מסגרת האשראי החדשה: 10 דרכים להגן על עסק קטן
מאחר והוחלט בממשלה, כי הרפורמה הבנקאית החדשה תיכנס לתוקפה החל מיום ראשון הקרוב, זה הזמן לעסקים קטנים ובינוניים להתכונן כראוי על מנת למנוע חריגות בחשבונם.
אנו מביאים מספר טיפים אשר יוכלו לסייע לבעלי העסקים לבצע את הגבייה עבור שירותם בצורה היעילה ביותר:
1. היום יותר מתמיד ניתן לבדוק ביתר קלות את הלקוחות הפוטנציאליים. כל שעליך לעשות זה להיכנס לאתר בנק ישראל ולבדוק האם הלקוח הפוטנציאלי מוגבל בחשבון הבנק שלו ואם הצ'קים שלו חוזרים.
2. במעמד סגירת העסקה ישנם מספר פרטים מהותיים שחובה לבצעם בכדי למנוע אי הבנות ו/או תקלות עתידיות. כאשר סוגרים עסקה, יש לציין את תנאי התשלום, וחשוב שיהיה ברור לשני הצדדים כי המדיניות ברורה ומוסכמת. ברגע שיש מדיניות לעסק הוא הופך להיות מסודר יותר וברור יותר ללקוח.
3. יש לפתוח תיק גבייה, ממש כרטיס לקוח, ובו פרטים של הלקוח והמדיניות שסוכמה בעת סגירת העסקה.
4. רצוי לקבל ביטחונות קרי ערבות אישית, תשלום מראש, שיק דחוי או כרטיס אשראי לביטחון לפני אספקת השירות/ טובין.
5. הזמן הרצוי להתקשר ללקוח ולבצע היכרות ראשונית הינו ארבעה ימים מיום הוצאת חשבונית המס ע"מ לתת לחשבונית להיקלט במערכת. צעד זה מראה על רצינות החברה בגביית החובות. באותה שיחת היכרות יש להבהיר את סכום החשבונית ואת מועד התשלום. בנוסף, יש להודיע כי תתקיים עוד שיחת טלפון לקראת מועד התשלום בכדי לוודא שהתשלום בדרך.
6. חשוב לדעת, כי הסוד בגבייה הוא התמדה ועקביות. בכדי לנהל את תחום הגבייה חשוב להיות מסודר, אחראי ומסור לעבודה. יחד עם זאת לא לשכוח להיות אסרטיבי, רצוי לנהל רישום לאחר כל שיחה, בציון התאריך ותוכן השיחה. לאחר מספר ימים יש לדבר עם החייב שוב ולהשתמש בתוכן השיחה הקודמת, דבר אשר יעזור לך להתמודד עם הצד השני ביתר קלות.
7. יש צורך להיות תמיד עם האצבע על הדופק, כאשר רואים כי הלקוח מספר "סיפורים בעלמא" יש להפעיל סנקציות כגון: הפסקת שירות, לקיחת טובין וכדומה.
8. רצוי שיהיה עו"ד צמוד לעסק אשר תהיה אפשרות ליצור עימו קשר ברגע שהלקוח נעלם ולא מעוניין לשלם. עו"ד יוכל לפעול בהקדם לפני שלא יישאר מה לעקל ואיך לקבל את הכסף.
9. ההערכות לעתיד חשובה לא פחות ולכן יש לבנות תזרים מזומנים ועל פיו לשלם לספקים שלך. חשוב לא להתחייב על בסיס של חייבים לך. ולא להיכנס להתחייבויות באם אין לך כיסוי נוסף. כי כאשר לא ישלמו לך לא תוכל לשלם גם כן.
10. את העבודה המייגעת של הגבייה נהוג להעביר למזכירה אשר נמצאת בקשר שוטף עם הלקוחות, דבר אשר יכול לפגוע ביחסים בין החברה ללקוחותיה. על מנת לא לפגוע בקשר עם הלקוח רצוי להעסיק אדם אשר כל תפקידו יהיה מוקדש לגבייה ובכך למנוע פגיעה זו.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")