למה הבורסה מתעלמת מהסכנות אצלנו?
עיתונאים, אתם יודעים, אינם מסתכנים בדרך כלל בתחזיות. השנה, החלטתי "ללכת על הקצה" ובעניין הזה, לתת את התחזית שלי. רשמו לפניכם, ותרגישו חופשי לכעוס עליי אם אטעה. אלה הסיבות שלדעתי יעשו טוב לבורסה שלנו בחודשים הקרובים:
ה"שילוש הקדוש". נכון, 'קושיות' שייכות למועד יהודי אחר, אך אי אפשר שלא לשאול קושייה אחת מרכזית בערב יום הדין החשוב כל כך ליהדות. השאלה הגדולה, ערב החגים היא: האם ה"שילוש הקדוש", המשפיע כבר שנתיים כמעט לבדו על הבורסה שלנו - דולר, ריבית, דוחו"ת כספיים, עלול להפוך ללא רלוונטי אחרי החגים.
כולם בשוק ההון שלנו יודעים שנתניהו, מורדי העבודה, וכן... גם שר "הביטחון-החברתי" עמיר פרץ, עלולים להצביע בסופו של דבר נגד התקציב שאושר בממשלה ערב ראש השנה. כולם יודעים ומתעלמים. בעיקר - מוזר לגלות שוב ושוב, כיצד המשקיעים הזרים מתעלמים מהסכנה הגדולה של קיפאון אפשרי ומסוכן בתקופת בחירות.
בשבוע שעבר ראיינו ב-Bizportal שניים מהבולטים באנשים שמניעים את הכסף הגדול בבורסה של ת"א. בעליו של בית ההשקעות מהגדולים במשק - מיטב, צבי סטפק, סבור, כי פריצה לא אחראית של תקציב 2007 בכנסת עלול להביא לפיחות מהיר בשקל (עניין שכמובן יכול לעשות רע לבורסה). מנכ"ל לידר שוקי הון, דני ברק אמר לנו, כי הוא סבור שההתפתחויות הפוליטיות יכתיבו את הקצב באחד העם.
אם הם אמרו כך, הרי שהבורסה היתה צריכה לבצע פניית פרסה (U-Turn), לא?
תשובה אחת לכך, שעולה משיחות עם בכירים במשק היא, כי כרגע כולם איבדו ענין בפוליטיקה. כולם מסתכלים על אותו "שילוש קדוש". נכון, ה"שילוש" הרי מושפע ישירות ממצב המשק, המושפע בעצמו מההחלטה על התקציב ויציבות הממשלה. אבל אותם בכירים אומרים, כי האופטימיות סביב הנעשה בכלכלה שלנו מעולם לא היתה גבוהה יותר ולכן, המשקיעים חושבים שגם נפילה של ממשלה לא תצליח להזיק באמת למשק לאורך זמן.
תשובה אחרת היא, שכולם סומכים על תאוות הבצע של הפוליטיקאים. כולם חושבים שאיש בממשלה הנוכחית לא יעז לפעול נגד התקציב בסופו של דבר - וכי אחרי "מס" נוסף שישלם אולמרט לסיעות בממשלה, התקציב יעבור במועד - בינואר 2007. נתניהו לא יוכל להרוס את הכלכלה - אמרו לי השבוע בשוק, גם על חשבון הישארותו שנה נוספת על הספסל האופוזיציה. אפילו הוא, לא ירשה זאת לעצמו.
כולם חושבים אם כן, ששום חבית נפט, מדד אמריקני או הצבעה לילית בכנסת, לא יגרמו להם לברוח מהבורסה. לצידם... פועלות הקרנות וקופות הגמל. אי אפשר לדבר על אופטימיות בשוק ההון שלנו, בלי הקרנות.
קרן אור. אכן, קרן אור למשקיעים שלנו הן קרנות הנאמנות (גם הקופות, אך בעיקר הקרנות) בתקופה הקרובה. 5 קרנות הנאמנות הגדולות איבדו כ-2 מיליארד שקל בספטמבר. בשוק העריכו בשבוע שעבר, כי קרן פקן פלוס לבדה, איבדה 600 מיליון שקל, כי להק נפרדה בתקופה זו מ-460 מיליון שקל, פסגות מ-400 מיליון שקל, אילנות מ-330 מיליון שקל ופיא מ-250 מיליון שקל.
לו היינו מדברים על בתי השקעות שפועלים במסגרת של בנק כמו פעם - היינו סבורים שמדובר בהפסד שעליו יכפו הבנקים על ידי הכנסות בצד משקי הבית, למשל. אך הקרנות שייכות כיום לגופים אחרים, רובם פועלים בשוק הביטוח שנמצא בנסיגה בעצמו.
נכון, מדובר בפדיונות קטנים יותר ממה שראינו בזמן מלחמת לבנון השנייה והירידות החדות בבורסה שלנו ובבורסות העולם בחודשים מאי-יוני, אך עדיין מדובר בהמון כסף ש"ברח" להן מהידיים.
הקרנות היו אמורות להיות קרן-האור של חברות הביטוח, לאחר רכישתן על פי הוראות/המלצות ועדת בכר. עכשיו הקרנות הפכו לבעיה של בעליהן החדשים. הן צריכות לעשות כל מה שיוכלו כדי להפסיק את הבריחה של הציבור מהן, שלא לדבר על לצבור שם כספים חדשים.
הן צריכות, והן יעשו. מנהלי הקרנות החדשים יפעלו נמרצות אחרי החגים כדי להעלות את הבורסה באופן מעורר תיאבון מספיק, לשם משיכת הציבור בחזרה אליהן.
העולם שמח. בעולם, כך נראה, זה כבר מהלך ברור של הליכה צפונה - של עליות ממושכות בבורסות המובילות אל כיוון סוף 2006. באופן כללי, צריך לומר למי שאינו מנוסה מספיק - שסוף שנה היא כמעט תמיד תקופה חיובית בבורסות. אם אין שם מלחמה (כמו ב-2003) או סיפור מדיני-כלכלי אחר, הרי שכמעט תמיד יטו בורסות בעולם לעלות בסוף השנה.
הסיבות מגוונות - אך בראשן, עניין המיסוי. חברות ועסקים בכל הגדלים, מעדיפים לעשות כסף מהשקעות, מאשר להעביר עודפים לקופות המדינות בהן הן פועלות בסוף השנה. לכן, הן מבצעות השקעה פיננסית בכסף הזה לקראת סוף השנה ובעיקר בתחילתה. קוראים לזה בשוק ההון "אפקט ינואר", והוא צפוי להיות בולט מאוד בתחילת 2007.
אנחנו מדברים על אחת הפעמים הנדירות בהן, כל הסיבות מתייצבות לצד הקונים בשווקים. העולם רגוע בעניין האירני (בינתיים לפחות). המלחמה הכלכלית נגד טהרן לא צפויה לצאת לדרך בקרוב, כי האמריקנים רוצים "חג מולד לבן" ושקט. לכן, הנפט לא עושה קולות של שינוי מגמה, וממשיך לשמור על רמות מחיר נמוכות מאוד (יחסית למה שראינו בשנה האחרונה). ואם לא די בכך, הרי שבארה"ב מדברים על הורדות ריבית בקרוב. עוד עניין שמקפיץ את בורסות העולם.
בעברית פשוטה - הבורסות בעולם אמורות לחגוג ראש שנה בשמחה גדולה. ואצלנו, אין סיבה שלא יהיה דומה.
מאת: שי פאוזנר.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס
שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק
רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.
במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות
הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.
מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?
ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה.
בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.
מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות
את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה
ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת
שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.
