פריצת דרך ביחסים הכלכליים עם אינדונזיה
פריצת דרך ביחסים הכלכליים של ישראל עם אינדונזיה. אתמול אחר הצהרים נחתם זו לראשונה בבית התעשייה בת"א, הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין התאחדות התעשיינים של ישראל לבין לשכת התעשייה והמסחר של אינדונזיה. על ההסכם חתמו שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים של ישראל ומוחמד הדאיאט, נשיא לשכת התעשייה והמסחר של אינדונזיה (ארגון קדין). על-פי ההסכם, מתחייבים שני הצדדים להחליף מידע כלכלי בין שני הארגונים, לקדם שיתופי פעולה עסקיים, לסייע לחברות ישראליות בפעילותן באינדונזיה ולהיפך. כן מתחייבים שני הצדדים לקדם עריכת ביקורים הדדיים זו אצל זו. מיד לאחר החתימה על ההסכם הודיע נשיא לשכת התעשייה והמסחר של אינדונזיה על הקמת קבוצת עבודה משותפת בין שני הארגונים במטרה לקדם את שתה"פ בין התאחדות התעשיינים של ישראל וארגון קדין- הארגון היציג של הסקטור העסקי של אינדונזיה. ברוש מעריך, כי ההסכם מהווה פריצת דרך משמעותית ביחסים הכלכליים בין שתי המדינות. לדעתו אינדונזיה יכולה להיות שוק יעד מרכזי ליצוא הישראלי לדרום מזרח אסיה. ברוש ציין, כי הוא רואה חשיבות רבה בהידוק הקשרים הכלכליים עם המדינה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם. הוא הביע ביטחונו שהקשר בין אנשי העסקים משתי המדינות יתרום לקידום היחסים בין ישראל לאינדונזיה. נשיא התאחדות התעשיינים סבור, כי מיסוד היחסים הכלכליים בין ישראל לאינדונזיה יכול לסייע בהגדלת היקף הסחר, שכן אינדונזיה נמצאת בתקופת צמיחה מרשימה. שיעור הצמיחה בשנים האחרונות עמד על יותר מ-5% בשנה בממוצע. וזאת למרות אסונות הטבע שפקדו את אינדונזיה לאחרונה. להערכתו, תוך 5 שנים ניתן יהיה להגדיל את הסחר ההדדי בין ישראל לאינדונזיה פי 4 לערך, ולהגיע להיקפים של יותר מ-600 מליון דולר בסחר בין שתי המדינות בשנת 2010. ברוש ציין, כי פוטנציאל העסקים עם אינדונזיה יתרכז בעיקר בענפי תשומות חקלאיות, תקשורת, אלקטרוניקה ומוצרים רפואיים. היקף הסחר הקיים בין ישראל לאינדונזיה ללא יחסים דיפלומטים עמד בשנת 2005 על כ-160 מליון דולר. מתוך זה, כ-14 מליון יצוא ישראלי בעיקר בתחומי ענף הכימיה ובאלקטרוניקה. היבוא מאינדונזיה הסתכם ב-140 מליון דולר, התרכז בעיקר במוצרי אלקטרוניקה, פלסטיק וגומי.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.31% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
