למה הבורסה מתעלמת מהסכנות אצלנו?
עיתונאים, אתם יודעים, אינם מסתכנים בדרך כלל בתחזיות. השנה, החלטתי "ללכת על הקצה" ובעניין הזה, לתת את התחזית שלי. רשמו לפניכם, ותרגישו חופשי לכעוס עליי אם אטעה. אלה הסיבות שלדעתי יעשו טוב לבורסה שלנו בחודשים הקרובים:
ה"שילוש הקדוש". נכון, 'קושיות' שייכות למועד יהודי אחר, אך אי אפשר שלא לשאול קושייה אחת מרכזית בערב יום הדין החשוב כל כך ליהדות. השאלה הגדולה, ערב החגים היא: האם ה"שילוש הקדוש", המשפיע כבר שנתיים כמעט לבדו על הבורסה שלנו - דולר, ריבית, דוחו"ת כספיים, עלול להפוך ללא רלוונטי אחרי החגים.
כולם בשוק ההון שלנו יודעים שנתניהו, מורדי העבודה, וכן... גם שר "הביטחון-החברתי" עמיר פרץ, עלולים להצביע בסופו של דבר נגד התקציב שאושר בממשלה ערב ראש השנה. כולם יודעים ומתעלמים. בעיקר - מוזר לגלות שוב ושוב, כיצד המשקיעים הזרים מתעלמים מהסכנה הגדולה של קיפאון אפשרי ומסוכן בתקופת בחירות.
בשבוע שעבר ראיינו ב-Bizportal שניים מהבולטים באנשים שמניעים את הכסף הגדול בבורסה של ת"א. בעליו של בית ההשקעות מהגדולים במשק - מיטב, צבי סטפק, סבור, כי פריצה לא אחראית של תקציב 2007 בכנסת עלול להביא לפיחות מהיר בשקל (עניין שכמובן יכול לעשות רע לבורסה). מנכ"ל לידר שוקי הון, דני ברק אמר לנו, כי הוא סבור שההתפתחויות הפוליטיות יכתיבו את הקצב באחד העם.
אם הם אמרו כך, הרי שהבורסה היתה צריכה לבצע פניית פרסה (U-Turn), לא?
תשובה אחת לכך, שעולה משיחות עם בכירים במשק היא, כי כרגע כולם איבדו ענין בפוליטיקה. כולם מסתכלים על אותו "שילוש קדוש". נכון, ה"שילוש" הרי מושפע ישירות ממצב המשק, המושפע בעצמו מההחלטה על התקציב ויציבות הממשלה. אבל אותם בכירים אומרים, כי האופטימיות סביב הנעשה בכלכלה שלנו מעולם לא היתה גבוהה יותר ולכן, המשקיעים חושבים שגם נפילה של ממשלה לא תצליח להזיק באמת למשק לאורך זמן.
תשובה אחרת היא, שכולם סומכים על תאוות הבצע של הפוליטיקאים. כולם חושבים שאיש בממשלה הנוכחית לא יעז לפעול נגד התקציב בסופו של דבר - וכי אחרי "מס" נוסף שישלם אולמרט לסיעות בממשלה, התקציב יעבור במועד - בינואר 2007. נתניהו לא יוכל להרוס את הכלכלה - אמרו לי השבוע בשוק, גם על חשבון הישארותו שנה נוספת על הספסל האופוזיציה. אפילו הוא, לא ירשה זאת לעצמו.
כולם חושבים אם כן, ששום חבית נפט, מדד אמריקני או הצבעה לילית בכנסת, לא יגרמו להם לברוח מהבורסה. לצידם... פועלות הקרנות וקופות הגמל. אי אפשר לדבר על אופטימיות בשוק ההון שלנו, בלי הקרנות.
קרן אור. אכן, קרן אור למשקיעים שלנו הן קרנות הנאמנות (גם הקופות, אך בעיקר הקרנות) בתקופה הקרובה. 5 קרנות הנאמנות הגדולות איבדו כ-2 מיליארד שקל בספטמבר. בשוק העריכו בשבוע שעבר, כי קרן פקן פלוס לבדה, איבדה 600 מיליון שקל, כי להק נפרדה בתקופה זו מ-460 מיליון שקל, פסגות מ-400 מיליון שקל, אילנות מ-330 מיליון שקל ופיא מ-250 מיליון שקל.
לו היינו מדברים על בתי השקעות שפועלים במסגרת של בנק כמו פעם - היינו סבורים שמדובר בהפסד שעליו יכפו הבנקים על ידי הכנסות בצד משקי הבית, למשל. אך הקרנות שייכות כיום לגופים אחרים, רובם פועלים בשוק הביטוח שנמצא בנסיגה בעצמו.
נכון, מדובר בפדיונות קטנים יותר ממה שראינו בזמן מלחמת לבנון השנייה והירידות החדות בבורסה שלנו ובבורסות העולם בחודשים מאי-יוני, אך עדיין מדובר בהמון כסף ש"ברח" להן מהידיים.
הקרנות היו אמורות להיות קרן-האור של חברות הביטוח, לאחר רכישתן על פי הוראות/המלצות ועדת בכר. עכשיו הקרנות הפכו לבעיה של בעליהן החדשים. הן צריכות לעשות כל מה שיוכלו כדי להפסיק את הבריחה של הציבור מהן, שלא לדבר על לצבור שם כספים חדשים.
הן צריכות, והן יעשו. מנהלי הקרנות החדשים יפעלו נמרצות אחרי החגים כדי להעלות את הבורסה באופן מעורר תיאבון מספיק, לשם משיכת הציבור בחזרה אליהן.
העולם שמח. בעולם, כך נראה, זה כבר מהלך ברור של הליכה צפונה - של עליות ממושכות בבורסות המובילות אל כיוון סוף 2006. באופן כללי, צריך לומר למי שאינו מנוסה מספיק - שסוף שנה היא כמעט תמיד תקופה חיובית בבורסות. אם אין שם מלחמה (כמו ב-2003) או סיפור מדיני-כלכלי אחר, הרי שכמעט תמיד יטו בורסות בעולם לעלות בסוף השנה.
הסיבות מגוונות - אך בראשן, עניין המיסוי. חברות ועסקים בכל הגדלים, מעדיפים לעשות כסף מהשקעות, מאשר להעביר עודפים לקופות המדינות בהן הן פועלות בסוף השנה. לכן, הן מבצעות השקעה פיננסית בכסף הזה לקראת סוף השנה ובעיקר בתחילתה. קוראים לזה בשוק ההון "אפקט ינואר", והוא צפוי להיות בולט מאוד בתחילת 2007.
אנחנו מדברים על אחת הפעמים הנדירות בהן, כל הסיבות מתייצבות לצד הקונים בשווקים. העולם רגוע בעניין האירני (בינתיים לפחות). המלחמה הכלכלית נגד טהרן לא צפויה לצאת לדרך בקרוב, כי האמריקנים רוצים "חג מולד לבן" ושקט. לכן, הנפט לא עושה קולות של שינוי מגמה, וממשיך לשמור על רמות מחיר נמוכות מאוד (יחסית למה שראינו בשנה האחרונה). ואם לא די בכך, הרי שבארה"ב מדברים על הורדות ריבית בקרוב. עוד עניין שמקפיץ את בורסות העולם.
בעברית פשוטה - הבורסות בעולם אמורות לחגוג ראש שנה בשמחה גדולה. ואצלנו, אין סיבה שלא יהיה דומה.
מאת: שי פאוזנר.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.