הקד"מ והאינטראקטיב – הגבולות מיטשטשים
B.T.L או קד"מ (קידום מכירות) בעברית מתייחסים לשיווק ש"מתחת לקו". משמעות העניין, שיווק שלא באמצעות המדיה. עם זאת, ההגדרה הרחבה יותר מתייחסת לשיווק באמצעות חוויה דו-סיטרית. כלומר, הקד"מ מתייחס לכל אותם נקודות מגע בלתי אמצעיות בין המותג לקהל לקוחותיו.
חסידי הקד"מ גורסים (ובצדק) שבעידן המודרני הצרכן חשוף לכל-כך הרבה מסרים שיווקים עד אשר הוא הופך אדיש אליהם, במקרה הטוב, ועוין במקרה הרע. ולכן, הדרך הטובה ביותר בה מסר שיווקי יהפוך לזכיר, היא באמצעות הפעלה של הצרכן, כלומר הפיכתו לאקטיבי ופעיל בתהליך השיווק או במילים אחרות- יצירת חוויה בעבורו.
כל מי שמתעמק באופי השיווק באינטרנט, אם באמצעות באנרים, אתרים שיווקיים או אמצעים אחרים, יבחין בקלות כי שיווק זה עונה על רוב חלקי ההגדרה הרחבה של קד"מ. אמנם השיווק נעשה באמצעות מדיה והמגע בין המותג לצרכן אינו ישיר, אך מדובר ללא ספק בשיווק דו סיטרי, חווייתי, המקפיד להפעיל את הצרכן ומאפשר לו להשפיע על התוצאות.
על כן נשאלת השאלה, מהו המרחק בין שיווק ברשת האינטרנט לבין קד"מ קלאסי, פרט לשימוש בטכנולוגיה?
האם לא הגיוני יותר שבעלי המקצוע בתחום האינטראקטיב יהיו אנשים בעלי אוריינטציית קד"מ ולא פרסומאים שרגילים להעברת מסרים חד סטרית ולא מנוסים בהפעלת קהלים ברמת שיווק של אחד על אחד? האם בעקבות העובדה ששיווק זה עובר דרך מדיום הוא מתאים יותר לתפעול על-ידי משרדי הפרסום? ואם הוא לא אף אחד מהם, האם נוצר תחום נוסף בתמהיל התקשורת השיווקית?
חברות קד"מ בעידן האינטרנטי
בתקופה האחרונה נראה כי יותר ויותר חברות קד"מ מבצעות פעילויות אינטרנטיות, בין אם הן משלימות פעילויות שטח חוויתיות, לדוגמא, קד"מ השקת שוקו "shock" אשר הפנה את הקהל לאתר ייעודי שהוקם לטובת הפעילות, כדי לצפות בגלריית התמונות אשר צולמו במהלך הפעילות. ובין אם הן מהוות את מרכז הקמפיין כמו "אוסומניה" של אוסם, במסגרתו הוקם אתר שהוא למעשה חנות וירטואלית בה מתקיימת הפעילות השיווקית.
חברות הקד"מ זיהו את הפוטנציאל הגלום בפרסום ושיווק באינטרנט ויצרו תת מחלקות אשר מעניקות מענה אינטרקטיבי ללקוחות הקיימים. חברת פרומרקט הייתה הראשונה לזהות את הפוטנציאל בתחום האינטרנט. פרומרקט התחברה עם חברת התוכן הסלולארי "לוגיה", שתי החברות מיזגו את פעילות האינטרנט שלהן, לחברה אחת שנקראת Profile. עד חיבור זה פעלה פרומרקט בתחום האינטרנט, באמצעות חברת פרומרקט דיגיטל. אשר באמצעותה סיפקה ללקוחותיה שירותי פרסום באינטרנט, ובכך נכנסה, לראשונה, לתחום הפרסום.
בבחינת המגמה הזו, בה חברות קד"מ מתרחבות לתחום האינטרנט, עולה שאלה מקדימה, במה דומים המאפיינים של השיווק באינטרנט לקד"מ?
המגמה: קד"מ מבוסס הקשר
נקודת הדמיון בין הקד"מ לאינטרנט היא המפגש היחידני, שזו חוויה שהצרכן חווה באופן פרסונאלי. לעולם הדיגיטלי יש כיוון מאוד מובהק והוא פרסונליזאציה של מסרים, שם נמצא הייחוד של השירות מול הלקוחות, הצפה "חכמה" של תכנים באינטרנט.
לפני העידן האינטרנטי מרבית פעילויות הקד"מ התכנסו לנקודות מכירה ולמקומות נוספים בהם יכלו לפגוש את הצרכן פנים אל פנים ולתת לו לחוות את חווית המותג והמוצר. תפקיד הקד"מ הנו לבצע נגיעה איכותית בקהל היעד ולתת לו להרגיש ולחוות את המותג ולהתנסות במוצר, כיום בעידן האינטרנטי, הקד"מ מפיק קמפיינים אשר לב התרחשותם הינו באתר אינטרנט אינטראקטיבי המספק לצרכן את חווית המותג באמצעות הפעלות, משחקים, תוכן, הגרלות, קופונים ועוד.
כמו כן, יוזמת המפגש בין המותג לקהל היעד הפך להיות מחד כיווני (מהמותג לקהל) לדו כיווני (מהקהל למותג ולהיפך). כיום הקהל יכול לפגוש את המותג לא רק בפעילויות אלא גם באינטרנט לפי בחירתו האישית ובכל זמן שיחפוץ. המותגים בפעילויות הקד"מ מפנים את הקהל לאינטרנט בכדי להשלים את הפעילות ולהפוך אותה למתמשכת.
המגמה כיום בשוק היא "קד"מ מבוסס הקשר". כיום יש פרסום קונטקסטואלי. מדובר בשימוש בטכנולוגיות היודעות לסרוק טקסט לפי מילות חיפוש שהוזנו מראש, והוא שותל פרסומת בהתאם לרוח הכתבה או למילת החיפוש. לאחרונה מתרחב מאד השימוש בפרסום קונטקסטואלי, בעיקר פרסום במנועי חיפוש. ברוב המכריע של המקרים מדובר בלינקים בלבד לאתר של המפרסם, המופיעים לצד תוצאות החיפוש. כמו המגמה הזו בתחום הפרסום, כך היא המגמה העתידית של הקד"מ. כל מהותו של הקד"מ הקונטקסטואלי היא לשתול את הפעילות במקום שהכי נוח או הכי מתאים למותג שהגולשים יראו אותה.
יש מה ללמוד
לצד הנקודות הדומות בין השיווק האינטרנטי לקד"מ, יש הטוענים כי כדי שתחום הקד"מ יוכל לשכלל את הקריאטיביות שלו בתחום האינטרנט, ראשית עליו לפתח הרגלים חדשים בעבודה השיווקית-טקטית. ושקיימת בעיה הנובעת מכך שרוב אנשי המקצוע מתחום השיווק והקד"מ אינם בעלי הכשרה או רקע טכנולוגי, לכן הם אינם בקיאים באופן מלא במדיה הדיגיטאלית. בכדי להגיע לצרכן ולהעביר לו את המסרים השיווקיים מן הראוי שאנשי השיווק והקד"מ יהיו בעלי כישורים לשלוט במדיות הדיגיטאליות.
מכאן, במקום בו הגבולות היחידים שקיימים הם גבולות התקציב- השמיים הם הגבול. היום אין מקום להגדרות אלא יש מקום להתפתחות וכל מי שישכיל להתפתח ולצאת מהגבולות ישרוד גם את העידן הבא.
הכותבת היא רינת צימבר, מנהלת תוכן בפורטל Mefik.co.il, המרכז מידע וכלים מקצועיים בתחום הפקת האירועים והקד"מ.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
