה עולה בעליל, כי יעד ההוראה – "להכניס את האשראי למסגרת" – אכן מושג ואופי הפעילות בחשבונות העו"ש מתקרב למקובל בעולם.

בבנק אמרו, כי יעד זה הושג מבלי ליצור מחנק אשראי, כפי שהיו שחששו שיקרה – נהפוך הוא: אף שזמינות אשראי זה גדלה בשיעור ניכר, בכך שהבנקים הגדילו מאד את המסגרות, ניכר שהשימוש בו בידי הלקוחות הוא מושכל יותר, והם לא ממהרים לנצל זאת. זאת, משום שגם כאשר משיכת האשראי היא במסגרת, זהו מקור אשראי יקר יחסית – בפרט שחלק ניכר מהגדלת המסגרות הועמד על ידי הבנקים בריביות גבוהות יחסית למסגרות הקודמות. האשראי בעו"ש וחח"ד מתאים לגישור על צרכי אשראי לתקופות קצרות ומעת לעת. מאידך, לתקופה ארוכה יותר עדיף לקחת אשראי לזמן קצוב, אשר הריבית עליו בדרך כלל נמוכה יותר מריבית העו"ש. אכן, בניגוד לירידה באשראי בעו"ש וחח"ד, האשראי לזמן קצוב גדל בהתמדה בכל השנים האחרונות ובמיוחד בתקופה האחרונה מכ-150 מיליארד שקל בדצמבר 2005 לכ-165 מיליארד שקל ביולי 2006.

כאמור לעיל, כחלק מההיערכות לקראת יישום ההוראה, העמידו הבנקים לחלק מלקוחותיהם מסגרות אשראי חד-צדדיות. שיעור החשבונות בהם הועמדה מסגרת חד צדדית הינו כ-20% מסך החשבונות בהם נדרשת מסגרת אשראי (נתוני הבנקים הגדולים: בכ- 700 אלף חשבונות מתוך כ-3.2 מליון חשבונות). בפיקוח על הבנקים מבקשים לחזור ולהזכיר כי תוקפן של המסגרות החד צדדיות הינו עד ליום 1.1.2007 בלבד ועל כן, עד אז, יש להיערך ולהחליף מסגרות אלו במסגרות אחרות שיוסכמו בין הבנקים ללקוחות. במסגרת זו כדאי ללקוחות להשוות את ההצעות השונות של הבנקים, לנצל את התחרות הגוברת, להתמקח עם הבנק, ולבחור בהצעה הטובה ביותר עבור הלקוח.