רוני הלמן: בנק ישראל הוציא אתמול המלצת קניה לדולר
"בהעלאת הריבית אמש (ב') בנק ישראל הוציא למעשה המלצת קניה לדולר". כך אומר היום רוני הלמן, יו"ר קבוצת הלמן-אלדובי. לדבריו, החלטת הנגיד להעלות את הריבית מהווה אינדיקציה לכך שבבנק ישראל מתחילים להצטבר נתונים על הפגיעה בהשקעות הזרות ולצפי לפיחות כתוצאה מהתמשכות הלחימה בצפון.
לאור זאת, הוא סבור, "יש להתעלם מהתגובה הראשונית הכמעט אוטומטית של השוק, קרי ירידה של הדולר וסל המטבעות, ולנתח מה עומד מאחורי הודעת הריבית".
בקבוצת הלמן-אלדובי אומרים היום, כי בדרך כלל העלאת ריבית נועדה למנוע לחצים אינפלציוניים ובמיוחד במשק בצמיחה חזקה, אך הפעם מדובר במקרה שונה. "בנק ישראל מעריך, כי המלחמה כבר באופייה הנוכחי גורמת לצינון המשק בכ-1% תוצר ואם תתרחב המלחמה בהיקף ובזמן ההצטננות תהפוך ל'דלקת ריאות' והירידה בצמיחת המשק אף תהיה חזקה הרבה יותר" אומר הלמן.
לדברי הלמן, "מכיוון שבנק ישראל לא מסביר את העלאת הריבית בלחצים אינפלציוניים יש מקום לבדוק מדוע הועלתה הריבית ומה ניתן ללמוד מכך. בדיקה כזו מעניינת במיוחד לאור העובדה שהחוסן הכלכלי של המשק הישראלי הוא מהגבוהים ביותר שידע המדינה מאז היווסדה".
"בנק ישראל ציין, כי הסיבה להעלאת הריבית היא שערי החליפין של מטבע החוץ. לכאורה סיבה הגיונית אולם הנתונים מראים כי נכון לעכשיו שערי החליפין אינם מהווים כל סיבה לדאגה כלל ואינם מהווים סיבה אמיתית להעלאת הריבית", אומר הלמן.
בהלמן אלדובי אומרים כי בקריאה נוספת אפשר לראות שבנק ישראל מסביר את ההעלאה בריבית בעלייה בגורמי הסיכון של המשק שעשויים לערער את היחס בין השקל לדולר. "באופן כללי, להעלאת הריבית יש שתי סיבות" אפשריות אומר הלמן. "הראשונה היא שהנגיד יודע דברים שאנו לא יודעים שגורמים לו להעלות את הריבית. לדוגמא, נתוני הפעילות של משקיעים זרים בחודש יולי יתפרסמו רק בעוד כשבועיים אבל יתכן ולנגיד יש כבר סיכומי ביניים ואינדיקציות שמצביעים על שינויים מהותיים בתנועות ההון. זאת לאחר שבחודשים מאי יוני חל הפוך מגמה בתנועת הזרים מהשקעה בישראל ליציאה מישראל עקב המשבר בשווקים המתעוררים".
לדברי החברה, "האפשרות השנייה היא שלמרות שאנו כבר שבועיים במהלכה של מלחמה, בנק ישראל אינו מאמין שהעלייה בגורמי הסיכון של המשק באה לידי ביטוי בשער החליפין והוא צופה פיחות חד וכדי למתן אותו הוא מעלה מראש את הריבית".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
