ב"י: הפגיעה הישירה בתמ"ג מחודש לחימה - 0.7%-0.9%
למרות הירידות שנרשמו בשווקים בימים הראשונים של הלחימה התייצבו שווקי ההון והמטבע ברמות דומות לאלה ששררו לפני פרוץ הלחימה - כך נמסר בסקירה שערך היום (ד') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, על השפעת הלחימה בצפון על המשק הישראלי.
בשלושת הימים הראשונים של ימי הלחימה נחלש השקל מול הדולר בכ-3%, שזהו הפיחות החד ביותר שנרשם בשקל בתקופה כזאת מאז אוקטובר 1998. אי הוודאות בשוק התבטאה בעלייה חדה בתנודתיות - מרמה של 6% לרמות גבוהות של כ- 12%. במהלך המסחר התוך יומי השער נע בין 4.46 ש"ח לדולר ל- 4.56 ש"ח, בהתאם לדיווחים לגבי ההחרפה בלחימה.
בעקבות האירוע נרשמו נפחי מסחר יומיים גבוהים במיוחד, שהסתכמו בשיא חדש של כ-3.4 מיליארד דולר (לעומת נפח יומי ממוצע של 1 מיליארד דולר ב-2005), תופעה המבטאת שוק שמתפקד היטב עם נוכחות גדולה של מוכרים וגם של קונים. במקביל, ניכרה תנודתיות גם בשוקי המניות ושוקי האג"ח. בימים הראשונים ללחימה היינו עדים לירידות מצטברות של 12% במדדים המובילים בבורסה, כשבמקביל תשואות השחרים הארוכים רשמו עליות. עם זאת, למרות התרחבות המרווחים והתנודתיות הגבוהה במיוחד, נמשך מסחר רציף ותקין לכל אורך שעות הפעילות.
לאחר מספר ימים נרשמה התמתנות במגמות ולאחר מכן השקל התחזק לרמה של 4.40 שקל לדולר בדומה לתקופה לפני פרוץ הלחימה. כמו כן, בימים אלו נרשמו עליות מתונות במדדי המניות, כך שהירידה הכוללת במדדים מסתכמת בכ-2% מאז פרוץ הלחימה. עם זאת, אי הוודאות שאפיינה את הימים האחרונים צפויה להימשך כל עוד נמשכת הלחימה.
פעילות ערה נרשמה גם מצד המשקיעים הזרים שבמהלך ימי הלחימה הראשונים בצפון קנו יותר ממיליארד וחצי דולר בנטו ופועלים ללא מגמה ברורה בשבוע האחרון. רמת הפעילות של הזרים, שהיתה גבוהה כבר במהלך הרבעון השני של 2006 ועמדה על רמה של 28% בממוצע, עלתה מדרגה נוספת מאז הלחימה והגיעה לרמה של 30% בממוצע, בהשוואה ל-21% ב-2005.
על-פי הבנק, גורם הסיכון המרכזי היום להיחלשות השקל טמון בהחרפה במצב הגיאופוליטי, שעלולה להוביל לתנועות הון לחו"ל מצד זרים ומקומיים ולעלייה נוספת בפרמיית הסיכון. מנגד, הנתונים המקרו-כלכליים הטובים של ישראל ובכללם המצב הפיסקאלי החזק במחצית הראשונה של השנה, לצד הצפי להיחלשות הדולר בעולם, תומכים בהתחזקות של השקל.
הפגיעה הישירה בתמ"ג: 0.7%-0.9% בהנחה של חודש לחימה
הפגיעה הישירה של הלחימה בצפון על התוצר הלאומי של מדינת ישראל נאמדת ב-0.7%-0.9% בתמ"ג. כך עולה מאומדנים מעודכנים של בנק ישראל, בהנחה שהלחימה תימשך כחודש ותוך התחשבות בפגיעה בענף התיירות גם לאחר תום הלחימה. נכון להיום, מוערכת הפגיעה השבועית בתמ"ג בין 750 מיליון שקל ל-1.08 מיליארד שקל. נתון זה אינו מתחשב בהשפעה המתמשכת על התיירות גם לאחר הלחימה.
לפי המידע שמוסר הבנק, השפעת הלחימה משתנה מענף לענף, כאשר בעוד שבתעשייה מדובר בפגיעה חלקית, השבתת המסחר היתה יותר מלאה והשבתת התיירות היתה מלאה. כפי שכבר ניתן לראות ומניסיון העבר, התיירות עלולה להיפגע לא רק בצפון הארץ אלא גם בשאר חלקיה, והתאוששות תהיה הדרגתית. בניגוד לענפים אחרים, הפגיעה בתיירות תימשך כמה חודשים לאחר תום הלחימה ותסתכם בכמיליארד שקל.
באשר להשלכות על תקציב המדינה בעקבות הלחימה, על-פי נתוני הבנק צפוי הפסד בהכנסות ממסים של כ-0.3% תוצר. ההוצאה המשמעותית של 2-3 מיליארד שקל על פיצויים ישירים ועקיפים תמומן על-ידי קרן הפיצויים ולכן לא תשפיע על הגירעון.
באשר להוצאות הביטחוניות, בהנחה שהלחימה תסתיים עד אמצע החודש, הן מהוות כ-0.3% תוצר. מכאן, שהגידול בגירעון התקציבי ב-2006 נאמד בכ-0.6% תוצר בלבד, וזאת בהסתמך על עודף ההכנסות (נטו) שהצטבר במחצית הראשונה של 2006.
הבעת אמון מצד המשקיעים הזרים; עלייה לא משמעותית בפרמיית הסיכון"אמון המשקיעים הזרים במשק הישראלי נותר איתן למרות הלחימה בגבול הצפון כפי שמשתקף בפרמיית הסיכון של ישראל ובהודעות של חברות דירוג האשראי", אמר הנגיד. בנוסף, סקירות בתי ההשקעות הזרים שפורסמו לאחר פרוץ הלחימה שידרו יציבות יחסית ולא שינו את המלצותיהם לגבי שוק ההון הישראלי. כמו כן, הודעות הרכישה של חברות ישראליות על ידי חברות זרות במהלך ימי הלחימה, משקפות אף הן הבעת אמון במשק הישראלי.
הנגיד ציין, כי חברות דירוג האשראי הודיעו, כי הכלכלה הישראלית יוצאת מנקודת פתיחה חזקה, אשר יחד עם מדיניות פיסקלית אחראית צפויה להגביל את ההשלכות הכלכליות השליליות של הלחימה בצפון. עם זאת, הן הדגישו כי הערכות אלו מתבססות על ההנחה, כי הלחימה לא תארך תקופה ארוכה ולא תתרחב למדינות נוספות.
פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על-ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, התרחבה בשלושת ימי הלחימה הראשונים ב-8 נ.ב. לרמה של 38 נ.ב., כשבמקביל נרשמה התרחבות בשיעור דומה במרווח ה-CDS ל-10 שנים. לאחר מספר ימים, פרמיית הסיכון הצטמצמה במקצת ועומדת כיום ברמה של 35 נ.ב.. מדובר בעלייה נטו של 5 נ.ב, עלייה מתונה.
ככל הנראה, תופעה זו הושפעה במידה רבה מאמון המשקיעים בהמשך המדיניות המקרו-כלכלית המדגישה את הצמיחה המתמשכת, תוך שמירה על יציבות המחירים והיציבות הפיננסית. בהקשר הזה, ראוי לציין את ההצהרה על שמירה על מסגרות התקציב לשנת 2006 ולשנת 2007 ואת המשך המדיניות המוניטרית הנחושה.
