ב"י: הפגיעה הישירה בתמ"ג מחודש לחימה - 0.7%-0.9%
למרות הירידות שנרשמו בשווקים בימים הראשונים של הלחימה התייצבו שווקי ההון והמטבע ברמות דומות לאלה ששררו לפני פרוץ הלחימה - כך נמסר בסקירה שערך היום (ד') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, על השפעת הלחימה בצפון על המשק הישראלי.
בשלושת הימים הראשונים של ימי הלחימה נחלש השקל מול הדולר בכ-3%, שזהו הפיחות החד ביותר שנרשם בשקל בתקופה כזאת מאז אוקטובר 1998. אי הוודאות בשוק התבטאה בעלייה חדה בתנודתיות - מרמה של 6% לרמות גבוהות של כ- 12%. במהלך המסחר התוך יומי השער נע בין 4.46 ש"ח לדולר ל- 4.56 ש"ח, בהתאם לדיווחים לגבי ההחרפה בלחימה.
בעקבות האירוע נרשמו נפחי מסחר יומיים גבוהים במיוחד, שהסתכמו בשיא חדש של כ-3.4 מיליארד דולר (לעומת נפח יומי ממוצע של 1 מיליארד דולר ב-2005), תופעה המבטאת שוק שמתפקד היטב עם נוכחות גדולה של מוכרים וגם של קונים.
במקביל, ניכרה תנודתיות גם בשוקי המניות ושוקי האג"ח. בימים הראשונים ללחימה היינו עדים לירידות מצטברות של 12% במדדים המובילים בבורסה, כשבמקביל תשואות השחרים הארוכים רשמו עליות. עם זאת, למרות התרחבות המרווחים והתנודתיות הגבוהה במיוחד, נמשך מסחר רציף ותקין לכל אורך שעות הפעילות.
לאחר מספר ימים נרשמה התמתנות במגמות ולאחר מכן השקל התחזק לרמה של 4.40 שקל לדולר בדומה לתקופה לפני פרוץ הלחימה. כמו כן, בימים אלו נרשמו עליות מתונות במדדי המניות, כך שהירידה הכוללת במדדים מסתכמת בכ-2% מאז פרוץ הלחימה. עם זאת, אי הוודאות שאפיינה את הימים האחרונים צפויה להימשך כל עוד נמשכת הלחימה.
פעילות ערה נרשמה גם מצד המשקיעים הזרים שבמהלך ימי הלחימה הראשונים בצפון קנו יותר ממיליארד וחצי דולר בנטו ופועלים ללא מגמה ברורה בשבוע האחרון. רמת הפעילות של הזרים, שהיתה גבוהה כבר במהלך הרבעון השני של 2006 ועמדה על רמה של 28% בממוצע, עלתה מדרגה נוספת מאז הלחימה והגיעה לרמה של 30% בממוצע, בהשוואה ל-21% ב-2005.
על-פי הבנק, גורם הסיכון המרכזי היום להיחלשות השקל טמון בהחרפה במצב הגיאופוליטי, שעלולה להוביל לתנועות הון לחו"ל מצד זרים ומקומיים ולעלייה נוספת בפרמיית הסיכון. מנגד, הנתונים המקרו-כלכליים הטובים של ישראל ובכללם המצב הפיסקאלי החזק במחצית הראשונה של השנה, לצד הצפי להיחלשות הדולר בעולם, תומכים בהתחזקות של השקל.
הפגיעה הישירה בתמ"ג: 0.7%-0.9% בהנחה של חודש לחימה
הפגיעה הישירה של הלחימה בצפון על התוצר הלאומי של מדינת ישראל נאמדת ב-0.7%-0.9% בתמ"ג. כך עולה מאומדנים מעודכנים של בנק ישראל, בהנחה שהלחימה תימשך כחודש ותוך התחשבות בפגיעה בענף התיירות גם לאחר תום הלחימה. נכון להיום, מוערכת הפגיעה השבועית בתמ"ג בין 750 מיליון שקל ל-1.08 מיליארד שקל. נתון זה אינו מתחשב בהשפעה המתמשכת על התיירות גם לאחר הלחימה.
לפי המידע שמוסר הבנק, השפעת הלחימה משתנה מענף לענף, כאשר בעוד שבתעשייה מדובר בפגיעה חלקית, השבתת המסחר היתה יותר מלאה והשבתת התיירות היתה מלאה. כפי שכבר ניתן לראות ומניסיון העבר, התיירות עלולה להיפגע לא רק בצפון הארץ אלא גם בשאר חלקיה, והתאוששות תהיה הדרגתית. בניגוד לענפים אחרים, הפגיעה בתיירות תימשך כמה חודשים לאחר תום הלחימה ותסתכם בכמיליארד שקל.
באשר להשלכות על תקציב המדינה בעקבות הלחימה, על-פי נתוני הבנק צפוי הפסד בהכנסות ממסים של כ-0.3% תוצר. ההוצאה המשמעותית של 2-3 מיליארד שקל על פיצויים ישירים ועקיפים תמומן על-ידי קרן הפיצויים ולכן לא תשפיע על הגירעון.
באשר להוצאות הביטחוניות, בהנחה שהלחימה תסתיים עד אמצע החודש, הן מהוות כ-0.3% תוצר. מכאן, שהגידול בגירעון התקציבי ב-2006 נאמד בכ-0.6% תוצר בלבד, וזאת בהסתמך על עודף ההכנסות (נטו) שהצטבר במחצית הראשונה של 2006.
הבעת אמון מצד המשקיעים הזרים; עלייה לא משמעותית בפרמיית הסיכון"אמון המשקיעים הזרים במשק הישראלי נותר איתן למרות הלחימה בגבול הצפון כפי שמשתקף בפרמיית הסיכון של ישראל ובהודעות של חברות דירוג האשראי", אמר הנגיד. בנוסף, סקירות בתי ההשקעות הזרים שפורסמו לאחר פרוץ הלחימה שידרו יציבות יחסית ולא שינו את המלצותיהם לגבי שוק ההון הישראלי. כמו כן, הודעות הרכישה של חברות ישראליות על ידי חברות זרות במהלך ימי הלחימה, משקפות אף הן הבעת אמון במשק הישראלי.
הנגיד ציין, כי חברות דירוג האשראי הודיעו, כי הכלכלה הישראלית יוצאת מנקודת פתיחה חזקה, אשר יחד עם מדיניות פיסקלית אחראית צפויה להגביל את ההשלכות הכלכליות השליליות של הלחימה בצפון. עם זאת, הן הדגישו כי הערכות אלו מתבססות על ההנחה, כי הלחימה לא תארך תקופה ארוכה ולא תתרחב למדינות נוספות.
פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על-ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, התרחבה בשלושת ימי הלחימה הראשונים ב-8 נ.ב. לרמה של 38 נ.ב., כשבמקביל נרשמה התרחבות בשיעור דומה במרווח ה-CDS ל-10 שנים. לאחר מספר ימים, פרמיית הסיכון הצטמצמה במקצת ועומדת כיום ברמה של 35 נ.ב.. מדובר בעלייה נטו של 5 נ.ב, עלייה מתונה.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
