חטפתם - תשלמו. הממשלה אישרה אתמול את הסיכום של האוצר והמעסיקים על כך שהיא תפצה כל מעסיק באיזור הרקטות בצפון ב-180% עבור כל עובד. במילים אחרות - תשלם הממשלה על פי ההסכמה, את כל המשכורת של העובד על הימים שנעדר מעבודה בשל המלחמה ועוד 80% ממנה על נזקים נלווים להעדרותו, כמו פגיעה בייצור, בעסקאות שנחתמו מראש ועוד.

ההודעה בלשון זו, פחות או יותר, יצאה כבר אמש בשעת ערב מוקדמת לעיתונות הכלכלית בישראל והשמחה היתה גדולה, כאשר ראשוני העורכים קיבלו אותה והבינו שיש כותרת שמחה אחת לפחות לאתרים ולעיתונים שדיווחו ללא הרף לאורך היממה האחרונה על האסון המתמשך בדרום לבנון. אבל השמחה היתה מוקדמת מידי - מוקדמת כמו שרק שמחה גדולה של אנשים בתקופת פחד ואי וודאות יכולה להיות - שמחה עיוורת.

הממשלה סיכמה עם ראשי ההסתדרות והארגונים הכלכליים למעשה, כי אותו פיצוי ימומן בחלקו בשתתפות המעסיקים ו... העובדים הצפוניים עצמם. אין גבול לחוצפה של ראשי מחלקות הדוברות במשרדי הממשלה הרלוונטיים אשר הרשו לעצמם להציג את העניין - כסגור, שהרי אין עדיין (נכון לבוקר יום ה') שום החלטה על גובה תשלום שישלמו אלה שממילא "אכלו קש" בשבועיים האחרונים וימשיכו לחיות במקלטים וממ"דים עוד זמן לא ידוע.

האיש שלא היה שם. עסקת HP-מרקורי הסתיימה אתמול בתרועות התקשורת שיצרה מערכת יחסי הציבור והדוברות של החברה, עם התמונה הבלתי נמנעת של ראשי מרקורי המחוייכים בעיתונות באינטרנט ובטלוויזיה. אך מעבר להיותה החברה שנמכרה במחיר הגבוה ביותר במזומן אי פעם בישראל - מרקורי היא סיפור של "האיש שלא היה שם". הכוונה היא כמובן לאמנון לנדן, המנכ"ל הכוכב של החברה שנאלץ לפרוש לפני כחודשיים ממנה, לאחר שנים בהן 'גידל' אותה והפך אותה לכוכבת בתחומה.

לנדן הלך הביתה לאחר שהתפוצצה פרשת חקירת ה-SEC (רשות ני"ע האמריקנית) נגדה בחשד כי ראשי מרקורי "שיחקו" בתאריכי המרת האופציות שלהם למניות, והפכו אותן להרבה יותר כסף ממה שהן היו אמורות להיות שוות באמת.

מ-1997 ניהל לנדן את החברה שצמחה בקצב מסחרר, בעיקר בשנים שבתוך ואחרי בועת ההיטק. לנדן אפילו זכה לכבוד מלכים כשנבחר על ידי עורכי המגזין פורבס האמיריקני ל"יזם השנה" בשנת 2003. ובשורה התחותנה עזב את החברה שקיבל עם מחזור של 99 מיליון דולר בשנה כשהיא רושמת מחזור מכירות שנתי של 931 מיליון דולר.

האבסורד הוא, שהמכירה הנאה של החברה בוצעה, כפי שכבר כתבנו כאן ב-Bizportal אתמול, דווקא בשל הפרשה הזו שהפכה את מכירת מרקורי לעניין דחוף לבעליה, אשר ביקשו להפוך את הפרשה הזו להיסטוריה. חשוב מאוד לומר, כי הסיפור הזה של האיש שלא היה שם, הוא לא רק עניין של "כבוד" אלה בעיקר של הרגשת החצמה. לנדן - כך מאמינים מי שמכירים את מרקורי מקרוב, היה יכול להפוך אותה לחברה של הרבה יותר מ-4.5 מיליארד דולר.