בתום יום מסחר הססני נעלה וול סטריט במגמה מעורבת
יום מסחר מנומנם עבר על בורסות וול סטריט, המדדים העיקריים דשדשו ברוב שעות המסחר ונעלו במגמה מעורבת. כשעה לפני סיום המסחר עברו מרבית המדדים לירידות כאשר חלקן נמחקו לקראת הסגירה. הארועים במזרח התיכון המשיכו להשרות חוסר שקט ושמרו את המשקיעים "על הגדר". לצד החיובי תרמו ירידת מחירי הנפט ותוצאות מעודדות של ענקית המזון המהיר מקדונלדס.
הנאסד"ק עלה ב-0.02% לרמת 2037.72 נקודות, מדד הדאו ג'ונס הוסיף 0.07% לרמת 10,747.36 נקודות, S&P 500 השיל 0.14%, וראסל 2000 ירד ב-0.52%.
רשת CNN ו-BBC פירסמו במהלך הצהריים, כי מקור צבאי בכיר טען בראיון בערוץ 10 שהלחימה בלבנון תסתיים תוך מספר ימים ובתוך כך מייחסות אמירות אלו למחירו של הנפט שנסחר כעת בירידה של 0.32% לרמה של 76.78 דולר.
מאקרו
היום פורסמו נתוני הייצור התעשייתי לצד ניצול כושר הייצור ביוני. לאחר ירידה של 0.1% בחודש מאי, הפתיע המדד ועלה בשיעור של 0.8% לאחר הערכות של 0.5% בקרב האנליסטים.
מדד הניו-יורק אמפייר סטייט לבדיקת הפעילות התעשייתית, הפתיע אף הוא וירד לרמה של 15.6 נקודות ביולי, לעומת הערכות לירידה לרמה של 20 נקודות.
מניות במרכז
מניות הבנק הגדול בעולם, סיטיגרופ (סימול: C) יורדות ב-1.58%. ברקע, דוחות החברה לרבעון השני של השנה. על פי דוחות הבנק, הגיעו ההכנסות ל-22.53 מיליארד, לעומת צפי של האנליסטים בוול סטריט להכנסות בגובה של 22.45 מיליארד דולר. בשורה התחתונה פיספס הבנק את ציפיות האנליסטים בסנט למניה, עם רווח של 1.05 דולר למניה בהשוואה לרווח של 97 סנט למניה שנרשם ברבעון המקביל.
רשת המזון המהיר מקדונלדס פרסמה נתונים חיוביים לרבעון השני של השנה, הנתונים מצביעים על עליה של 5.9% במכירות במהלך חודש יוני. הסיבה לנתונים החיוביים לדברי החברה הם: שידרוג ארוחות הבוקר בסניפים, ומכירת סנדוויצ'ים וסלטים בסניפי אירופה.
מניות חברת בואינג (סימול: BO) יבלטו לאחר שהחברה הודיעה על עיכובים במשלוחי מטוסים מסוג 787 דרימליינר.
מניות יצרנית הצעצועים הגדולה בארה"ב - מטל (סימול: MAT) מרכזות עניין רב, ברקע, תוצאותיה הכספיים של החברה. יצרנית בובות הבארבי דיווחה על רווח נקי של 37.4 מיליון דולר, או 10 סנט למניה, זאת בהשוואה להפסד של 94 מיליון דולר או 23 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. בשורת העליונה עקפה החברה את התחזיות המוקדמות כאשר הציגה הכנסות של 957.7 מיליון דולר.
מניות ענקית השבבים - אינטל (סימול: INTC), מעוררות את תשומת לב המשקיעים, על רקע הודעת החברה מסוף השבו על כוונתה לבצע מהלך התייעלות שיכלול קיצוץ בכ-1000 משרות ניהוליות. בנוסף, פורסמו ידיעות כי החברה צפויה להשיק שבב חדש למחשבים גדולים - שבב ליטניום.
ישראליות במרכז
מניות חברת איתוראן (איתוראן חו"ל ) הוסיפו 7.2% לערכן, דירקטוריון החברה הודיע היום, על אישור רכישה חוזרת של מניות בהיקף של עד 10 מיליון דולר. מהחברה נמסר, כי הרכישה עשויה להתבצע בשוק מעת לעת, בהתאם למחיר המניה ולתנאים בשוק. את הרכישה תממן איתוראן מקופתה, אשר הכילה בסוף מארס קרוב ל-60 מיליון דולר.
מניות חברת מג’יק (מג'יק חו"ל ) נסקו ב-67%, ברקע, הודעת החברה היום, כי חתמה עם יבמ על הסכם OEM להפצת מערכות מסדי נתונים. מג'יק תשלב את בסיס הנתונים מסוג DB2 Express של יבמ בגירסת eDeveloper V10 החדשה שלה.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
