הקד"מ והאינטראקטיב – הגבולות מיטשטשים

הדרך הטובה ביותר בה מסר שיווקי יהפוך לזכיר, היא באמצעות הפעלה של הצרכן, כלומר הפיכתו לאקטיבי ופעיל בתהליך השיווק או במילים אחרות- יצירת חוויה בעבורו
רינת צימבר |

B.T.L או קד"מ (קידום מכירות) בעברית מתייחסים לשיווק ש"מתחת לקו". משמעות העניין, שיווק שלא באמצעות המדיה. עם זאת, ההגדרה הרחבה יותר מתייחסת לשיווק באמצעות חוויה דו-סיטרית. כלומר, הקד"מ מתייחס לכל אותם נקודות מגע בלתי אמצעיות בין המותג לקהל לקוחותיו.

חסידי הקד"מ גורסים (ובצדק) שבעידן המודרני הצרכן חשוף לכל-כך הרבה מסרים שיווקים עד אשר הוא הופך אדיש אליהם, במקרה הטוב, ועוין במקרה הרע. ולכן, הדרך הטובה ביותר בה מסר שיווקי יהפוך לזכיר, היא באמצעות הפעלה של הצרכן, כלומר הפיכתו לאקטיבי ופעיל בתהליך השיווק או במילים אחרות- יצירת חוויה בעבורו.

כל מי שמתעמק באופי השיווק באינטרנט, אם באמצעות באנרים, אתרים שיווקיים או אמצעים אחרים, יבחין בקלות כי שיווק זה עונה על רוב חלקי ההגדרה הרחבה של קד"מ. אמנם השיווק נעשה באמצעות מדיה והמגע בין המותג לצרכן אינו ישיר, אך מדובר ללא ספק בשיווק דו סיטרי, חווייתי, המקפיד להפעיל את הצרכן ומאפשר לו להשפיע על התוצאות.

על כן נשאלת השאלה, מהו המרחק בין שיווק ברשת האינטרנט לבין קד"מ קלאסי, פרט לשימוש בטכנולוגיה?

האם לא הגיוני יותר שבעלי המקצוע בתחום האינטראקטיב יהיו אנשים בעלי אוריינטציית קד"מ ולא פרסומאים שרגילים להעברת מסרים חד סטרית ולא מנוסים בהפעלת קהלים ברמת שיווק של אחד על אחד? האם בעקבות העובדה ששיווק זה עובר דרך מדיום הוא מתאים יותר לתפעול על-ידי משרדי הפרסום? ואם הוא לא אף אחד מהם, האם נוצר תחום נוסף בתמהיל התקשורת השיווקית?

חברות קד"מ בעידן האינטרנטי

בתקופה האחרונה נראה כי יותר ויותר חברות קד"מ מבצעות פעילויות אינטרנטיות, בין אם הן משלימות פעילויות שטח חוויתיות, לדוגמא, קד"מ השקת שוקו "shock" אשר הפנה את הקהל לאתר ייעודי שהוקם לטובת הפעילות, כדי לצפות בגלריית התמונות אשר צולמו במהלך הפעילות. ובין אם הן מהוות את מרכז הקמפיין כמו "אוסומניה" של אוסם, במסגרתו הוקם אתר שהוא למעשה חנות וירטואלית בה מתקיימת הפעילות השיווקית.

חברות הקד"מ זיהו את הפוטנציאל הגלום בפרסום ושיווק באינטרנט ויצרו תת מחלקות אשר מעניקות מענה אינטרקטיבי ללקוחות הקיימים. חברת פרומרקט הייתה הראשונה לזהות את הפוטנציאל בתחום האינטרנט. פרומרקט התחברה עם חברת התוכן הסלולארי "לוגיה", שתי החברות מיזגו את פעילות האינטרנט שלהן, לחברה אחת שנקראת Profile. עד חיבור זה פעלה פרומרקט בתחום האינטרנט, באמצעות חברת פרומרקט דיגיטל. אשר באמצעותה סיפקה ללקוחותיה שירותי פרסום באינטרנט, ובכך נכנסה, לראשונה, לתחום הפרסום.

בבחינת המגמה הזו, בה חברות קד"מ מתרחבות לתחום האינטרנט, עולה שאלה מקדימה, במה דומים המאפיינים של השיווק באינטרנט לקד"מ?

המגמה: קד"מ מבוסס הקשר

נקודת הדמיון בין הקד"מ לאינטרנט היא המפגש היחידני, שזו חוויה שהצרכן חווה באופן פרסונאלי. לעולם הדיגיטלי יש כיוון מאוד מובהק והוא פרסונליזאציה של מסרים, שם נמצא הייחוד של השירות מול הלקוחות, הצפה "חכמה" של תכנים באינטרנט.

לפני העידן האינטרנטי מרבית פעילויות הקד"מ התכנסו לנקודות מכירה ולמקומות נוספים בהם יכלו לפגוש את הצרכן פנים אל פנים ולתת לו לחוות את חווית המותג והמוצר. תפקיד הקד"מ הנו לבצע נגיעה איכותית בקהל היעד ולתת לו להרגיש ולחוות את המותג ולהתנסות במוצר, כיום בעידן האינטרנטי, הקד"מ מפיק קמפיינים אשר לב התרחשותם הינו באתר אינטרנט אינטראקטיבי המספק לצרכן את חווית המותג באמצעות הפעלות, משחקים, תוכן, הגרלות, קופונים ועוד.

כמו כן, יוזמת המפגש בין המותג לקהל היעד הפך להיות מחד כיווני (מהמותג לקהל) לדו כיווני (מהקהל למותג ולהיפך). כיום הקהל יכול לפגוש את המותג לא רק בפעילויות אלא גם באינטרנט לפי בחירתו האישית ובכל זמן שיחפוץ. המותגים בפעילויות הקד"מ מפנים את הקהל לאינטרנט בכדי להשלים את הפעילות ולהפוך אותה למתמשכת.

המגמה כיום בשוק היא "קד"מ מבוסס הקשר". כיום יש פרסום קונטקסטואלי. מדובר בשימוש בטכנולוגיות היודעות לסרוק טקסט לפי מילות חיפוש שהוזנו מראש, והוא שותל פרסומת בהתאם לרוח הכתבה או למילת החיפוש. לאחרונה מתרחב מאד השימוש בפרסום קונטקסטואלי, בעיקר פרסום במנועי חיפוש. ברוב המכריע של המקרים מדובר בלינקים בלבד לאתר של המפרסם, המופיעים לצד תוצאות החיפוש. כמו המגמה הזו בתחום הפרסום, כך היא המגמה העתידית של הקד"מ. כל מהותו של הקד"מ הקונטקסטואלי היא לשתול את הפעילות במקום שהכי נוח או הכי מתאים למותג שהגולשים יראו אותה.

יש מה ללמוד

לצד הנקודות הדומות בין השיווק האינטרנטי לקד"מ, יש הטוענים כי כדי שתחום הקד"מ יוכל לשכלל את הקריאטיביות שלו בתחום האינטרנט, ראשית עליו לפתח הרגלים חדשים בעבודה השיווקית-טקטית. ושקיימת בעיה הנובעת מכך שרוב אנשי המקצוע מתחום השיווק והקד"מ אינם בעלי הכשרה או רקע טכנולוגי, לכן הם אינם בקיאים באופן מלא במדיה הדיגיטאלית. בכדי להגיע לצרכן ולהעביר לו את המסרים השיווקיים מן הראוי שאנשי השיווק והקד"מ יהיו בעלי כישורים לשלוט במדיות הדיגיטאליות.

מכאן, במקום בו הגבולות היחידים שקיימים הם גבולות התקציב- השמיים הם הגבול. היום אין מקום להגדרות אלא יש מקום להתפתחות וכל מי שישכיל להתפתח ולצאת מהגבולות ישרוד גם את העידן הבא.

הכותבת היא רינת צימבר, מנהלת תוכן בפורטל Mefik.co.il, המרכז מידע וכלים מקצועיים בתחום הפקת האירועים והקד"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.